רגע אחרי החתימה על הסכם הגירושין גילתה האישה שהחברה בה עובד בעלה לשעבר נרכשה תמורת 200 מיליון דולר: האם היא זכאית למחצית השווי החדש של האופציות והמניות של הגרוש?
בני הזוג נישאו ב-1995 ונולדו להם שני ילדים. לאורך שנות הנישואים עבד האיש כסמנכ"ל כספים בחברה ידועה והאישה עבדה כחשבת במשרת אם.
בהליכי פרידה?
אפשר לשאול הכל ב- פורום דיני משפחה של פסקדין
בשלב מסוים נקלעו בני הזוג למשבר בזוגיות וב-2010 עזבה האישה את הבית לטובת זוגיות עם אישה. כדי להיפרד יפה פנו בני הזוג הפרודים להליך גישור שהסתיים בהסכם ממון וגירושין שאושר כפסק דין בדצמבר 2010.
בהסכם נקבע בין היתר שלשם איזון משאבים ישלם האיש לאישה 300 אלף שקל, מתוכם כ-50 אלף שקל עבור המניות והאופציות שלו בחברה בה הוא עובד.
אלא שזמן מה לאחר חתימת ההסכם התברר לאישה כי החברה בה בעלה לשעבר עובד עשתה "אקזיט" ונרכשה על ידי חברה אחרת תמורת כ-200 מיליון דולר, כך ששווי המניות והאופציות של בעלה לשעבר עלה פלאים לסכום שהעריכה ב-950 אלף שקל.
בעקבות מידע זה תבעה האישה מבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה לבטל את הוראת איזון המשאבים בהסכם בשל הטעייתה, או לחילופין להורות על יישום הוגן של ההסכם כך שתקבל את מחצית השווי האמיתי של המניות והאופציות.
האיש, ששב והזכיר שגרושתו היא שבחרה לפרק את הנישואין כדי לקיים זוגיות עם אישה, טען כי בזמן הגישור כלל לא ידע על הרכישה המתקרבת. העובדה שלאחר החתימה היא הבינה שהעסקה לא הייתה כדאית עבורה, אינה מצדיקה להיענות לבקשתה כעת.
השופטת אילת גולן-תבורי קבעה שאין ספק שהנתבע – בעל משרה בכירה ויד ימינו של מייסד החברה – ידע על האפשרות שהחברה תירכש עוד בזמן הליך הגישור עם התובעת.
לשיטת השופטת, גם אם לא ניתן היה לדעת בוודאות שהעסקה תיתחם, היה על הנתבע לספר לאשתו על קיומה של האפשרות. בבבסיסו של הליך הגישור, בפרט בין בני זוג, הסבירה השופטת, עומדים תום הלב, הגילוי הנאות וההגינות.
"המפר כללים אלה, פוגע באינטרס הפרטי של הצד השני בהליך הגישור, אולם גם באינטרס הכלל כי יימצאו פתרונות לסכסוכים במסגרת הליכי הידברות, בישיבה סביב שולחן עגול (גם אם מטאפורי), תוך חסכון בזמן ובמשאבים כספיים", פסקה השופטת.
בסיכומו של עניין קבעה השופטת שהנתבע הטעה את התובעת, והתובעת הוכיחה כי לו הייתה יודעת על ה"אקזיט" לא הייתה חותמת על איזון המשאבים כמו שהוא, ומקבלת תמורת האופציות והמניות עשרות אלפי שקלים במקום מאות אלפי שקלים.
עוד העירה השופטת כי אין כל קשר בין חובתו של הנתבע לנהל משא ומתן בתום לב ולגלות את מלוא המידע הדרוש לזוגתו לשעבר, לבין הטענה שהיא זו שפירקה את הנישואין.
עם זאת, השופטת לא מצאה לנכון לבטל את ההסכם, שכל הוראותיו כבר קוימו (הצדדים התגרשו, מכרו את דירתם, חילקו את תכולתה ואת היתרות בחשבון הבנק ועוד).
במקרה זה, קבעה השופטת, הסעד המוצדק הוא לקיים את הסעיף על פי השווי הנוכחי של מניות הנתבע והאופציות שלו. אלא שהנתבע סירב לגלותן ואילו האישה רק שיערה מהו, ועל כן ביהמ"ש הורה על מינוי מומחה שיעריך בכמה כסף מדובר.
הנתבע חויב לשאת בשכר הטרחה של המומחה שייבחר וכן ב- 40 אלף שקל עבור הוצאות משפט ושכ"ט עוה"ד של האישה.
- ב"כ התובעת: עו"ד שמואל מורן
- ב"כ הנתבע: עו"ד נסים שלם
לחצו כאן לקריאת פסק הדין בעניין פלונית נ' פלוני
* עו"ד יסמין בן-דוד עוסקת בדיני משפחה
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברתש ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין