חברת הלוואות ביטלה המחאות בסך כ-50,000 שקל, שנשדדו מעובד שלה באלימות קשה. לימים, השיקים נמסרו למנהל עסק המרות מטבע, שתבע את תשלומם. אלא שבית המשפט קבע שהוא לא פעל בתום לב, ודחה את התביעה.
באוגוסט 2013 התלונן עובד חברת ההלוואת "א. דוד אשראי" על כך שבמהלך עבודתו בכפר ירא, נפל קרבן לשוד אלים ונלקחו ממנו חמישה שיקים "פתוחים".
העובד פנה לעזרת המשטרה שם סיפר כיצד נכפה עליו לחתום על חמישה שיקים שנשאו את חותמת החברה, בסכום של 9,530 כל אחד. כשנודע לחברה על תלונת העובד למשטרה, היא פעלה באופן בהול לביטול השיקים.
פנו ל-עו"ד הוצאה לפועל
לימים, אדם אחר מסר את השיקים לחברה בשם "אלנגואן המרות", העוסקת בשירותי מטבע וניכיון שיקים, וקיבל תמורתם כסף במזומן.
אלא שבעקבות ביטול השיקים, מנהל "אלנגואן" קיבל הודעת דחייה מהבנק כשניסה לפרוע אותם. לאחר שדרישותיו לקבל את הכסף בחזרה מאותו אדם שמסר לו את השיקים לא נענו, הוא פנה ללשכת ההוצאה לפועל ופתח תיק נגד העובד, שחתם על השיקים בתור ערב, ונגד חברת ההלוואות.
הנתבעים, בתגובה, הגישו בקשת רשות להתגונן, ובתחילת 2014 הועברה התביעה לבית משפט השלום בעכו.
הנתבעים טענו שהתובע ניסה לפדות את השיקים בידיעה שהם גנובים, ומבלי שנתן תמורתם כסף. הם גם תקפו את התנהלות התובע, שלדבריהם פתח בהליכי ההוצאה לפועל מבלי ששלח מכתבי אזהרה.
לתמיכה בגרסתם, הגישו הנתבעים את דו"ח התלונה במשטרה וטופס הפנייה של העובד לבית החולים עקב חבלות גוף כתוצאה מתקיפה.
התובע הכחיש את הטענות נגדו. הוא טען שפדה את השיקים עבור האדם שמסר לו אותם רק לאחר שבדק את תקינותם, ולצערו הוא לא יכול לתבוע אותו מאחר שלא חתם על כתב ערבות.
גם התובע, מצידו, תקף התובע את התנהגות הנתבעים, שלדבריו לא ציינו מיהם החשודים שנחקרו בנוגע לשוד ולא סיפרו באיזה שלב נמצאת החקירה.
לכן, לטענתו, יש לראות אותו כמי ש"אוחז כשורה" בשיקים, ומכאן שיש לו זכות לממשם. בעקבות הליכי פשיטת רגל אליהם נקלע עובד החברה, התביעה נגדו נמחקה, והמשיכה להתנהל רק נגד חברת ההלוואות בה עבד.
חמישה שיקים זהים - מוזר
השופט הבכיר ג'מיל נאסר שמע את עדות נציגי הנתבעת, בהם העובד שהותקף לכאורה, והגיע למסקנה שהשיקים נמסרו בניגוד לרצונו, מה גם שהוכח כי הנתבעת לא קיבלה שום תמורה עבורם.
השופט קיבל את עמדת התובע, לפיה היה מנוע מלפתוח הליכי הוצאה לפועל נגד מוסר השיקים, אך תהה מדוע לא צירף גם אותו לתביעה ברגע שהדיון עבר לבית המשפט. כמו כן, השופט ציין כי העובדה שמוסר השיקים כלל לא זומן לעדות עומדת לחובת התובע.
בנוסף, השופט הבהיר כי בהתחשב בניסיונו של התובע בניכיון שיקים, לא ברור מדוע לא פנה לנתבעת (החברה) לפני ביצוע העסקה, שכן חמישה שיקים באותו הסכום ועם אותו תאריך מעוררים תמיהה – מדוע לא נרשם שיק אחד כולל?
לדברי השופט, התובע לא פירט מתי בוצעה העסקה, כיצד בוצע חישוב ניכיון השיקים בהתחשב במועד פירעונם הזהה, או כמה התובע שילם תמורתם.
לפיכך, הגיע השופט למסקנה כי התובע פעל שלא בתום לב בניסיונו לפרוע את השיקים ודחה את התביעה. בהתאם, השופט הורה על סגירת התיק בהוצאה לפועל, וחייב את התובע לשלם הוצאות משפט ושכ"ט בסך 2,500 שקל.
- ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
* עו"ד אברהם פלדמן עוסק בהליכי הוצאה לפועל
* הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין