לפני ארבע שנים, איש עסקים ששקע בחובות כבדים העביר לגרושתו את הבית המפואר שגרו בו. המחוזי עוד הלך לקראתה, ועל אף שביטל את ההענקה הפסולה הורה לנאמן להחזיר לה כספים שוויתרה עליהם בעת הגירושים. העליון לא אהב את המהלך.
בהסכם הגירושים שסיים את נישואי בני הזוג בשנת 2010, העביר איש העסקים לאשתו בית פרטי בהרצליה פיתוח. הבעיה הייתה שבדיוק שנה לפני כן החלו להתנהל נגדו הליכי פשיטת רגל על חובות של כ-15 מיליון שקל לנושים שונים.
שקעתם בחובות כבדים?
עורך דין פשיטת רגל
שנה אחרי החתימה על הסכם הגירושים ביקש הנאמן לבטל את העברת הבית. הוא טען כי ההסכם נחתם כשהחייב כבר היה מרושש, שלא בתום לב ומתוך ניסיון להבריח מנושיו בית ששווה מיליונים.
בית המשפט המחוזי בתל-אביב הסכים שמדובר בהענקה פסולה שנעשתה בחוסר תום לב, ומשכך היא בוטלה. נקבע שמחצית הזכויות בבית – ששוויו הוערך בכ-5.8 מיליון שקל – שייכות לחייב, כלומר, לנאמן.
עם זאת, במקביל, נקבע שיש להפחית משווי הבית כספים שונים ששייכים לאישה, בהם תשלומי משכנתא ששילמה לבד וכספים שוויתרה עליהם בחלוקת הרכוש, כמו כתובה של כ-170,000 שקל וזכויות סוציאליות בשווי של כ-230,000 שקל.
אלא שהנאמן סבר שמדובר בקביעה שגויה וערער לבית המשפט העליון. הוא טען כי מרגע שההענקה בוטלה, בית המשפט לא יכול היה להתערב בחצי שיקבל תמורת מכירת הבית.
הנאמן הוסיף כי גם אם המשיבה הייתה זכאית לכספים מבעלה לשעבר – כבר אז הוא לא יכולה היה לשלם לה. בכל מקרה, היא מוזמנת להגיש תביעת חוב ככל נושה אחר.
המשיבה חלקה על הנאמן. היא טענה בין היתר, כי העובדה שבעלה לשעבר שקע בחובות אינה שוללת את זכויותיה.
בנוסף, היא הגישה ערעור נגדי וטענה כנגד ביטול ההענקה. לטענתה, היא והחייב החליטו מראש, עוד כשרכשו את הבית, שהוא יהיה רק שלה תמורת הוויתור שלה על זכויות בעסקיו. על כך מעידה, בין השאר, העובדה שהבית נרשם על שמה בלבד.
במענה לערעור, טען הנאמן כי עליו להידחות על הסף כיוון שאין לו קשר לערעור המקורי: בעוד שהערעור הוגש על הפחתת הכספים מהקופה, המשיבה טענה נגד עצם ההענקה.
החייב הצטרף לטיעוני גרושתו ואילו כונס הנכסים הרשמי הצטרף לטיעוני הנאמן.
מנוגד לחוק ולהלכה
השופט נועם סולברג קיבל את עמדת הנאמן והורה שלא לנכות דבר ממחציתו של הנאמן.
ההסבר של השופט החל בפרשנות החוק: כדי שהענקה תיחשב להענקה מותרת יש להוכיח שני תנאים: תום לב ותמורה בת ערך. העובדה שבית המשפט המחוזי קבע במפורש כי לא מדובר בהענקה בתום לב – משמעותה כי לא היה כל מקום להתחשב במצבה של המשיבה ולבחון במה זכתה או לא זכתה במסגרת חלוקת הרכוש.
בנוסף, פנה השופט להלכה שנקבעה בעבר בעליון, שקובעת שאין לאפשר קיזוז חובות של החייב כלפי מי שקיבל את ההענקה האסורה. אפשרות כזה עלולה לפתוח פתח לקנוניות בין חייבים לקרוביהם.
עם זאת, השופט הבהיר למשיבה כי אכן, כטענת הנאמן, היא מוזמנת להגיש תביעת חוב בנושא.
בתוך כך, השופט דחה את הערעור הנגדי על הסף, בדיוק מהטעם שציינו הכונס והנאמן – שאין זיקה בין הטענות בערעור המקורי לבין הטענות בערעור הנגדי.
השופטים ניל הנדל וענת ברון הסכימו עם הדברים, ומשכך, הערעור המקורי התקבל. לא נפסקו הוצאות.
- הנאמן: עו"ד ארז חבר
- ב"כ המשיב: עו"ד תומר פרסלר
- ב"כ המשיבה: עו"ד ברוך חכים, עו"ד ניר הפנר
- ב"כ הכנ"ר: עו"ד שמרית מלמן
* עורכת דין רחל כרמי עוסקת בפשיטת רגל
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין