לאחר שחויבה לפצות קטין, תושב ישראל, שנדרס על ידי משאית בעזה, גילתה הקרן הפלסטינית לפיצוי נפגעי תאונות דרכים שאחד העדים במשפט קיבל שוחד. העליון התייחס לקושי בהבאת העדים לתאונה לישראל, והעביר את ההכרעה לבימ"ש ברשות הפלסטינית.
לפני כעשר שנים נדרס הנער, כיום בן 15, על ידי משאית אשפה בדיר אל-בלח שברצועת עזה. בעקבות התאונה הוא פונה לבית החולים "שיפא" בעזה ורגלו השמאלית נקטעה.
בתום אשפוז של כחודש, עבר לבית אביו, שעזב בשנת 1994 את רצועת עזה, וחי כיום בישראל עם בניו, שעברו לישראל אף הם לאחר שסיימו את לימודיהם בעזה.
נפגעתם בתאונה?
פנו ל-עו"ד תאונות דרכים
לאחר שהוסדר לנער ביטוח רפואי בישראל, הוא אושפז למשך שלושה חודשים בבית החולים אלי"ן בירושלים לצורך שיקום, וקיבל פרוטזה מותאמת.
בשנת 1997 טען הנער כי הוא זכאי לפיצוי מכוח חוק הפיצוי לנפגעי תאונות דרכים. בעקבות מחלוקת בשאלה מי נהג במשאית, שבוטחה על ידי חברת "עזה אלאהלייה", הגיש הנער תביעה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב נגד "קרנית", ובהמשך נגד מקבילתה הפלסטינית.
עקב הקושי בהבאת העדים רלוונטים, נמשך ההליך כ-12 שנים, בסופן הגיע המחוזי למסקנה שמי שנהג במשאית עשה זאת ללא הרשאה מצד חברת הביטוח, וקבע כי הקרן הפלסטינאית תפצה את הנער על נזקיו.
בשנת 2009 הקרן ערערה לעליון והעלתה טענה חמורה: לטענתה, המחוזי ביסס את הכרעתו על עדות שקרית מטעם "עזה אלאהלייה", שלדבריה הצהיר בבית משפט בעזה שמסר עדות שקר תמורת שוחד.
לשיטתה, המחוזי טעה בכך שלא התחשב במצב הביטחוני שמנע את כניסתם של עדים מטעמה לישראל. בנוסף, הקרן מחתה על התעקשותו של הנער הנפגע לנהל את תביעתו בישראל, אף על פי שבזמן התאונה הוא היה תושב עזה, מה גם שכל העדים הם תושבי עזה.
מנגד, ביקשה חברת הביטוח לדחות את הערעור, בטענה שלא נפל כל פגם בהחלטת המחוזי.
הפורום ה"טבעי"
השופט חנן מלצר הבהיר כי המחלוקת בין הצדדים נוגעת לזהותו של נהג המשאית בזמן התאונה, ולא לעצם הזכאות לפיצויים, שבינתיים שולמו לו על ידי המערערת (סכום הפיצוי לא צוין).
בהתייחס לטענה החמורה שהעלתה המערערת ציין השופט כי בית המשפט העליון אמנם אינו נוטה להתערב בקביעות העובדתיות של הערכאה הקודמת, אלא שבמקרה זה לא ניתן להתעלם מכך שייתכן שמדובר בפסק דין שהושג במרמה.
ואולם, בהתחשב בכך כי היריבות היא בין שני גופים פלסטינים – הקרן ו"עזה אלהלייה" – הוא סבר שיהיה זה יעיל יותר להכריע את המחלוקת בבית משפט ברשות הפלסטינית.
"בית המשפט הישראלי, המוסמך לדון בתובענה פלונית, רשאי שלא להפעיל את סמכותו הבינלאומית באם שוכנע כי קיים פורום אחר, זר, המהווה את הפורום ה'טבעי' לדון בתובענה", כתב השופט בפסק הדין.
השופטים יצחק עמית ודפנה ברק-ארז הסכימו עם השופט מלצר, והוסיפו שהמערערת הוכיחה כי ישנו ספק סביר בדבר זהותו של הנהג.
לפיכך, הערעור התקבל, במובן שהקביעה שלפיה המערערת חייבת לשאת בפיצויים תתבטל, אולם השאלה לגבי זהות הגוף שחייב בפיצוי תתברר בערכאה המוסמכת ברשות הפלסטינית.
עם זאת, הבהירו השופטים כי כל הכרעה עתידית שתתקבל בערכאה פלסטינית, לא תשפיע על הפיצוי שהנער כבר קיבל, אלא רק על ההתחשבנות בין המערערת לבין חברות הביטוח.
- ב"כ המערערת: עו"ד אוסאמה סעדי, עו"ד עאמר יאסין
- ב"כ המשיבה: עו"ד יגאל אלון
* עו"ד שרה גורן עוסקת בביטוח
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין