השופט סארי ג'יוסי הכריע לטובת המדינה במחלוקת פרשנית בעניין במסגרת דיון בבקשה של חולה סכיזופרניה, שקיבל טיפול בנזע חשמלי ללא הסכמתו, שלא לאפשר עוד לבצע בו את ההליך הנורא.
המבקש, צעיר כבן 35 ונכה צה"ל, סובל מסכיזופרניה כבר שנים רבות. לפני מספר חודשים הוא אושפז באשפוז כפוי בבית החולים הפסיכיאטרי "מזור".
נפגעתם מטיפול כושל?
פנו ל- עו"ד רשלנות רפואית
לדבריו, במהלך אשפוזו נאמר לו שעליו לעבור טיפול בנזע חשמלי, ולכן הוא חתם על הסכמה לביצוע הטיפול. אלא שלטענתו, עם התחלת הטיפול הוא הודיע לצוות הרפואי שהוא חוזר בו ואינו מעוניין, ולמרות זאת הוא החל לקבל את הטיפול, שגורם לו לסבל ולפגיעה בזיכרון.
במהלך חודש אפריל הוא קיבל שבעה טיפולים בנזע חשמלי, בהרדמה מלאה. בסוף מאי הגיש המבקש בביהמ"ש המחוזי בחיפה בקשה לצו מניעה זמני לאסור על בית החולים להמשיך בטיפול ללא הסכמתו. באותו יום ביהמ"ש הוציא צו כזה עד להגשת בקשה לצו מניעה קבוע, אותה הגיש המבקש לאחר מכן.
המחלוקת הייתה פרשנית, והתמקדה בשאלה האם חוק טיפול בחולי נפש והתקנות שהותקנו מכוחו, מחייב את הצוות הרפואי לקבל הסכמה של מאושפז בכפייה כתנאי לקבלת טיפול בנזע חשמלי או לא.
המבקש טען כי בית החולים פועל בניגוד לחוק ולתקנות. לשיטתו, החוק מאפשר לכפות על מטופל בידוד וקשירה, שהם אמצעי הכפייה שהוגדרו בחוק.
המדינה טענה שעל פי החוק והתקנות, חולה שאושפז אשפוז כפוי יקבל טיפול לפי מצבו הרפואי, ואין צורך בהסכמתו.
לגבי למקרה הספציפי, המדינה טענה כי המבקש החל לקבל טיפול בנזע חשמלי שלא מרצון כשהיה במצב מאוד חריף ומסוכן מבחינה נפשית. לדברי המדינה, לאחר סדרת טיפולים הופסק הטיפול בשל שיפור במצבו של המבקש ובקשתו להפסיק את הטיפול. עם זאת, ולאחר שהצוות המטפל נוכח כי חלה החמרה נוספת במצבו, ביקש בית החולים לחדש את הטיפול.
רק כשאין אלטרנטיבה
השופט סארי ג'יוסי הסביר שהחוק אכן מבדיל בין חולה המאושפז מרצון לבין זה שמאושפז בכפיה, כאשר מאושפז מרצון לא יקבל טיפול רפואי שלא בהסכמתו (למעט טיפול חירום) בעוד שכשמדובר באשפוז בכפייה, לא נדרשת הסכמת המאושפז לקבלת טיפול, שנקבע בהתאם למצבו הרפואי בלבד.
עם זאת, המשיך השופט, החוק מוסיף כי "טיפולים מיוחדים" (בהם טיפול בנזע חשמלי) יינתנו רק בהתאם להוראות שייקבעו בתקנות, שבהן נקבע כי במקרה של מאושפז מרצון נדרשת הסכמתו לטיפול מיוחד, אך העניין לא צוין בנוגע למאושפז באשפוז כפוי.
מכאן, הסיק השופט כי "מכלל ההן אתה למד על הלאו", כלומר כשמדובר במאושפז בכפייה לא נדרשת הסכמתו לאותו טיפול. העובדה שהמחוקק לא ציין זאת מפורשות בתקנה אינה מהווה חוסר בתקנות, קבע השופט. הכלל הוא כי במאושפזים בכפייה אין צורך לקבל את הסכמה, אלא אם העניין הוחרג באופן מפורש.
לפיכך, בסיכומו של דבר השופט דחה את הבקשה. יחד עם זאת, השופט הורה כי צו המניעה שניתן בתיק ייוותר בתוקף לשבעה ימים נוספים.
בנוסף, השופט העיר כי למרות התוצאה, ראוי שהטיפול בנזע חשמלי יינתן רק במקרים מיוחדים ובכפוף לכל התנאים הקבועים לכך בחוק הטיפול ובתקנות – חתימה של מנהל בית החולים ומנהל מחלקה לפני כל טיפול, ועוד.
השופט הוסיף כי "בשל אופיו ומהותו הקשים" של הטיפול, ראוי שהוא יינתן במשורה, ורק כאין אלטרנטיבה ראויה אחרת ופחות קיצונית שמקיימת מטרת הטיפול.
לא נפסקו הוצאות.
- ב"כ המבקש: עו"ד אדמית רוזנצויט
- ב"כ המשיבים: עו"ד טורס
* עו"ד אדוארד שחאדה עוסק ברשלנות רפואית.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין