עובדת עיריית ראשון לציון עברה פריצת דיסק לאחר שהעבירה ארגז עם כיבוד ודפי צילום ממשרד למשרד. בית משפט השלום בראשון לציון קבע שהעירייה הייתה צריכה לספק לה מתקן הובלה, וחייב אותה בפיצוי של כ-60,000 שקל.
האירוע שהוביל להגשת התביעה התרחש לפני שמונה שנים. התובעת (49), שעבדה כמזכירה באגף מעמד האישה של עיריית ראשון לציון, התבקשה לגשת אל בניין העירייה כדי לקחת משם ארגז עם כיבוד ודפי צילום במשקל של 10 קילוגרם.
לדברי התובעת, כאשר הגיעה לבניין העירייה, אדם שהיה במקום הציע לה את עזרתו והכניס את הציוד לרכבה. אולם כאשר החלה לפרוק את הציוד מהרכב, היא הרגישה כאב חד בגבה, אך נטלה כדור והמשיכה לעבוד.
נפצעתם במהלך העבודה?
פנו ל-עורך דין תאונות עבודה
אלא שהכאבים לא פסקו, וכעבור שבועיים התובעת פנתה לטיפול רפואי, במהלכו התברר כי עברה פריצת דיסק. משמצבה לא השתפר, היא עברה בשנת 2010 ניתוח, אך לטענתה המשיכה לסבול מכאבים שהקשו עליה לתפקד, וכעבור שנה יצאה לפנסיה מוקדמת.
זמן קצר לאחר פרישתה, הגישה האישה את התביעה הנזיקית נגד העירייה. התובעת האשימה את העירייה בכך שהנהיגה שיטת עבודה לא בטוחה, וסיפרה שלא פעם התבקשה לסחוב ציוד כבד לאירועים שונים.
לדברי התובעת, בעקבות התאונה היא סובלת מכאבים עזים ומנכות כללית, שאילצה אותה לפרוש. לפיכך, היא זכאית לפיצוי על הפסדי שכר, כאב וסבל, והוצאות רפואיות נלוות.
מנגד, העירייה הכחישה את התרחשות התאונה, וטענה כי התובעת משקרת, ולחלופין, כי היא האחראית הבלעדית לנזקיה.
אלא שעדות מטעם המנהלת הישירה של התובעת (לשעבר) דווקא חיזקה את גרסתה. זו סיפרה שהתובעת התלוננה על כאבים לאחר האירוע, אך המשיכה לעבוד מכיוון שהייתה עובדת חרוצה.
אפשר לדרוש, כל עוד שומרים
השופטת ד"ר איריס סורוקר התרשמה מעדותה העקבית של התובעת בכל הקשור לנסיבות התאונה, שקיבלה חיזוק מעדות המנהלת ונתמכת גם במסמכים רפואיים רבים. מעבר לזה, ביטוח לאומי הכיר בתובעת כנפגעת עבודה ושילם לה תגמולים.
לאחר שקבעה כי התאונה התרחשה, ניגשה השופטת לבחון את מידת האחריות של העירייה. השופטת הסבירה כי אין כל פסול בכך שעובד יידרש לשנע ציוד משרדי כל עוד מספקים לו את אמצעי הבטיחות המתאימים.
במקרה הנוכחי העירייה הפרה את חובתה לשמור על בטיחות התובעת באשר לא סיפקה לה מתקן הובלה או עגלה, ולא הדריכה אותה כיצד להרים את הארגז בצורה בטיחותית שהייתה מונעת את הפגיעה המיותרת בעמוד השדרה.
מכאן ניגשה השופטת לבדוק את שיעור הנזקים והפיצוי שמגיע לתובעת, וקבעה כי התובעת, הסובלת מנכות בשיעור 28.5%, זכאית לסכום של כ-275,000 שקל עבור הפסדי שכר, כאב וסבל, הוצאות רפואיות ועזרת צד שלישי.
מסכום זה הורתה השופטת לנכות 20% בשל "אשם תורם" מצד התובעת – שיכולה הייתה לבקש עזרה בפריקת הארגז אך בחרה שלא לעשות זאת, וכן את תגמולי ביטוח לאומי. כך שלבסוף, העירייה חויבה לפצות את התובעת בסך של כ-60,000 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 23.4% מסכום הפיצוי.
- ב"כ התובעת: עו"ד דר מיש
- ב"כ הנתבעת: עו"ד איתי קרינסקי
* עורך דין דותן לינדנברג עוסק בנזיקין
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין