ילד נחבל בידו כשנפל מטנק באתר ההנצחה לחטיבת הראל. בתביעה שהגיש הפנה את האחריות למועצה המקומית שבשטחה נמצא האתר. המועצה הפנתה את האחריות לעמותת חטיבת הראל ולהוריו - מי יצטרך לפצות אותו על נזקים בשווי 373 אלף שקל?
בעת ביקור שערכה משפחה באתר ההנצחה לחטיבת הראל שבמועצה האזורית הר אדר, טיפס אחד מילדי המשפחה, אז כבן 8.5 שנים, על אחד הטנקים שהוצבו באתר, נפל ונחבל בידו.
לכתבות נוספות בנושא:
ב-2008, כשבע שנים לאחר האירוע, הגיש הנפגע תביעה לבימ"ש השלום בירושליםכנגד המועצה המקומית הר אדר שבשטחה נמצא האתר. בתביעתו הסביר הנפגע, כיום בן 21, כי במהלך הטיפוס, התנתקה מהטנק הידית בה אחז, והוא נפל כשאצבעותיו תפוסות בה. הוא נחבל בארבע אצבעות ולאחר שעבר ניתוחים וקיבועים, הוא נותר עם נכות אסתטית, הגבלה בתנועה וכאבים.
הורי הצעיר העידו כי הטנקים לא גודרו וכי לא הוצבו במקום הוראות בטיחות או שלטים האוסרים על טיפוס. הם הוסיפו, שהיו במקום משפחות רבות שילדיהן טיפסו גם הם על הטנק.
התובע צרף לתביעתו חוות דעת של מהנדסת בטיחות שהעידה אף היא, שבהיעדר גידור ושילוט מתאים, הטנקים נחשבים למעשה למתקנים בגן משחקים. משכך, עליהם לעמוד בתקן הישראלי, הכולל חיבורים ואמצעי טיפוס נאותים ומתוחזקים.
מנגד הכחישו במועצה המקומית קיומו של נוהג טיפוס על הטנקים וטענו, כי הטנקים הוצבו באתר ההנצחה כפסלים בלבד, ללא מדרגות או שלטים המזמינים את המבקרים לטפס עליהם.
לדבריהם, האתר אינו גן משחקים ולא ניתן לצפות שטנק שיוצר בשנת 1951 יעמוד בדרישות התקן מ-1997. לבסוף טענו במועצה, כי האחריות לשמור על הילדים ולמנוע מהם את הסיכון הכרוך בטיפוס על טנק, מוטלת על ההורים בלבד, והוגשה נגדם הודעת צד שלישי. הודעות דומות הוגשו גם נגד עמותת חטיבת הראל והמדינה.
ההורים לא אשמים
השופטת מרים אילני קבעה, כי בין אם מדובר בגן משחקים או לא, הימצאותו של טנק עם ידית שאינה מחוברת כהלכה באתר שפתוח לציבור הרחב, מהווה מפגע המקים אחריות בנזיקין כלפי הנפגע. לדבריה, על המועצה היה לדאוג לתקינות הטנקים או לחילופין למנוע את הגישה אליהם ולהציב שלטי אזהרה. השופטת הוסיפה כי המועצה התרשלה בכך שלא דאגה לתחזוק הטנקים, בעצמה או ע"י המדינה והעמותה.
עם זאת קבעה השופטת, כי אחריות המועצה אינה עומדת לבדה, וכי גם עמותת חטיבת הראל הייתה אחראית על פיתוח האתר ואחזקתו. משכך, התקבלה בחלקה הודעת הצד השלישי שהוגשה נגדה.
יתר ההודעות נדחו, לרבות אלה שהופנו להורי התובע.השופטת קבעה כי גם אם היו שומרים על הילד באדיקות, לא היה ביכולתם למנוע את התאונה שמקורה בליקוי נסתר בטנק.
לפיכך חייבה השופטת את המועצה והעמותה לשלם לתובע פיצוי של 373 אלף שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 23.6% מהפיצוי (כ-88 אלף שקל).
*עו"ד טל זהבי עוסק בדיני נזיקין.
**הכותב לא ייצג בתיק.
***המידע המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין