14 שנים אחרי שנפצע במהלך עבודות שירות במטבח ביה"ח "כפר שאול", קבע בית משפט השלום בירושלים, שהמדינה התרשלה כלפי האיש, שלא הודרך לפני שניגש למשימת חיתוך דלעת. עו"ד טלי שקד ממליצה למעסיקים ללמוד את פסק הדין.
אדם שהורשע בהליך פלילי נשלח בשנת 2000 לעבודות שירות בבית החולים כפר שאול. הבחור, שהוצב לעבוד במטבח, נענה להוראת מנהלת המטבח והחל לחתוך דלעת. אלא שבמהלך החיתוך, נתפסה הסכין בשורש הדלעת וכשניסה לשחררה, פגעה באחת מאצבעותיו.
כתוצאה מכך הבחור נפגע קשות באצבעו ונאלץ לעבור ניתוחים. כשנתיים לאחר התאונה הוא הגיש תביעה נגד המדינה, אשר לטענתו, התרשלה ועליה לפצות אותו על נזקיו, בהם הפסדי שכר, הוצאות רפואיות, כאב וסבל וירידה בתפקוד בעבודה.
לכתבות נוספות בנושא:
הנתבעת הכחישה כל אחריות לאירוע. לדבריה, פציעה מסכין היא סיכון טבעי של כל עובד מטבח והיא לא הייתה יכולה למנוע זאת. סגן מנהל המטבח באותה תקופה, העיד שלא היה נוכח בתאונה אך הוא זוכר אותה. הוא פירט את נהלי העבודה במטבח וטען שמעולם לא נתנו לעובדים לחתוך דלעת שלמה אלא רק לקלף את פלחי דלעת שנחתכו על ידי הטבחים המקצועיים.
מעביד חייב לדאוג לסביבת עבודה בטוחה
בפסק דין, שניתן כ-14 שנים לאחר האירוע ו- 12 שנים לאחר שהתובע הגיש את התביעה, פסקה השופטת יעל ייטב לטובתו.
השופטת קבעה שהיא מאמינה שהתובע נדרש לחתוך את הדלעת ולא סתם לקלפה, אבל הוסיפה שגם אם היה מדובר בקילוף, אין זה משנה: המדינה התרשלה כלפי העובד.
השופטת קבעה כי חיתוך של דלעת, ירק קשה עד מאד, דורש מקצועיות. העברת התפקיד לעובדים לא מיומנים הייתה מסוכנת ולא הוכח שהתובע עבר הדרכה מקצועית קודם למשימה.
השופטת כתבה בפסק הדין "... אני סבורה שבגדרה של החובה המוטלת על מעביד לדאוג לסביבת עבודה בטוחה, היה על המעביד להדריך את התובע בעבודה הייחודית של הטיפול בדלעת, להזהירו מפני מרקמה והקשיים הצפויים בחיתוכה ובקילופה, ולוודא שהשימוש יעשה בסכין המתאימה לכך. עצם העובדה שהנתבעת הותירה לעובד הבלתי מיומן שאין לו ניסיון בעבודה עם דלעת, אף לא בעבודה עם הסכינים המצויים במטבחה, לבחור את הסכין לפי ראות עינו, ללמוד תוך כדי עבודה מהי הסכין הנוחה לו לשימוש, אינה עולה בקנה אחד עם החובה המוטלת על מעביד ומעמידה את העובד בפני סיכון בלתי סביר העלול לגרום לפציעתו...".
השופטת לא ייחסה לתובע אשם תורם כיוון שלא מדובר בעובד מנוסה שהיה אמור להיות מודע לסיכון ולהימנע ממנו.
בהתאם לחוות דעת המומחית שמונתה מטעם ביהמ"ש פסקה השופטת שלתובע נותרה נכות של 13% ולאחר שאמדה את נזקיו, היא קבעה שיפוצה ב-130 אלף שקל על נזק לא ממוני (כאב וסבל), גריעה מכושר השתכרות ועזרת הזולת. בנוסף, חויבה המדינה להחזיר לו את הוצאות המשפט ולשלם שכר טרחת עו"ד בשיעור 15.34% מסכום הפיצוי.
ראוי שפסק הדין יילמד בקפידה על ידי המעסיקים מאחר שיש בו הרחבה משמעותית של חובת הזהירות של מעסיק כלפי עובדו בכל הנוגע לבטיחות בעבודה. ההרחבה מתבטאת בכך, שמעסיק אחראי להדריך עובד כיאות גם בנוגע לפעולה לכאורה פשוטה כמו חיתוך ירקות (ודלעת בפרט). פעולה, שמתבצעת ע"י כל אחד, גם בביתו הפרטי ואינה דורשת מיומנות מקצועית.
ב"כ התובע: עו"ד ע' גבעון
ב"כ הנתבעת: עו"ד מאהר אלמדי
* עו"ד טלי שקד עוסקת בדיני נזיקין, תאונות עבודה ורשלנות רפואית
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין