מאת: עו"ד אסי לביא-צוקרמן
לפסק הדין בעניין פ.ש. נ' שירותי בריאות כללית
אחות החדירה עירוי מחוץ לוריד. המטופלת, שמספר שבועות לאחר מכן אושפזה בשל חשד לזיהום, טענה כי מקורו ברשלנות האחות. בית המשפט קבע, כי קבלת התביעה תהיה אבסורד, שעלול להביא לתופעה מסוכנת של 'רפואה מתגוננת'.
אישה שסובלת מאנמיה וחוסר ברזל, הופנתה לקבל עירויים בקופת חולים כללית, במהלכם הוזרק לה תכשיר ברזל בשם "ונופר". לטענתה, בטיפול האחרון, היא הרגישה כאב עז, שלא חשה קודם לכן. בשל זעקותיה, הוציאה האחות את העירוי, והשלימה את ההזרקה בנקודה אחרת.
לדברי האישה, מספר ימים לאחר מכן היא פנתה אל הרופא בשל כאב חד בכף היד ומשהכאב הלך והתגבר, היא אושפזה בבית החולים הדסה למשך שבוע ימים, בשל חשד לזיהום.
בתביעה שהגישה האישה לבית משפט השלום בתל אביב, היא טענה כי האחות התרשלה באופן בו החדירה את העירוי, תוך פספוס הוריד והזרמת התרופה ישר לרקמות היד. לתביעתה צירפה האישה חוות דעת של אורתופד, על פיה היא נותרה עם 30 אחוזי נכות.
מנגד, ביקשה הכללית לדחות את התביעה. לטענתה, אין כל קשר בין החשד לזיהום לבין הדרך בה בוצע העירוי. עוד הוסיפה, כי גרסת התובעת שונה לחלוטין ממסמכי הצוות רפואי, שנכתבו בזמן אמת.
לטענתה, גם אם הייתה בעיה בדרך החדרת העירוי, לכל היותר הייתה זו טעות אנוש. לתמיכת טענותיה הגישה הכללית חוות דעת של מומחה טוקסיקולוגיה ושל אורתופד מומחה לכף היד.
לדברי המומחים, גם אם חלק מהנוזל הגיע אל מחוץ לווריד, הדבר הכי נורא שעלול לקרות הוא גירוי מקומי וחולף.
אחד המומחים קבע כי הצוות הרפואי פעל כהלכה והשני ציין, כי אמנם התובעת אינה יכולה לסגור את כף ידה, אך לכך אין שום קשר לעירוי. הוא הוסיף, כי הנכות נובעת ככל הנראה מחבלה טראומטית. ואכן, הובאו בפני בית המשפט מסמכים, המעידים כי התובעת סבלה מנחת זרועם של בעלה ובנה.
הכללית אף הציגה ממצאים של חוקר פרטי מטעמה, המעידים על כך שגרסת התובעת אינה אמת, ושהינה קורבן אלימות במשפחה.
חוות דעת צריכה להיות מפורטת
השופט מנחם (מריו) קליין ציין כי במסגרת דיון בתביעות רשלנות רפואית, על בית המשפט לשקול היטב את אינטרסים שונים, ובהם - החשיבות הציבורית בהבטחת חופש הפעולה של הצוותים הרפואיים, והמעמסה הכלכלית שתוטל על שירותי הרפואה אם יחויבו בפיצוי.
השופט קיבל את חוות דעת המומחים מטעם הנתבעת. לקביעתו, בעוד שחוות דעתו של המומחה מטעם התובעת לא נתמכה במחקר רפואי - והסתמכה על עדותה הסובייקטיבית של התובעת - עדות המומחים מטעם הנתבעת הייתה מפורטת ומנומקת בשלל מחקרים.
בהסתמך על חוות דעת המומחים של הנתבעת, קבע השופט כי אירוע של החדרת עירוי שלא לתוך הוריד, קורה לעיתים תכופות ואינו גורם לזיהומים מהסוג שבגינו אושפזה התובעת.
"קבלת התביעה משמעותה המעשית הרתעה בלתי מידתית כלפי צוותים רפואיים, שעלולה לגרום לתופעות בלתי רצויות של 'רפואה מתגוננת' ולהטיל דופי ברופאים ובגורמים פרה-רפואיים ללא הצדקה", סיכם השופט ודחה את התביעה.
עם זאת, בשל מצבה הכלכלי הקשה של התובעת ואף על מנת שלא להרתיע אוכלוסיות מוחלשות מלנסות לממש את זכויותיהן-חויבה התובעת בהוצאות סמליות, של 1,800 שקל בלבד.
למה לתביעה לא היה סיכוי?
התביעה נכשלה משום שחוות הדעת הרפואית מטעם התביעה לא הניחה את היסודות הדרושים להוכחת רשלנות רפואית.
לא ניתן לטעון לרשלנות רפואית על בסיס התוצאה בלבד! חובה להצביע על מעשה או מחדל בטיפול הרפואי, החורג מהסטנדרט הרפואי המקובל, שגרם לנזק.
במקרה זה, המומחה מטעם התביעה לא ידע להסביר מה בהחדרת העירוי ע"י האחות היה בניגוד לסטנדרט המקובל או באיזה אמצעי יכולה היתה לנקוט כדי למנוע את הנזק הנטען. מנגד, נטען ע"י ההגנה, שלכל היותר מדובר בסיבוך רפואי מוכר, טענה שבהעדר תשתית ראויה מטעם התביעה, לא ניתן להדוף. לפיכך, לא היה לתביעה סיכוי להתקבל.
לפסק הדין בעניין פ.ש. נ' שירותי בריאות כללית
*הכותבת עוסקת בתביעות רשלנות רפואית ונזיקין.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
למדור: רפואה ומשפט
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין