קבוצת רכישה קיבלה אישור לבצע עבודות בבניין המיועד לשימור בתל אביב. הקבוצה לא עמדה בלוח הזמנים, אף שקיבלה שתי הארכות. כשניתנה לקבוצה הארכה שלישית במספר, עתר השכן מהבניין הסמוך וטען: לוועדה המקומית לא הייתה סמכות להאריך את היתר הבנייה. ביהמ"ש קיבל את טענתו.
הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל-אביב העניקה בשנת 2010 היתר בנייה לבעליו של בניין המיועד לשימור ברחוב הרב קוק בעיר ואפשרה לו להוסיף שש יחידות דיור חדשות ולהגדיל את המרתף.
זקוקים להיתר בנייה?
פנו ל-עו"ד תכנון ובנייה
חלפה שנה, העבודות בבניין עוד לא החלו ותוקפו של ההיתר, שבינתיים פקע, הוארך על ידי הוועדה המקומית לשנתיים נוספות, עד לאוקטובר 2013.
ביוני 2013 רכשה את הבניין קבוצת רכישה, החלה את עבודות הבנייה במקום, והיתר הבנייה הוארך בפעם השנייה, לשנה נוספת. אלא שהקבוצה נתקלה בהתנגדות של שכן מבניין סמוך, שטען כי העבודות פלשו למגרש שלו, והצליח להשיג צו מניעה.
חלף הזמן וגם ההיתר השני פג. קבוצת הרכישה פנתה שוב לוועדה המקומית, שהוציאה היתר בנייה שלישי ואפשרה את המשך העבודות, במסגרתן נותר לקבוצה להשלים את בניית המרתף.
השכן התקומם וביקש מוועדת הערר המחוזית לבטל את ההחלטה, אך ללא הצלחה. בתחילת 2015 הוא עתר לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בטענה כי ועדת הערר הייתה חייבת לבטל את החלטת הוועדה המקומית, שלדבריו פעלה בחוסר סמכות כאשר האריכה את היתר הבנייה מעבר לתקופה המרבית המותרת לה לפי תקנות התכנון והבנייה.
הוועדות השיבו כי אישרו את ההארכה עקב הנסיבות המיוחדות של הבניין. לטענתן, הפסקת העבודות בשלב זה של הבנייה, שכזכור החלה באופן חוקי, עלולה לגרום לקריסת הבניין.
הוועדה המקומית הוסיפה כי לשיטתה, מאחר שהחוק אינו מתייחס לסיטואציה כזו, היא הייתה רשאית להפעיל שיקול דעת ולהאריך את ההיתר בפעם השלישית, גם אם התקנות מאפשרות לה להאריך רק פעמיים.
נציג קבוצת הרכישה ביקש לדחות את העתירה על הסף כיוון שהעותר איחר את המועד להגשתה ואף פועל בחוסר תום לב, כיוון שהוא גם תובע במקביל פיצוי על חריגות הבנייה, שנעשו בתום לב.
לקחו סיכון
בפתח דבריה, דחתה השופטת יהודית שיצר את הטענות האחרונות של נציג הקבוצה ופסקה שהגשת תביעה כספית במקביל אינה מעידה על חוסר תום לב. הרצון לקבלת פיצוי כספי עקב חריגות בנייה אינו מונע ניהול הליך להפסקת העבודות, הבהירה השופטת.
בנוסף, השופטת קיבלה את עמדת העותר לפיה הוועדה המקומית לא הייתה רשאית להאריך את היתר הבנייה מעבר לשתי ההארכות שכבר ניתנו. לדבריה, הוועדה המקומית שגתה וחרגה מסמכותה כאשר החליטה להאריך את ההיתר פעם נוספת, מה גם שלא הוכח בפניה שהמבנה נמצא בסכנת קריסה.
עוד ציינה השופטת כי העובדה שקבוצת הרוכשים הסתכנה והחלה בחפירות לשם הגדלת המרתף סמוך לפקיעת ההיתר עומדת לחובתם, ואינה יכולה לסייע להם להפעיל לחץ על הוועדות לשם קבלת אישור.
לפיכך, השופטת קיבלה את העתירה, קבעה כי תוקף היתר הבנייה פקע, והורתה לוועדת הערר המחוזית ולנציג הרוכשים לשלם לעותר הוצאות משפט בסך 15,000 שקל.
- ב"כ העותר: עו"ד ענת בירן
- ב"כ המשיבים: עו"ד גופמן, עו"ד הראלה אברהם אוזן, עו"ד הילה חכמון, עו"ד בילה כהנא, עו"ד יוני אסרף
* עו"ד יעקב זליגמן ממשרד דן בר-אל ושות' עוסק בדיני מקרקעין
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין