ביה"ד הארצי לעבודה קבע כי מעסיק הדורש מהעובד שלו להתחייב לתקופת העסקה מינימאלית בתמורה להכשרה מקצועית, ומגביל את תעסוקתו במקום עבודה אחר, צריך גם לדאוג שהעובד ישתכר באופן הולם.
חברת התעופה טמיר נתיבי אוויר העסיקה את הטייסים קמחי וליפשיץ, שעם תחילת עבודתם באוגוסט 2006 נשלחו להכשרה מקצועית על מטוסים ייחודיים מסוגם בארץ.
פוטרתם?
פנו ל - עורך דין דיני עבודה
החברה החתימה את הטייסים על הסכם העסקה לפיו הם מתחייבים שלא לעסוק באף עיסוק אחר, אלא בהסכמת החברה מראש. כמו כן, הטייסים התחייבו לעבוד בחברה מינימום שלוש שנים או 720 שעות טיסה, ובמידה שלא ישלימו את תקופת ההעסקה המינימאלית, הם יחזירו לחברה את עלות הכשרתם המקצועית בסך 15 אלף דולר.
אולם תוך פרק זמן קצר עזבו שני הטייסים את החברה והיא הגישה נגדם תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב. החברה טענה שליפשיץ הפר את הסכם ההעסקה כשקיבל עבודה בחברה אחרת שלא בהסכמתה, ושקמחי לא יידע אותה שהחל בתהליך הכשרה גם בישראייר.
לעומת זאת, לטענת הטייסים, החברה לא הצליחה לספק להם היקף משרה שיאפשר להם להתפרנס בכבוד, לכן נאלצו לחפש משרה נוספת, אולם החברה לא הייתה מרוצה מכך. לטענתם הסכם העבודה הוא פוגעני והם לא אמורים לשלם על הוצאות ההכשרה.
את התביעה נגד ליפשיץ קיבל ביה"ד באופן חלקי. נקבע כי הוא הפר את הסכם ההעסקה כשלא ביקש מראש את אישור החברה לעבודה בחברה אולם בפועל החברה היא זו שיזמה את סיום ההעסקה. נפסק כי החברה זכאית לפיצוי עבור ההכשרה, ממנו יקוזזו דמי הודעה מוקדמת, ובסך הכל כ-19 אלף שקל.
בעניין קמחי נקבע כי החברה ידעה שהוא מעוניין לעבוד בישראייר, ואף מחקה זאת מההסכם לאחר שגילתה כי התקבל, אולם מאחר שהוא ידע מהן ציפיות החברה בנוגע לזמינותו, עליו לפצות אותה בעבור ההוצאות הממשיות של הכשרתו, בסך 13 אלף שקל.
באוקטובר 2010 ערערו הצדדים הלא מרוצים לבית הדין הארצי לעבודה.
איזון ראוי
השופטות רונית רוזנפלד, לאה גליקסמן וסיגל דוידוב-מוטולה דחו את טענות החברה, וקיבלו את טענות הטייסים. לדעתן, הכשרה מקצועית היא כלי חיוני שיש לעודדו, משום שהוא גורם למעסיקים להשקיע בהתפתחותם המקצועית של עובדיהם. ומשכך, לגיטימי לדרוש מעובד להתחייב לתקופת העסקה מינימאלית, כתנאי למימון אותה הכשרה, ואף להחזיר את עלותה אם הוא לא עומד בהתחייבות זו.
אולם חשוב לזכור כי התחייבות זו גם עלולה לפגוע בחופש העיסוק של העובד. מנגד, ההסכם לא מטיל על המעסיק כל התחייבות לספק לעובד פרנסה, כפי שקרה במקרה זה. מכאן, שהסכם העבודה עליו חתמו הטייסים למעשה הגביל אותם פעמיים (בתקופת ההעסקה ובאיסור התחרות), אולם לא הטיל שום חבות על המעסיק עצמו.
בפועל, הסבירו השופטות, היקף עבודת הטייסים היה קטן, רמת השתכרותם הייתה נמוכה, ובכל זאת המעסיקה סירבה לאפשר להם לעבוד אצל אחרים, גם כשההכשרה שעברו לא נתנה להם כישורים שיכלו לנצל אצל מעסיק אחר.
כך יוצא שההסכם לא איזן כראוי בין זכות העובד לחופש העיסוק לבין האינטרס של המעסיק ליהנות מהשקעתו בהכשרת העובד. משכך, החליטו השופטות לבטל את הוראת ההשבה והכספים שהטייסים שילמו יוחזרו להם.
בנוסף, החברה תשלם לכל אחד מהטייסים הוצאות משפט בסך 15,000 שקל.
- ב"כ החברה: עו"ד נתי חלפין, עו"ד רפאל בן צור
- ב"כ קמחי: עו"ד מני בן מאור, עו"ד אירה שרפמן, עו"ד אמיר פרנקל
* עו"ד מידן גריסרו עוסק בדיני עבודה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין