בעלת דירה בבית משותף בתל אביב קיבלה אישור להצמיד לדירתה שטח של 100 מ"ר מגג הבניין, בכפוף לתשלום לשאר הדיירים. פעולת ההרחבה בוצעה אך האישה סירבה לשלם וטענה שאינה חייבת דבר. הדיירים פנו לבית המשפט שקבע: האישה תשלם 162,430 שקל.
באסיפת דיירים שהתקיימה בשנת 2003, הוסכם לתת אישור לבעלי דירות בקומה האחרונה של בניין ברחוב בן גוריון בתל-אביב להצמיד חלק יחסי מגג הבניין לדירתם, בתמורה לתשלומי איזון לשאר בעלי הדירות.
לשאלות על הרחבת דירות:
פנו ל-פורום מקרקעין של אתר פסקדין
בהתאם להחלטה בעלת דירה כזו הגישה בקשה להיתר בנייה, ובמקביל, פנתה עם דיירי הבניין לשמאי שקבע כי שווי השטח שיסופח לדירתה עומד על 162,430 שקל.
ב-2005 חתמו הדיירים על ההסכם, הגג סופח לדירה, אך האישה לא שילמה את שהתחייבה. במסגרת הניסיונות לפתור את הסכסוך עמה, עלתה ההצעה שהכספים שתשלם יוקצו לשיפוץ הבניין. האישה הסכימה, העבירה שיק על סך 70,000 שקל לנציגות הבית, ומימנה לבדה הקמת מעלית בבניין.
אלא שלפי טענת הדיירים, לאחר מכן האישה לקחה את השיק בחזרה ובמשך תקופה ארוכה עשתה שימוש בלעדי במעלית בניגוד להסכם, הקובע כי כל דייר שמעוניין בכך רשאי להשתמש במעלית בכפוף לתשלום חלק יחסי מעלותה.
לטענתם, דיירים רבים ביקשו מהאישה להשתתף בעלות המעלית ולהשתמש בה – אך היא התנתה זאת בחתימת כל דיירי הבניין על תיקון צו הבית המשותף כך שהתוספת שבנתה על הגג תירשם לזכותה.
בשנת 2012 פנו הדיירים לבית משפט השלום בתל-אביב בבקשה לחייב את האישה בתשלומי איזון של 178 אלף שקל. הדיירים ציינו כי הסכם השיפוץ אינו מונע מהם את הזכות לדמי האיזון המגיעים להם עבור סיפוח הגג, שכן חלק מדיירי הבניין סירבו לחתום עליו. יתרה מזו, בסופו של דבר הנתבעת כלל לא מימנה את השיפוץ, שהרי לקחה את השיק שנתנה.
הנתבעת דחתה את טענות התובעים, וציינה שמדובר בתביעה טורדנית הנובעת ממניעים אישיים של דיירים, המצויים עימה בסכסוך, ומנסים להשתלט על חלקים מהבית המשותף.
עוד היא ציינה כי השקיעה 253 אלף שקל לטובת הבניין, ואף הגישה תביעת נגד על סך 275 אלף שקל, עקב נזקים שנגרמו לה לטענתה מהפרת ההסכם ומהתנהלות נציגות הבית שהביאה גם לפגיעה בשמה הטוב.
לא מספיק חתימות
השופטת נאוה ברוורמן קבעה כי המסמך החתום בו הוסכם על תשלום לטובת שיפוץ לא כלל די חתימות של דיירי הבית, ומכאן שלא הפך להסכם מחייב, מה גם שהתשלום לא בוצע בסופו של דבר. משכך, ולנוכח העובדה שחלק מהרכוש המשותף סופח לדירתה, האישה תצטרך לשלם לדיירים את תשלומי האיזון המגיעים להם.
בנוסף, התרשמה השופטת כי הנתבעת לא הוכיחה שנגרמו לה אי-אילו לנזקים על ידי הדיירים בכך שסירבו לחתום על אותו צו שביקשה. לפי השופטת, כלל לא ברור לנתבעת כיצד רכשה את זכויות בגג.
לפיכך, השופטת קיבלה את תביעת הדיירים, דחתה את התביעה שכנגד, והורתה לנתבעת לשלם להם את הסכום שקבע השמאי - 162,430 שקל, בהתאם להסכם משנת 2005. הנתבעת חויבה גם בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 30,000 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צויינו בפסק הדין
* עו"ד משה ימין עוסק במקרקעין
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין