הנאמן בהליכי פשיטת הרגל של בועז יונה ביקש כי בנק לאומי ישיב לקופת פשיטת הרגל סכום של כ-6 מיליון שקל שהועבר ב-2007 מחשבונו של יונה לחשבון חברת ב.ו.י שהיתה בשליטתו, לצורך קיזוז חוב החברה מול הבנק. בית המשפט נענה לבקשה וקבע שהקיזוז לא נעשה כדין.
בתחילת אוגוסט 2007 העביר בנק לאומי סכום של כ-6 מיליון שקל מחשבונו של בועז יונה לחשבונה של חברת "ב.ו.י אחזקות", חברה שהיתה בשליטתו של בועז יונה, וקיזז את הסכום מחשבון החברה לשם כיסוי חובותיה לבנק.
לייעוץ בתחום
פנו לעורך דין פשיטת רגל
ההעברה בוצעה מספר ימים לאחר שיונה, שעמד בראש קבוצת חפציבה, ברח מהארץ והקבוצה נכנסה להליכי חדלות פירעון. באוקטובר 2008 הורשע בועז יונה בעבירות של מרמה וגניבה והוא הוכרז כפושט רגל בינואר 2009.
הנאמן בהליכי פשיטת הרגל הגיש בקשה כנגד פעולת ההעברה של הבנק וטען כי לבנק לא היתה סמכות לקזז את חובותיה של החברה באמצעות חשבונו של יונה וכי יש להשיב את הסכום בצירוף ריבית והצמדה לקופת פשיטת הרגל.
לטענת הנאמן על המקרה חל דין הקיזוז הקבוע בפקודת פשיטת הרגל ולא דין הקיזוז הכללי הקבוע בחוק החוזים שכן מועד תחילת פשיטת הרגל, בריחת בועז יונה מהארץ, חל לפני ביצוע הקיזוז. פקודת פשיטת הרגל שוללת אפשרות קיזוז כשמדובר בחייב שעשה מעשה שיכול להצדיק בקשה לפשיטת רגל ולכן הקיזוז בוצע שלא כדין.
לטענת הבנק, הקיזוז נעשה כדין שכן בועז יונה ויתר במסמכים עליהם חתם מול הבנק על הצורך במתן הודעת קיזוז. כמו כן טען הבנק כי הבקשה הוגשה כשבע שנים לאחר הפעולה ובשיהוי ניכר.
לא ניתנה הודעה
השופט עודד שחם מבית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי על המקרה חל דין הקיזוז שבחוק החוזים ולא הדין המיוחד הקבוע בפקודת פשיטת הרגל.
השופט הוסיף כי מכיוון שהחיובים בהם מדובר (יתרת זכות בחשבונו של בועז יונה ויתרת חובה בחשבונה של ב.ו.י) היו קצובים הם היו ניתנים לקיזוז.
עם זאת, החוק מחייב מתן הודעת קיזוז כתנאי לתקפותו ותנאי זה לא התקיים. בועז יונה ויתר במסמכי פתיחת החשבון על הודעה מוקדמת לפני קיזוז ולא על הודעת קיזוז, קבע השופט.
מסמך "ריכוז יתרות" שהציג הבנק אינו מהווה "הודעת קיזוז" כנדרש, גם לפי הגישה הליברלית המאפשרת להכיר בהודעת קיזוז משתמעת. כמו כן, טענת הבנק לפיה לא היה צורך בהודעה כי יונה יצא מהארץ אינה רלוונטית.
השופט גם דחה את טענת השיהוי של בנק וציין כי "מדובר בתיק חדלות פירעון בהיקף נרחב ביותר. מדובר בקריסת חברת נדל"ן ובנייה שעמדה בראש קבוצה של חברות בנייה מהגדולות בישראל".
בהקשר זה קיבל השופט את טענת הנאמן כי בשל ההיקף העצום של הפעולות והעסקאות של בועז יונה וחברות חפציבה לא ניתן היה באופן מעשי לבדוק כל פעולה שבוצעה בשנים שקדמו לקריסת החברות. לקביעת השופט, הליכי פשיטת הרגל החלו בסמוך לפעולת הקיזוז והיה על הבנק לשמור ראיות רלוונטיות ולפיכך אין לקבל את טענתו לשינוי מצבו לרעה עקב השיהוי.
לפיכך התקבלה הבקשה ונקבע כי הבנק ישיב לנאמן את הסכום בצירוף הפרשי הצמדה וריבית — כ-9 מיליון שקל. עוד נפסקו לטובת הנאמן הוצאות בסכום של 50,000 שקל.
- ב"כ המבקש: עו"ד רוני י' מלצר, עו"ד א' ארביב
- ב"כ המשיבים: עו"ד צ' סולומן – דרמר, עו"ד ד' קדם, עו"ד ש' אייזנר
* עורך דין איל ברנדט עוסק בפשיטות רגל ובמשפט אזרחי מסחרי
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לוייר
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין