לאחרונה, בהחלטת ביניים מאירת עיניים העוסקת בהליך גירושין שככל הנראה עתיד להיות מר וארוך, הרב שלמה שטסמן מביה"ד הרבני בת"א דן בסוגיית עיקולים זמניים על רכוש.
השניים התגרשו לפני מספר חודשים אחרי 35 שנות נישואין. הבעל-לשעבר איש עסקים שידע הצלחות גדולות לצד נפילות ומשברים. האישה באה מבית אמיד וירשה ממון רב מאביה.
בשנים האחרונות ביתם הגדול של השניים הפך לבית שכולו מריבות, ומתנהלים ביניהם מאבקים על רכוש.
הדיין שלמה שטסמן מביה"ד הרבני האזורי בתל-אביב, הסביר כי ההליך המשפטי עלול להימשך זמן רב בשל היקף הרכוש והחובות (והצורך למנות מומחים), וגם בגלל התנהלות הצדדים ובני משפחה אחרים, "העומדים מאחורי הקלעים ובוחשים בקדרה".
בשלב זה, הרב שטסמן נדרש להכריע בבקשות שהגיש האיש לביטול צווים שניתנו לבקשת גרושתו האוסרים כל פעולה או שינוי – מה שנקרא בעגה המשפטית "דיספוזיציה" – ברכוש הרשום על שמו או על שם חברות שבבעלותו. בנוסף האיש ביקש להטיל צווי עיקול על נכסי גרושתו, ובהם נכסי נדל"ן, זכויות בחברות ופקדונות כספיים בבנקים שונים.
באופן כללי, הדיין הבהיר כי הדבר נתון לשיקול דעתו של בית הדין, שצריך לבדוק בין היתר האם ישנן ראיות לכאורה לגופה של התביעה, וכן האם יש חשש שהנתבע יבריח את נכסיו או שתיווצר מציאות שתמנע את ביצוע פסק הדין, במידה שבסופו של ההליך תתקבל התביעה. בנוסף, הדיין הזכיר שישנן גם בקשות שמטרתן העיקרית ללחוץ או לפגוע בנתבע, ללא צורך של ממש.
רק בכפוף לערבות משמעותית
הדיין דחה את בקשת האיש להטיל עיקולים על רכוש גרושתו, וציין בין היתר כי "האישה ירשה את נכסיה מאביה, וכפי הנראה לכאורה – הם אינם בני איזון".
עם זאת, הדיין הסכים לתת צו עיקול על הבית ששימש למגורי הצדדים וילדיהם במשך שנים רבות, הרשום על האישה בלבד אולם האיש מתגורר בו כיום. בנוגע לבית, האיש טוען "חציו שלי", בעוד שהאישה טוענת שכולו שלה.
הדיין הבהיר כי "בשלב זה, בית הדין מחליט להטיל עיקול על זכויות האישה בבית. עיקול זכויות האישה בבית, אף אם יוכרע שזכויותיה עולות רק כדי מחצית הבית, יוכל לשמש להבטחת זכויות האיש בשאר רכושה – ככל שתתקבל תביעתו".
כמו כן, הדיין קיבל את בקשת האיש וביטל את כל הצווים האוסרים כל דיספוזיציה ברכוש הרשום על שמו או על שם חברות בבעלותו. בעניין זה הדיין סבר כי האישה מנסה ליצור לאיש תדמית של "טייקון", על אף שמרבית החברות שבעניינן נתבקשו הצווים אינן שוות דבר.
הדיין הבהיר כי הנכס המשמעותי היחיד של האיש הוא מגרש מסוים, אלא שלאיש גם חובות עצומים שככל הנראה חופפים את שוויו של המגרש.
בהקשר זה הדיין ציין כי "בלי לקבוע מסמרות בשלב זה, אנו מתקשים מאוד לקבל את טענת האישה, שלפיה מחצית מנכסי הבעל שייכים לה אך בכל החובות או ברובם המוחלט צריך הבעל לשאת לבדו".
יתרה מכך, הדיין השתכנע כי השארת הצו המונע כל פעולה באותו מגרש עלולה לגרום לשיתוק פעילותו הכלכלית של האיש ולמנוע ממנו לשלם חובות, דבר להתמוטטות כלכלית המוחלטת ולפשיטת רגל.
עם זאת, הדיין הסכים להיעתר לבקשת האישה בכפוף להפקדת ערבות בנקאית "משמעותית" בסך 2.5 מיליון שקל. ערובה זו תשמש להבטחת פיצוי האיש על נזקים, אם יתברר שלא היה מקום לבקש את הצו.
- ב"כ המבקש: עו"ד הראל ארבל
- ב"כ הנתבע: עו"ד דוד הלפר, עו"ד דרוד הראל
* עורכת דין שני פינקלשטיין-מרום עוסקת בדיני משפחה
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין