ע"ו 5282-02-15 י' י' נ' קצין התגמולים משרד הבטחון אגף השיקום

השופטת תמר נאות-פרי

ערעור על פסק דין של ועדת הערר לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט-1959 (יו"ר הועדה – כב' השופט אבישי רובס, וחבריה ד"ר אלכס קורת ומר דוד לוקוב, להלן: "ועדת הערר"), מיום 31.12.14, במסגרת ע"נ 34656-06-13.

רקע כללי -

1. בבסיס הדיון בועדת הערר, הייתה החלטתו של קצין התגמולים (להלן: "המשיב"), מיום 12.5.13 (להלן: "החלטת המשיב"), אשר דחתה את בקשת המערער, מר י' י' (להלן: "המערער"), להכיר בכך שמחלת האסטמה ממנה הוא סובל החמירה עקב השירות הצבאי.

2. המערער, יליד 1992, התגייס לשירות חובה ביום 21.10.10, עם פרופיל 45. תפקידו המיועד היה משגיח כשרות.

3. אין מחלוקת כי המערער סבל בילדותו מאסטמה ומברונכיט וכי קיבל טיפול רציף במשך השנים, לרבות טיפול תרופתי ופיזיוטרפיה נשימתית על בסיס יומי.

4. אין אף מחלוקת, כי לאחר גיוסו, סבל המערער מהתלקחויות של המחלה ולכן לא סיים את שלב הטירונות ועבר לעבוד כפקיד בתל השומר. אף שם לא הפסיקו ההתלקחויות, הומלץ על הורדת הפרופיל ל-21, ובעקבות זאת המערער השתחרר ביום 15.5.11, כחצי שנה לאחר גיוסו.

5. לטענת המערער, במהלך שירותו הצבאי לא טופל כראוי בכל הנוגע למחלת האסטמה ועל כן חלה החמרה צמיתה משמעותית. בהתאם, הגיש המערער בקשה להכיר בהחמרה של מחלת האסטמה ככזו אשר נגרמה עקב השירות הצבאי.

6. המשיב הפנה את המערער לבדיקת מומחה מטעמו, פרופ' מרסל טופילסקי (להלן: "פרופ' טופילסקי"), אשר הכין חוות דעת ביום 20.3.13, ממנה עולה כי מצבו הכללי של המערער תקין, כי תפקודי הריאות שנצפו בבדיקה ביום 9.12.12 היו פחות טובים מאלה אשר נבדקו בבי"ח רמב"ם ביום 26.5.09 (כלומר לפני הגיוס), אך כי הנכות נכון למועד הכנת חוות הדעת אינה גבוהה מאשר הנכות לפני הגיוס. לשיטת פרופ' טופילסקי, מצבו של המערער בעתיד יהיה תלוי בהתקדמות הטבעית של המחלה, אשר הייתה קשה גם לפני הגיוס, וכי ככל שהיתה החמרה זמנית במהלך השירות עקב אי ביצוע טיפולי הפיזיוטרפיה הנשימתית – אזי שהמדובר בהחמרה זמנית אשר חלפה. לכן, עמדתו היא כי בשל הספק לגבי המצב במהלך השירות, יש להכיר בהחמרה זמנית, בשיעור של 50% למשך תקופת השירות הצבאי ועד תום שנה מהשחרור (להלן: "ההחמרה הזמנית"), אך לא בהחמרה צמיתה שקשורה לשירות הצבאי.

7. על בסיס חוות דעת זו, בהחלטת המשיב מיום 12.5.13, נדחתה בקשת המערער.