ביהמ"ש דחה את טענות החייל המשוחרר כי האסטמה הוחמרה באופן קבוע כתוצאה מתנאי השירות, אך עם זאת, קיבל את הערעור בנוגע להחמרה זמנית בשל טיפולי פיזיותרפיה שלא בוצעו.
בשנת 2010 התגייס צעיר חולה אסטמה לצה"ל במטרה לשרת כמשגיח כשרות. לאורך ילדותו ונעוריו הוא סבל מאסטמה וברונכיט, ובמשך השנים קיבל טיפול תרופתי ופיזיותרפיה נשימתית על בסיס יומי.
לייעוץ בנושאי צבא ובטחון:
פנו ל- עו"ד צבא ובטחון
לאחר הגיוס הוא החל לסבול מהתפרצויות של המחלה, ועוד לפני סיום הטירונות עבר לשרת כפקיד בתל השומר. אלא שגם שם המצב לא השתפר, וכחצי שנה לאחר שהתגייס, שוחרר הצעיר מצה"ל. לאחר השחרור, הגיש לקצין התגמולים בקשה להכיר בהחמרה של האסטמה ככזו אשר נגרמה עקב השירות הצבאי.
בבקשה נטען כי במהלך שירותו הצבאי לא טופל כראוי ועל כן חלה החמרה משמעותית וקבועה במצבו. הוא ייחס את ההחמרה לתנאי השירות – הקור, האבק, האוהל והשמיכות – וכן לעובדה שלא קיבל טיפולי פיזיותרפיה.
קצין התגמולים דחה את הבקשה, לאחר שמומחה מטעמו קבע כי נכותו אינה חמורה יותר לעומת הנכות שלו לפני הגיוס. המומחה סבר כי ייתכן שהייתה החמרה זמנית במהלך השירות עקב אי ביצוע פיזיותרפיה נשימתית, אך העריך כי מדובר בהחמרה שחלפה.
בהתאם, המומחה המליץ להכיר בהחמרה זמנית בשיעור של 50% למשך תקופת השירות הצבאי ועד תום שנה מהשחרור, אך לא בהחמרה צמיתה שקשורה לשירות הצבאי.
בתגובה, הצעיר הגיש ערר לוועדת הערר לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), אך גם זו דחתה את בקשתו.
בתגובה, הגיש הצעיר ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה, ובו טען בין היתר שהוועדה שגתה כשיצאה מנקודת הנחה לפיה הוא מייחס את ההחמרה במצבו רק לאירועים שקשורים בתקופת הטירונות, שכן הוא מייחס את ההחמרה לכל תקופת שירותו הצבאי ולא רק לטירונות.
בנוסף נטען כי על מנת למנוע את החמרת מחלתו, היה צריך לדאוג שהוא לא ייחשף לאבק ולקור, שהחמירה את מצבו.
טענה מרכזית נוספת הייתה שבעת השירות הצבאי נמנעה מהמערער האפשרות לבצע את הפיזיותרפיה הנשימתית התכופה שהיה עליו לבצע, וששמרה על מחלתו "בשליטה" עד לגיוסו.
קצין התגמולים ביקש לדחות את הערעור, ושוב הפנה לקביעת המומחה.
לזמן מוגבל
השופטת שושנה שטמר, השופטת תמר נאות-פרי והשופט אמיר טובי, דחו את הערעור ברובו, וקבעו כי השירות הצבאי לא גרם להחמרה קבועה במצבו של המערער.
השופטים התרשמו שוועדת הערר ניתחה לעומק את חוות הדעת שהגישו הצדדים, כשהעדיפה את חוות דעת אחת רופא קצין התגמולים על פני רעותה. כמו כן, השופטים ציינו כי התיעוד הרפואי של המערער מלמד על ביקורים רבים עקב החמרה במצב עוד לפני הגיוס.
יחד עם זאת, השופטים חלקו על קביעות הוועדה בנוגע להחמרה הזמנית. בניגוד לעמדת הוועדה, השופטים השתכנעו כי כן הוכח שההחמרה הזמנית הייתה קשורה לתנאי השירות, כלומר לכך שלא התאפשר למערער לבצע את טיפולי הפיזיותרפיה יום-יום.
לעמדתם, יש לאמץ את עמדת המומחה גם לגבי ההחמרה זמנית, למשך התקופה שבה לא ניתנו הטיפולים ולמשך זמן מוגבל לאחר מכן.
בהתאם לכך, הערעור נדחה בכל הקשור לטענות בדבר החמרה קבועה עקב השירות הצבאי. עם זאת, השופטים החליטו להכיר בהחמרה זמנית בשיעור של 50% למשך התקופה שמיום הגיוס ועד חלוף שנה מיום השחרור.
השופטים ביטלו את חיובו של המערער בהוצאות המשיב כפי שנקבעו בבהמ"ש השלום במסגרת הדיון בפני ועדת הערר.
- ב"כ המערער: עו"ד אליהו אוזנה
- ב"כ המשיב: עו"ד עינת שטרמן-כהן מפרקליטות מחוז חיפה
* עו"ד שחר המאירי עוסק בייצוג נכי צה"ל.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין