א.
מבוא
1. הנאשמים הורשעו בתיק זה, על פי הודאתם בעובדות כתב האישום המתוקן, בביצוע העבירות, כדלקמן: ניהול עסק ללא רישיון, עבירה לפי סעיפים 4 ו-14 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח - 1968, ביחד עם סעיף 1 בצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ"ה-1995 ופריט 3.2 בתוספת לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) התשנ"ה-1995, בעבירה של זיהום מים, עבירה לפי סעיף 20ב(א) ו-20ב(ב) ביחד עם סעיף 20כא לחוק המים, התשי"ט-1959, ובעבירה של לכלוך רשות הרבים, עבירה לפי סעיפים 2 ו-13(א)(1) לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984 (כיום - סעיף 13(ב)(1) לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984).
2. בישיבה בפניי ביום 2/2/12, הביאו הצדדים ראיותיהם לעונש וכן טענו ב"כ המאשימה והסנגור לעונש, וכעת כל שנותר הינו - לגזור את דינם של הנאשמים בתיק זה.
ב.
כתב האישום המתוקן
3. בעובדות כתב האישום המתוקן נטען, כדלקמן:
נאשם מס' 1 היה משנת 1991 ובתקופה הרלוונטית לכתב האישום הבעלים של דיר לגידול חזירים במעיליא (להלן: "החזיריה") ,וגידל בה כ- 500 חזירים.
נאשם מס' 2 הינו אחיו של נאשם מס' 1, והוא הפעיל וניהל את החזיריה משנת 1991 ובתקופה הרלוונטית לכתב האישום.
גידול בעלי חיים, אחזקתם והטיפול בהם הוא עיסוק הטעון רישיון, והנאשמים עסקו בעיסוק זה בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, מבלי שהיה להם רישיון על פי דין לעשות כן.
החזיריה ממוקמת בסמוך ליישוב מעיליא מצפון לכביש 89 על השלוחה בה עובר קו פרשת המים בין נחל כזיב לנחל געתון, בסמוך ל-5 קידוחי מים לשתיה ובאזור בו רוב הקרקע מחלחלת.
במהלך השנים 2007-2002 ובמיוחד בתאריכים 7.1.04, 22.4.04, 1.6.04, 8.12.04, 21.11.06, 28.11.06, 23.12.06, 3.5.07 ו-16.8.07 זרמו שפכי החזיריה ללא טיפול לבריכות עפר, שאינן אטומות לחלחול, תוך חשש לזיהום מקורות מים עיליים ותחתיים. אחת לחודש לפחות עד לשנת 2006 נשאבו השפכים מבריכות העפר והם פוזרו בשטחים החקלאיים הסמוכים לחזיריה.
ביום 17/3/02 נשלחה לנאשם מס' 1 התראה לפי סעיף 20כא לחוק המים, התש"יט-1959 (להלן: "חוק המים"), ובה דרישה לנקוט פעולות לשם הפסקת המפגע. על אף ההתראה, המשיכו הנאשמים להזרים שפכים לבריכות עפר.
בסיור מיום 3.5.07 נמצא גם, כי עדיין אין בחזיריה מתקן קדם טיפול בשפכים, השפכים הוזרמו ללא אישור וללא טיפול למערכת הביוב האזורית, הבוצה מבריכות העפר פוזרה בשדות מסביב לחזיריה, וריח רע נדף מבריכות השפכים.
בתאריכים 24.5.07 ו-3.6.07 נשלחו לנאשמים התראות לפי סעיף 20כא לחוק המים ולפי סעיף 14 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 (להלן: "חוק רישוי עסקים"), ובהן הזמנות לשמיעת טענות הנאשמים, אך הנאשמים לא הגיעו לשימוע גם במועד הנדחה שנקבע להם.
למרות כל האמור לעיל, ממשיכים הנאשמים לנהל ולהפעיל את החזיריה מבלי שיש להם רישיון עסק ומבלי להסדיר את בריכות העפר.
מניתוח תוצאות דגימה, שנטלו מבריכות העפר בחזיריה, נתגלו ריכוזים גבוהים של מזהמים, המעידים על כך כי מדובר בשפכים באיכות ירודה, זאת כפי שעלה מתוצאות שתי דגימות שנלקחו ביום 7.1.04 ומדגימה שנלקחה ביום 21.11.06.
בנסיבות הנ"ל, ובכך שהנאשמים הפעילו את החזיריה באיזור בעל רגישות הידרולוגית גבוהה, מבלי להסדיר את נושא הטיפול בתשטיפים ובשפכים, ובפיזור השפכים אחת לחודש בשטחים חקלאיים באזור החזיריה, לא נמנעו הנאשמים מפעולה המזהמת מים, או עלולה לגרום לזיהום מים, במישרין או בעקיפין, וכן הזרימו הנאשמים לתוך מקור המים, או בקרבתו, חומרים נוזליים ומוצקים והניחו אותם בו או בקרבתו.
במעשיהם הנ"ל ו/או במחדליהם הנ"ל השליכו הנאשמים פסולת ברשות הרבים, ולכלכו את רשות הרבים.
ג.
ראיות המאשימה לעונש
4. בישיבה בפניי ביום 2.2.12 העיד מטעם המאשימה מר עידו סמילנסקי, העובד כמרכז בכיר בסביבה חקלאית, במחוז צפון של המשרד להגנת הסביבה (להלן: "מר סמילנסקי"). באמצעות העד הנ"ל הוגשה חוות דעת שנערכה על ידו (ת/4).