הליך זה הינו אקורד נוסף אך צורם למדי, בסכסוך ארוך וממושך, המתקיים בין התובעת - מורג מושב עובדים של הפועל המזרחי (להלן: "האגודה"), לבין ה"ה משה ותמר מימון (להלן: "מימון").
אין חולק כי מימון היו חברים באגודה מאז הקמתה, בחודש מרץ 1988 ובמסגרת זו, הם התגוררו במקרקעין שהוקצו לאגודה, זאת עד לפינוי הישובים בגוש קטיף, במסגרת יישום החלטת ההתנתקות, במהלך חודש יולי 2005.
לטענת האגודה וכעולה מרישומיה, במהלך שנת 1993, התקבלה החלטה בוועד האגודה להפסיק חברותם של מימון באגודה והלכה למעשה, מאז 1994 הועברו מימון ממעמד של "חברים" באגודה למעמד של "תושבים".
נכון לומר, כי יחסי מימון עם האגודה, התאפיינו, לרוב, במתיחות רבה, היעדר שיתוף פעולה, כאשר הצדדים מקדישים חלק לא קטן מזמנם וממרצם, לניהול הליכים משפטיים מורכבים ומסועפים, אשר גם הכרעות שיפוטיות שניתנו, ברבות השנים, לא הועילו ליישוב ההדורים ולרגיעה, אפילו יחסית, בסכסוך המקנן. הגיעו הדברים לידי כך שהאגודה מצאה עצמה מוצרכת להתמודד עם טענות חמורות שהשמיעו מימון כנגדה ביחס לאופן ניהול ספרי החשבונות באגודה ולתקינות הרישומים. מנגד, דרשה האגודה ממימון פירעון חובות שצמחו בשל שירותים שקיבלו מימון מהאגודה ובאמצעותה.
לא מעט ערכאות שיפוטיות וטריבונלים שיפוטיים ישבו על המדוכה, ונדרשו לבירור ההשגות שבפי מימון, אודות התנהלות האגודה ואופן הרישום בספריה, זאת הגם שמימון בחרו משנת 1994 ואילך לפרוש מאיחוד עוסקים של האגודה ולנהל את הדיווחים על-פי דין, בנפרד ובאופן עצמאי. במקביל, חדלה האגודה לנהל כרטיס חבר על שם מימון והרישומים החשבונאים לגבי מימון נעשו בהיותם "תושבים" בלבד.
בהליך שבפניי תבעה האגודה ממימון תשלום סך של- 173,230 ש"ח, נכון ליום 18/11/01 בגין צריכה בפועל של חשמל ומים ובעבור מיסי אגודה, כולל חיובי ריבית. לטענת האגודה, מימון נמנעו ונמנעים מזה שנים רבות, לשלם עבור צריכת מים וחשמל ואף את החיובים כגון, מיסי אגודה.
במסגרת תצהיר עדות ראשית מטעם האגודה, ציין מזכיר האגודה, מר נפתלי יונה, כי נכון ליום 03.07.05 הסתכם חובם של מימון לאגודה בסך של -248,381 ש"ח, כעולה מנספח ה' לתצהירו שאינו אלא כרטיס הנהלת חשבונות על שם מימון, לתקופה שבין 1/1/96 ועד 11/08/05.
כאן המקום לציין, כי בעיצומו של הליך שמיעת הראיות, הוגשה הודעת עדכון מטעם האגודה שלפיה, בעקבות תקבולים שקיבלה האגודה בעבור חבריה בתהליך "ההתנתקות", נזקפו כספים גם לזכות מימון ועקב כך, קטנה יתרת החוב וזו מסתכמת, בסך של -168,388 ש"ח, נכון ל - 11/06.
בכתב הגנתם חלקו הנתבעים על צדקת טענות האגודה, לרבות, הוצאתם מחברות באגודה. כן חלקו הנתבעים על היקף החיובים הנטענים כנגדם ואף בחרו להגיש תביעה שכנגד, במסגרתה, דרשו לחייב את האגודה לשלם להם סך של 603,096 ש"ח (ת"א 7653/02, בית משפט השלום בבאר שבע), נכון ל- 10/12/02.
בתביעתם שכנגד, הלינו מימון על התנהלות האגודה כלפיהם, שכללה, לטענתם, בין היתר, התנכלות שיטתית ובלתי פוסקת, חיובים שגויים ובלתי מבוססים, התעלמות מטענות מבוררות של מימון, מניעת מידע חשבונאי ואחר מידיעת מימון, העלמה של כספי סיוע ומענקים שהעמידה הסוכנות היהודית לטובת מימון, אי זיכוי חשבונם בגין מענקים שהועברו בעבורם ממנהל ההשקעות במשרד החקלאות.
עוד טענו מימון כי האגודה הכשילה במודע ובמכוון זכותם לזכות בפיצוי מטעם מס רכוש בגין נזקים שנגרמו למשקם בעקבות מצב לחימה ו"צו אלוף", אשר הורה על איסור כניסה לאזור החממות, בעונת הגידול 2000/2001. לשיטתם, השמאי - גרשון גורן, שנתבקש על ידם, העריך שיעור נזקים וקבע כי זה מסתכם ב- 268,455 ש"ח. מימון טענו אף לפיצוי בגין נזק לא ממוני, בסך של- 50,000 ש"ח.
במסגרת ההליכים בפניי, הציגה האגודה תצהיר מטעם מזכיר האגודה. הנתבעים מצידם הגישו תצהיר משותף וכן את חוות הדעת של רו"ח איתמר מחלב מיום 22/2/05. בעקבות כך פעלה האגודה להציג מטעמה, חוו"ד של רו"ח שמעון גוטהלף, שאינה אלא תשובה ובקורת מקצועית על ממצאיו והשגותיו של רו"ח מחלב.
לא מיותר לציין, כי במהלך ניהול ההליך בפניי, חדל עו"ד בנג'ו לייצג את הנתבעים ולמעשה' בעת שמיעת חלק מהראיות יוצגו הנתבעים על-ידי עו"ד עמרי אלירז שאף סיכם הטענות בשמם ובעבורם.
להשלמת הרקע הדרוש להכרעה אציין, כי ראיתי לנכון להורות למר חנוך אלמסי, מנהל חבל דרום בהסתדרות הציונית העולמית, החטיבה להתיישבות ליתן פרטים אודות תקציב שהועמד לרשות מימון, אם בכלל, ובאשר לאופן בו נוהל תקציב זה. בתחילה נתבקשו הפרטים במסגרת תעודת עובד ציבור ומשזו הוגשה, מצאתי טעם בזימונו של מר אלמסי ליתן עדותו בפניי וזה אכן התייצב ואין ספק כלל, כי עדותו תרמה רבות להארת התמונה ולכך אתייחס בהמשך הדברים.
ברי כי משכשלו המאמצים ליישב הסכסוך בדרכי שלום, לא נותר לי אלא לפנות ולהכריע בסכסוך תוך שימוש בכלים משפטיים ועל פי הפרקטיקות המשפטיות הנהוגות.
כזכור, טענה האגודה לזכותה לקבל כספים מאת מימון שמקורם בחיובים בגין צריכת מים וחשמל לצד מיסי אגודה שלא שולמו על-ידם. כראיה לחוב הנתבע, צורפו דפי הנהלת חשבונות לתקופה שבין 1/1/96 ועד 11/08/05.
מימון בניסיונם להתמודד עם האמור בכרטיס הנהלת החשבונות, הציגו כאמור את חוו"ד של רו"ח מחלב, וזה נחקר ארוכות, אודות ממצאיו ומסקנותיו.
יהיה נכון לומר, כי בעקבות החקירה, התבררה חוות הדעת האמורה , ככברה מלאה חורים. שלא לדבר על כך, כי רו"ח מחלב התקשה באופן ניכר לעין להסביר את ממצאיו וכל שכן, להצדיק סבירות השגותיו.
כך למשל, רו"ח מחלב מאשר, כי לא מנה בחוות דעתו את כל שורת המסמכים שעמדה בפניו ושמשה אותו לצורך סיכום ממצאיו. שלא לדבר על כך, כי לא יכול היה לשלול את האפשרות כי חלק מהמסמכים שנמנו בחוו"ד של רו"ח גוטהלף לא היו בפניו (פרוטוקול, עמודים 9-10).