1. נאשם 1 הינו עורך דין, המנהל משרד, שבו מועסקים גם עורכי דין נוספים, כשתחום התמחותו העיקרי הינו בתביעות נזיקין ובנושאי תעבורה. נאשם 2 שימש כשליח במשרדו של הנאשם 1 במועדים הרלבנטיים לכתב האישום.
כתב האישום שהוגש כנגד נאשם 1 (להלן: הנאשם) מגולל 4 פרשיות שעניינן ארבעה נפגעים בתאונת דרכים (להלן: המתלוננים), שבגינן הוגשו תביעות ע"י הנאשם כנגד חברת הביטוח הרלבנטית, שביטחה כ"א מהמתלוננים. נטען כי הנאשם הקדים ושילם למתלוננים סכום כסף עבור תביעתם, תוך שהוא מציג בפניהם מצג שווא בדבר ערכה הזעום של תביעתם, כשלאחר מכן, ושלא בידיעתם, פנה לחברת הביטוח והגיש תביעה בשמם בגין אותה תאונת דרכים, כשבהמשך זייף בכל פעם מסמך הנושא את הכותרת "כתב פיטורין והסכם סופי מלא" ו/או "כתב קבלה ויתור ושיחרור לנפגע" (להלן: "שטר" או "שטר סילוק"), לפיו מסכים כ"א מהמתלוננים לקבל את הסכום שהציעה חברת הביטוח, לכיסוי מלא וסופי של התביעה, כשהוא חותם בשלושה מהמקרים בשמם של המתלוננים.
2. נטען עוד כי באחד המקרים (אישום שני) חברו הנאשמים יחדיו וקשרו קשר, משנאשם 2 חתם את שמו של המתלונן, ניסים חדד - ברזילאי, על שטר הסילוק וכך נתקבלו מחברת הביטוח כספי הביטוח, בסכום של 3,000 ש"ח, שחולקו בין שני הנאשמים, כשלמתלונן ניתנו 700 ש"ח בלבד. עפ"י האישום הרביעי שולם מראש למתלוננת, ע"י הנאשם, סכום של 1,000 ש"ח תמורת תביעתה, אך החקירה שהחלה מנעה את קבלת כספי הביטוח, עפ"י שטר סילוק מזויף שהעביר הנאשם לחברת הביטוח. ע"כ בגין ארוע זה יוחסה לנאשם עבירה של ניסיון קבלת דבר במרמה, לרבות זיוף מסמך ועשיית שימוש במסמך מזויף, כשהתביעה מסכימה כי לא הוכחה עבירה של גניבה ע"י מורשה שיוחסה מלכתחילה לנאשם גם באישום זה, כפי שיוחסה לצד האישומים האחרים, שבגינם יוחסו לנאשם עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף, שימוש במסמך מזויף וגניבה ע"י מורשה לגבי אישומים אחד ושניים, כאשר באישום השני הואשמו שני הנאשמים בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע של קבלת דבר במרמה לגבי נאשם 2 וקשירת קשר לביצוע פשע, של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לגבי נאשם 1 ולנאשם 2 יוחסה גם עבירה של קבלת דבר במרמה וזיוף מסמך.
להלן יובא מעובדות כתב האישום ומהמסקנות הנדרשות באשר לראיות שהומצאו, בכל הנוגע להוכחת אישומים אלו, מצד התביעה ובכל הנוגע לראיות ההגנה הנוגעות לאישומים הללו.
3.
אישום ראשון
:
בתאריך 18.10.97, היה הקטין, אבי פירי (להלן: המתלונן), מעורב בתאונת דרכים, שבגינה פנה אחיו, שלמה פירי (להלן: שלומי) לנאשם בעניין תביעת אחיו, כנגד חברת הביטוח "הדר".
בעדותו טען שלומי (עמ' 11) כי גיסו לעתיד, ערן מורדוב (להלן: ערן) (הוא ע"ה 3) אמר לו כי הינו: "מכיר עו"ד כלשהו שמתמחה בסילוק תביעות במקום... הכוונה היתה שהוא מקבל חומר ונותן לך כסף מזומן לפני שהוא מקבל את הכסף מחברת הביטוח" (עמ' 64, שורות 6-10). כך נוצרה לטענת שלומי ההיכרות הראשונה שלו עם הנאשם וזאת מאחר ואחיו הנפגע - אבי, העדיף לקבל מיד את השיפוי הכספי, בגין התאונה. כך ציין שלומי: "היה ברור לי שהעו"ד מגיש את התביעה נגד חברת הביטוח... היה ידוע שהוא נותן את הכסף מחברת הביטוח" (עמ' 64, שורות 15-16). עוד טען שלומי כי בהגיעו למשרדו של הנאשם, עם מסמכי אחיו הנוגעים לתאונה שעבר, עיין בהם הנאשם והציע תשלום של 2,000 ש"ח ולאחר מו"מ קצר, שבו ניסה לקבל סכום גבוה יותר והנאשם טען "שאין מספיק בשר", סוכם על תשלום של 2,000 ש"ח, שניתן לו בו במקום, בשיק, "מחשבון פיקדונות" של הנאשם.
אין חולק כי הנאשם לא מסר לחברת הביטוח "הדר" על דבר התשלום המוקדם של 2,000 ש"ח וכי הפנה בתאריך 21.12.97 תביעה לחברת הביטוח "הדר", בשם אבי פירי, בה טען כי אבי מעמיד את תביעתו על סכום של 11,000 ש"ח (ת/27) ובתגובה הוצע לו מחברת הביטוח סכום של 5000 ש"ח, לסילוק מלא של התביעה.
4. בהמשך הומצא לחברה "כתב פיטורין והסכם סופי ומלא" (ת/27א'), הוא שטר הסילוק בו מביעים הורי הקטין את הסכמתם לקבל סכום מלא של 5,000 ש"ח לסילוק מלא של התביעה. נטען כי הנאשם הפנה את שטר הסילוק האמור לחברת הביטוח, ביודעו שלא נחתם ע"י הורי הקטין, אבי, וכשהוא מאשר כאילו חתמו ההורים, כביכול בפניו על כתב הסילוק. לעניין זה יש לומר כי הנאשם אישר בעדותו כי הורי הקטין אכן לא חתמו בפניו על ת/27א'. בהמשך העבירה חברת הביטוח שיק על סך 5,000 ש"ח לידי הנאשם.
5. אבי פירי , מסר בעדותו כי מעולם לא פגש בנאשם, הגם שמסתבר כי מצוי בידי הנאשם אישור לפיו מאשר אבי כי קיבל סכום של 2,250 ש"ח עבור סילוק תביעתו (ת/27ג'). כן מסר אבי כי לא חתם על שטר הסילוק (ת/27א). הן אימו של אבי, אמירה, והן אביו, מאיר, מסרו בעדותם כי מעולם לא חתמו בעצמם על ת/27א', ולא היו מעולם בפני הנאשם, וכי מעולם לא פגשו בו. בעדותו טען שלומי כי לא חתם בשם הורין על השטר ת/27א' וכי הוריו לא חתמו על המסמך. עוד הכחיש שלומי כי ידע על המו"מ שהתנהל עם חברת הביטוח בנוגע לתביעה שהגיש הנאשם בשם אחיו, לחברת הביטוח. כן טען שלומי במהלך עדותו הראשית כי אף הוא היה מעורב בתאונה, אלא שזו התרחשה אחרי הארועים הנוגעים לאחיו, אבי, שבגינה קיבל, בנוהל מהיר, אך לא בו במקום, מהנאשם, אליו פנה בנוגע לתאונה זו, סכום של כ - 4,500 ש"ח, הכל לאחר שחתם על השטר שהעביר אליו הנאשם.
6. שלומי טען כי משנודע לו כי הנאשם קיבל 3,000 ש"ח עודפים עבור התאונה הנוגעת לאחיו, גרס כי מדובר בפער כספי גדול מדי והדבר הינו בגדר הולכת שולל מצד הנאשם (עמ' 80). גרסת הנאשם הינה כי אכן "הקדים תשלום" לאבי פירי. אשר לת/27א' טען כי שלח את המסמך לשלומי וזה העבירו אליו, עם חתימות הנחזות כחתימות הוריו. כן טען כי שלומי שירבט את חתימתו על ספח השיק, ת/27ג', דבר המוכחש ע"י שלומי. עוד מאשר הנאשם כי אמר לשלומי כי ערך תביעת אחיו הינו כ - 1,500 - 2,000 ש"ח.
7. לעניין זה ראוי להביא גם מעדותה של ראש ענף ההונאות בחברת הביטוח "אבנר", גב' שרון - ארזי (ע"ת 1), לעניין הנוהל בו משולמות התביעות המוגשות לחברת הביטוח. העדה ציינה לעניין האישום הרביעי לכתב האישום, באשר לתביעתה של המתלוננת, איריס יולזרי, שגם בתביעתה טיפל הנאשם, כי הנושא הועבר אליה לטיפול ע"י חברת "הכשרת הישוב". לאור גירסתה של איריס יולזרי בפני חוקר מטעם חברת "הכשרת הישוב", לפיה קיבלה כבר את כספי הביטוח - בה בעת שמסתבר כי כספי הביטוח טרם הועברו לנאשם ע"י "הכשרת הישוב". העדה ציינה כי ברגיל מוצעת פשרה במהלך מו"מ עם חברת הביטוח. מתנהל מו"מ עם עורך הדין המייצג את התובע - הנפגע ובסיומו מתבקש הנפגע לחתום על שטר הסילוק ואז מוצא שיק לפקודת עורך הדין. העדה עמדה על החשיבות בהחתמת הנפגע על שטר הסילוק, כשיש בכך כדי למנוע תביעות לאחר מכן כנגד חברת הביטוח (עמ' 8).
8. שלומי פירי נדרש לעדות נוספת בביהמ"ש, זאת לאחר שאותר השיק שניתן ע"י הנאשם, לפקודתו, ע"ס 2,500 ש"ח, הנושא את התאריך 18.1.97 (נ/5), שהוא, כמסתבר, תאריך הקודם ב - 6 ימים לתאונה שארעה לאחיו, אבי. תחילה טען שלומי בתוקף, משהוצג בפניו נ/5, כי קיבל אלא שיק אחד מהנאשם, עבור אחיו ושלל מכל וכל מפגש קודם לכך עם הנאשם והוסיף: "יש פה זיוף" (עמ' 133) וכן: "אחד מהשיקים מזויף. בוודאות קיבלתי רק שיק אחד" (עמ' 134, שורה 7).
לדידו של שיק זה (נ/5 - צילום, שהוא גם ת/43 - השיק במקור), נדרש שלומי להעיד שוב, , משנקרא בשלישית למתן עדות כדי להבהיר את גרסתו, כי מעולם לא פגש בנאשם, עובר למפגש עימו, שנגע לאחיו. שלומי ציין כי הנאשם, אכן טיפל בתאונת דרכים, שעבר הוא - שלומי, בחודש ספט' 97 וזאת באמצעות ערן מורדוב, שהעביר לנאשם את מסמכי התביעה וכל זאת, מבלי ששלומי פגש כלל את הנאשם ומבלי שנתן לו יפוי כוח וכי הנאשם קיבל מחברת "מגדל" 3,300 ש"ח ולו העביר שיק ע"ס 2,500 ש"ח (הוא ת/43 - נ/5) (148). כן טען כי פרח מזיכרונו כי הנאשם טיפל בתאונה הנוגעת לו עובר לתאונה שארעה לאחיו וע"כ משנחקר לראשונה בביהמ"ש על שיק זה (ת/43 - נ/5) טען כי הינו מזוייף (150). כן טען כי לא חתם על שטר הסילוק (ת/46) בגין התביעה הנוגעת לשיק (ת/43) וכי החתימה המתנוססת ב - ת/46, אינה שלו. עוד טען כי בפועל היתה תביעה נוספת מצידו, שבה טיפל הנאשם והיא מתאריך 13.10.98, בנוסף לתביעה נשוא ת/43 - נ-5, ושזו: "התנהלה כמו שצריך" (עמ' 152).
9. עוד אישר שלומי בחקירתו הנגדית הנוגעת לשיק, ת/43, כי החתימה המופיעה על אישור קבלת השיק (ת/43, נ/13), היא אכן חתימתו שלו, בה בעת שהתקשה לזהות אותה כחתימתו שלו, כשחתימה זו בודדה והוצאה מתוך נ /13 והוצגה בפניו כך (נ/11) (ראה עמ' 153). כן לא שלל כי יתכן והעביר בעבר ממשרדו שטרי סילוק חתומים, למשרדי עורכי דין, לרבות למשרדו של הנאשם: "יכול להיות שכן, זה משהו שאינו זכור לי" (עמ' 153, שורה 7). יש בכל אלו כדי לעורר תמיהה בנוגע לטענתו של שלומי פירי, כפי שהועלתה תחילה בעדותו בביהמ"ש, לפיה נודע לו על קיומו של הנאשם, כחודשיים טרם התאונה של אחיו, אבי, לאחר שיחה אקראית בינו לבין ערן מורדוב, כשמסתבר כי קיבל שיק, קודם לכן, מהנאשם, בגין תביעה אותה הגיש באמצעות ערן מורדוב, כשהוא טוען שבאותו מעמד כלל לא זכר תאונה בה היה מעורב שבגינה קיבל את השיק ע"ס 2,500 ש"ח, ממשרדו של הנאשם, כאשר עולה בעליל מעדותו של שלומי כי הדברים התנהלו בנוגע לתביעה הנוגעת לתאונה ספיציפית זו, שקדמה לתאונה של אחיו, שבגינה פנה אישית לנאשם, - לשביעות רצונו המלאה, הגם שלא פגש אז בנאשם וסמך בעניין זה על ערן מורדוב, שמסתבר כי הכיר את הנאשם מעת שירותו הצבאי והיפנה אליו אנשים שונים מחבריו שנפגעו בתאונות דרכים. עוד עלה, כי לא נרתע מלהפנות ממכריו לנאשם לצורך טיפול בתביעתם, הגם שהדברים ארעו תוך כדי שנחקר במשטרה - והגם שלטענתו חש מרומה בגין הסכום של 2,000 ש"ח שנתקבל עבור תביעת אחיו - ולאחר שכבר פנו אליו חוקרים פרטיים מטעם חברת הביטוח וגם לאחר שנחקר במשטרה, כאמור. (עמ' 70, עמ' 84, שורות 18 ו - 24).
10. מסתבר גם כי בפני חוקר מטעם חברת הביטוח אמר שלומי כי אין הדבר מעלה או מוריד מבחינתו אם נאשם 1 קיבל אף 50,000 ש"ח עבור תביעה עליה שילם לו מראש 2,000 ש"ח, הגם שבחקירתו הנגדית שלל התבטאות מעין זו בפני החוקר מטעם חברת הביטוח (עמ' 86 ועמ' 93). עם זאת, יש לחזור ולציין כי הנאשם אישר כי מעולם לא פגש בהוריהם של אבי ושלומי פירי, שחתימותיהם מתנוססות כביכול על ת/27א, וכי "הקדים", תשלום לאבי באמצעות שלומי, טרם פנה לחברת הביטוח, וכי אישר את חתימת ההורים, שלטענתו הופיעו על שטר הסילוק , במסמך שהוחזר לו ע"י שלומי, מבלי שפגש בהם, כשהוא טוען כי סמך על שלומי פירי שיחתים את הוריו (עמ' 171), כשטען כי הוריו אינם יכולים להגיע לחתום. לדידן של חתימות הוריו של שלומי ואבי על ת/27א' ובאשר לחתימות נוספות המופיעות על שטרי הסילוק, אתייחס בהמשך הדברים, גם מתוך בחינת עדות המומחים שהעידו בהקשר זה.
11.
אישום שני
:
אישום זה מתייחס לשני הנאשמים, עפ"י עובדותיו, שאינן שנויות במחלוקת, היה מעורב ניסים ברזילאי - חדד (להלן: ניסים או המתלונן), בתאריך 17.2.97, בתאונת דרכים ולאחריה פנה לנאשם 2, מכרו משכבר הימים וביקשו לטפל בתביעתו כנגד חברת הביטוח "כלל" ואף העביר לידיו את המסמכים הרלבנטיים לתאונה (ת/11). מסמכים אלו הועברו ע" נאשם 2 לנאשם.
לטענת התביעה קשרו הנאשמים קשר לקבל במרמה את כספי הביטוח השייכים למתלונן. לשם כך, מסר נאשם 2, בין החודשים מאי ויוני 97, סכום של 700 ש"ח למתלונן, בשמו של הנאשם, כאשר ב - 22.6.97 הגיש הנאשם בשמו של המתלונן ושלא בידיעתו, תביעה כנגד חברת הביטוח, בה ציין כי המתלונן מעמיד את תביעתו על סכום של 17,000 ש"ח (ת/26ג'). כן נטען כי בהמשך זייפו הנאשמים מסמך, שהינו שטר סילוק, לפיו מסכים המתלונן לקבל סכום של 3,000 ש"ח, כשנאשם 2 חתם עליו חתימה הנחזית להיות חתימת המתלונן (ת/26א) ונאשם 1 אישר חתימה מזויפת זו והעביר את ת/26ג' לחברת "כלל". מסתבר כי בתאריך 8.10.97 העבירה חברת "כלל" שיק על סך 3,000 ש"ח, לפק' הנאשם, כנגד שטר הסילוק ומסתבר עוד כי בתאריך 13.10.97 כתב הנאשם שיק לפק' המתלונן - ניסים חדד (הוא ע"ת 13), שהובא ע"י נאשם 2, לביתו של המתלונן והוסב ע"י המתלונן, בחתימתו על גב השיק, וכך הופקד השיק בחשבון בבנק של נאשם 2.