החלטה בסוגיית מעצר בתיק המתנהל בבקשת הסגרה לארה"ב

 (משיבים 1, 2, 3 ו-5)

בקשה למעצר המשיבים עד מתן החלטה בעתירה להכריז על המשיבים בני הסגרה לארצות הברית.

1.         בארצות הברית הוגש כנגד המשיבים כתב אישום המייחס להם ביצוע עבירות ב-3 פרשיות:

האחת, הלבנת כספים וסחיטה באיומים - המיוחסת למשיבים 1, 2, 3: העברת כספים שנגבו במסגרת "פרשת הבנק למסחר" לארה"ב, הלבנתם על-ידי מתן הלוואות לאנשי עסקים בארה"ב וסחיטה מאותם אנשי עסקים. השנייה, פרשת רצח של סוחר סמים בשם סמי אטיאס בלוס אנג'לס - מיוחסת למשיבים 1, 4. השלישית, ייבוא סמים לארה"ב מסוג MDMA - מיוחסת למשיבים 1, 5.

בגין פרשיות אלה נטען בכתב האישום כי המשיבים ביצעו העבירות הבאות:

המשיב 1: קשירת קשר לפעילות בארגון פשיעה; קשירת קשר לביצוע סחיטה; ביצוע עבירות אלימות וסיוע לאלימות במסגרת פעילות ארגון פשיעה; קשירת קשר להפצה וייבוא סם מסוכן; סיוע בגביית חוב תוך שימוש באמצעי סחיטה; סיוע להפרעה למהלכו התקין של המסחר על-ידי איומים; קשירת קשר להלבנת הון; סיוע בהלבנת אמצעים כספיים; סיוע בנטילת חלק בעסקאות כספיות ברכוש שמקורו בפעולות בלתי חוקיות.

המשיב 2: קשירת קשר לפעילות במסגרת ארגון פשיעה; קשירת קשר לביצוע סחיטה; סיוע בגביית חוב תוך שימוש באמצעי סחיטה; סיוע להפרעה למהלכו התקין של המסחר על-ידי איומים; קשירת קשר להלבנת הון; סיוע בנטילת חלק בעסקאות כספיות ברכוש שמקורו בפעולות בלתי חוקיות.

המשיב 3: קשירת קשר לפעילות במסגרת ארגון פשיעה; קשירת קשר לביצוע סחיטה; סיוע בגביית חוב תוך שימוש באמצעי סחיטה; סיוע להפרעה למהלכו התקין של המסחר על-ידי איומים; קשירת קשר להלבנת הון; סיוע בהלבנת אמצעים כספיים; סיוע בנטילת חלק בעסקאות כספיות ברכוש שמקורו בפעולות בלתי חוקיות.

המשיב 5: קשירת קשר להפצת סם מסוכן; קשירת קשר לייבוא סם מסוכן.

2.         על יסוד כתב האישום הורה שופט במדינת קליפורניה על מעצר המשיבים. הרשויות בארה"ב פנו לישראל בעניין מעצרם הזמני וביום 24.8.2008 נעצרו המשיבים בישראל, לפי סעיף 6 לחוק ההסגרה. ביום 30.10.2008 הוגשה העתירה להסגרת המשיבים ובקשה זו למעצרם עד תום ההליכים.

לטענת המבקש, קיים חומר ראיות מספיק להסגרת המשיבים. המשיבים הינם בעלי עבר פלילי ועל-פי המידע מארה"ב, המשיבים פעילים בארגון פשיעה חוצה גבולות ועל-כן קיימת סכנת הימלטות מן הארץ.

טענות מקדמיות

3.         ב"כ משיבים 1-3 העלו מספר טענות שאפשר לסווגן כטענות מקדמיות: א. על-פי הדין האמריקאי העבירות התיישנו שכן חלפו 5 שנים מאז האירועים ועד הגשת כתב האישום.   ב. אין פליליות כפולה בעבירות המיוחסות של ארגון פשיעה, שכן בישראל חוק זה נכנס לתוקפו רק ביום 17.6.2003 והעבירות המיוחסות בוצעו קודם לכן.   ג. על-פי אמנת ההסגרה, יש לתרגם לשפה העברית את בקשת ההסגרה וחומר הראיות, דבר שלא נעשה.

4.         התיישנות: לבקשת ההסגרה של כל משיב צורף תצהיר תובע אמריקאי כי העבירות לא התיישנו. לצורך בקשה זו למעצר די להסתפק בכך, לפיכך הטענה נדחית.

5.         באשר לפליליות הכפולה: חלק מהעבירות המיוחסות התבצע אומנם טרם כניסת חוק מאבק באירגוני פשיעה לתוקפו, אולם חלקן הושלם והתבצע אחריו. מכל מקום, רוב העבירות אינן מבוססות על חוק זה, ובנוסף אין חולק כי ניתן להתבסס על ראיות שנאספו לפני כניסת החוק.

6.         תרגום לעברית: דיון בסוגיה זו אמור להיות בעתירה העיקרית. עם זאת, כיוון שהתייחסתי לנושא בשתי החלטות קודמות, אשוב ואזכירו אגב אורחה. אציין כי גם בית המשפט העליון (כב' השופט א' לוי), בהחלטתו מיום 14.12.2008 בבש"פ 9991/08 התייחס לנושא אגב אורחה.

בסעיף 6 לפרוטוקול המתקן לאמנת ההסגרה בין ישראל לארה"ב נקבע כי הבקשה והמסמכים האחרים המוגשים על-ידי הצד המבקש, בעניננו ארה"ב, יתורגמו לשפת הצד המבוקש, ולעניננו לעברית, אלא אם הוסכם אחרת. המבקש טוען כי "הוסכם אחרת" בהסכמה מכללא, שכן במשך שנים רבות ולאחר עשרות בקשות שהוגשו ונדונו, לא נעשה מעולם תרגום לעברית. עוד נטען, כי יש לדרישה זו השלכות רוחב והערמת קשיים בהתמודדות עם העבריינות, וכן כי עניין התרגום הוא עניין שבין המדינות ולא עניינם של הנאשמים או החשודים.

אני מתקשה לקבל עמדה זו. הכלל הוא שיש לתרגם. החריג הינו שניתן להסכים אחרת. חריג כזה ראוי שיהיה ברור, מפורש וכתוב. אומנם מדובר בהכבדה, ובוודאי במקרה הנדון לפנינו, בו כמות חומר הראיות הינה גדולה מאוד. במקרים כאלה אפשר לתרגם את הבקשה וליבת חומר הראיות. מכל מקום, כאמור, דברים אלה הם למעלה מן הדרוש, ובבוא העת, יהיה מקום לדיון מלא ומסודר בכל הטענות הקשורות לנושא, לרבות השלכות רוחב והשפעתן על זכויות הנאשמים.