עיריית בת ים תפצה ב 40,000 ש"ח תושבים בגין עיקול שבוצע שלא כדין בביתם

רקע

1.         התובעים כולם בני משפחה אחת.

התובעים 1 ו-4 הם בני זוג והוריהם של התובעים 2 ו-3.

התובעים 1-3 הינם עורכי דין במקצועם.

2.         התובעים מלינים בתביעתם נגד הנתבעת (להלן: "העירייה") על שני אלה:

            א.         ביצוע עיקול פיקטיבי בדירת התובעים.

            ב.         פתיחת תיק הוצל"פ נגד התובע 2 בגין חובות עירייה פיקטיביים.

טענות התובעים

א.         העיקול הפיקטיבי

3.         ביום 23.2.06 הגיעו לדירת התובעים ברחוב בן גוריון 107 בבת ים (להלן: "הדירה") שני גובי חובות והודיעו כי באו לעקל את תכולת הדירה בשל חוב של התובעים 1 ו-4. הגובים הציגו העתק כתב הרשאה לתפוס, לפרוץ ולמכור מיטלטלין  לפי סעיף 4 לפקודת המיסים (גביה) על מנת לגבות חוב בסך 458 ש"ח. בדירה התגוררו אז כל התובעים.

            הגובים התנהגו בגסות, סירבו להציג אסמכתא לחוב ואף סירבו לקבל תשלום החוב הנ"ל.

            הגובים ציינו בדו"ח העיקול, בטרם עזבו, כי בדלת הכניסה קיים מנעול קוד וכי עליהם להגיע עם ציוד מתאים לפריצה.

4.         בעת ביצוע העיקול הנ"ל נכח בדירה עו"ד דוד גלעדי (להלן: "עו"ד גלעדי"), על מנת לחתום על הסכם ריטיינר לפיו יקבל מהתובעת 1 (שתיקרא להלן גם: "התובעת") שירותים משפטיים קבועים בתחום המקרקעין, תמורת סך של 6,000 ש"ח לחודש, שישולם לה על ידו משך תקופת ההסכם, שנקבעה ל-24 חודש (להלן: "הסכם הריטיינר").

            העיקול עורר בעו"ד גלעדי ספקות לגבי מהימנותם של התובעים, ולפיכך חשש הוא לחתום על הסכם הריטיינר וההסכם לא נחתם.

5.         חרף דרישות התובעים לאחר מכן, לא הציגה העירייה אסמכתאות לחוב נשוא העיקול, והתובעים נמצאו בסיכון כי הגובים יחזרו לדירה, יפרצו אותה ויוציאו ממנה מיטלטלין.

            ביום 28.2.06 שלח ב"כ העירייה לתובעים "דו"ח פירוט חובות" לפיו החוב הוא בגין שלושה דוחות חניה שסכומם כ-1,632 ש"ח, אך התברר כי שני דו"חות ראשונים שולמו בשנת 2002, ודו"ח שלישי שולם בשנת 2003, כך שלא היה חוב כלשהו.

            בעקבות כך נשלח לתובעת 1 ביום 2.3.06 מכתב התנצלות על ידי ב"כ הנתבעת לפיו עקב תקלה לא עודכנה חב' הגביה בתשלום שבוצע, וכי העיקול ברישום בוטל.

            מכתב התנצלות נוסף נשלח על ידי ב"כ העירייה ביום 11.4.06 (במכתב נכתב 11.4.05).

6.         העיקול בוצע על פי הוראה בעל-פה של מר לוטן, הממונה על ההכנסות והגביה בעירייה (להלן: "לוטן") במסגרת התנכלויותיו כלפי התובעים לאחר שהתובע 4 הגיש נגדו תלונות וכן מתקיימים הליכים נוספים בין התובעים לבין העירייה ולוטן.