1. ע' וס' הינם איש ואישה אשר בחרו לפתוח פרק חדש ומשותף בחייהם, להגשים חלום ולהקים עסק קולינארי על אדמות מושב .... חלום זה הפך בהמשך לסיפור הצלחה, לעסק משגשג ולמוקד תיירות מרכזי באזור. לימים, סיפור הצלחה זה התנפץ לרסיסים עם התדרדרות היחסים בין הצדדים, שקיעתו ונפילתו של העסק, והגשת תביעות הדדיות ביניהם לפירוק השיתוף בעסק וביתר זכויותיהם הרכושיות המשותפות. אלו התביעות המונחות בפני.
להלן תתואר תמצית השתלשלות העניינים הצריכה לענייננו:
2. ע', וטרינר במקצועו, ואשתו לשעבר, צ', החזיקו כברי רשות במשק 61 ב..., הכולל בית מגורים וכן מבני עזר נוספים (מחסן, מקפיא ולול). במהלך שנת 1990 איתר ע' אדמה נטושה הסמוכה למשקם, בשטח של שלושה דונם, השייכת ל.... (להלן: "חלקת ש'"). ע' פעל לרכישת הזכויות בחלקה זו, וחלקת ש' אכן הפכה לחלק ממשק 61. לדברי ע', על החלקה תכנן להקים אורחן - בית אירוח, מסעדה, יקב ובית בד - שיהפוך את המקום לאתר תיירותי מושך באזור. לצורך כך החל בנטיעת שתילי זיתים וגפנים ובהקמת מבנה חדש.
3. באותה עת ס', לשעבר עובדת בכירה במשרד החינוך, גרושה ואם לשלושה ילדים, חובבת מזון ובישול, חפצה להגשים חלום ישן ולהקים מסעדת גורמה באזור ..... במסגרת מאמציה לאיתור מקום מתאים להקמת המסעדה, הגיעה ס' למושב ... ונפגשה עם ע', שבאותה תקופה כיהן כראש ועד המושב. בשיחות שביניהם הודיע ע' כי יש לו שטח מתאים להשכרה, והוא הציג בפני ס' את חלקת ש' באותה עת כללה החלקה שני מבנים, מבנה ישן וכן מבנה חדש שהקים ע'. ס' וע' נפגשו מספר פעמים לאחר מכן, והקשר ביניהם החל נושא אופי רומנטי.
4. בד בבד פתח ע' בהליכי גירושין מאשתו צ', ובמהלכם החל להתגורר עם ס' (הצדדים חלוקים באשר למועד המדויק בו החלו לגור במשותף זה עם זה, אולם מוסכם כי ביום 15.7.97 שכרו הצדדים בית במשותף במושב ... הסמוך ל..., וכי זמן מה קודם לכן כבר התגורר ע' עם ס' בביתה ב....). במרוצת ההליכים המשפטיים בין ע' לבין צ', החל להתגבש בין השניים הסכם לפיו יוכל ע' לרכוש את זכויותיה של צ' במשק וברכוש המשותף בתמורה ל - 250,000$, לפי הפירוט הבא: 180,000$ שישולמו לצ' מיידית, בעת עריכת ההסכם, ו - 70,000$ שישולמו בשבעה תשלומים שנתיים של 10,000$ כל אחד. בנוסף הוסכם כי צ' תמשיך להתגורר בבית המגורים למשך שבע שנים נוספות; שע' ישא לבד בחוב בסך 10,000$ שהצטבר בחשבון המשותף וכן ימשיך לשאת לבדו בתשלומי המשכנתא ובחוב המשקם שרבצו על המשק.
5. לע' לא היו אז די כספים למימון רכישת חלקה של צ' במשק; זאת, בעוד שבאותה עת החזיקה ס' בסכום כסף משמעותי, שמקורו במכירת בית שהיה ברשותה. ס' הסכימה להעמיד את משאביה לעזרתו של ע', והצדדים סיכמו ביניהם שס' תעביר לצ' סך של 190,000$, המורכבים מ - 180,000$ שיועברו ישירות אליה ו - 10,000$ שיועברו לכיסוי החוב המשותף של ע' וצ' בבנק. הסכם זה בין ע' לס' פילס את הדרך לסגירת הסכם הגירושין בין ע' לצ', וביום 6.8.97 אישר כבוד השופט מרכוס את הסכם הגירושין ונתן לו תוקף של פסק דין. בהתאם למוסכם בין ע' לס', ביום 1.9.97 העבירה ס' לצ', באמצעות באת כוחה, סך של 632,520ש"ח (השווים ל - 180,000$ בערכם דאז).
6. על אף שמדובר בהעברת סכום כסף משמעותי, ע' וס' לא ערכו ביניהם הסכם כלשהו בכתב ביחס לכספים אלה, ואף לא הסדירו פורמאלית את מכלול היחסים הרכושיים ביניהם. אמנם, מאוחר יותר נעשה ניסיון לעיגון העיסקה ולהסדרת זכויותיהם המשותפות של הצדדים, באמצעות טיוטת הסכם שנוסחה על ידי עו"ד פיני אביב לפי בקשתו של ע', אליה יוקדש בהמשך דיון נפרד. ברם, טיוטה זו מעולם לא נחתמה על ידי מי מהצדדים, ואין מחלוקת כי לאחר ניסיון זה הוסיפו הצדדים לחיות ביחד כבני זוג לכל דבר ועניין ללא כל הסכם כתוב.
7. לאחר שאושר הסכם הגירושין שבין ע' לצ', האיצו ע' וס' את הקמת העסק, ובמהלך חודש אוקטובר 1997, או בסמוך לכך, פתחו מסעדת גורמה כפרית בשם "...", שלצידה יקב ובית בד המספקים לה בקבוקי יין ושמן בייצור עצמי. במסעדה הושקעו כספים רבים עבור ציוד ומכונות, וכן הוקמו בה שני מטבחים, משרד ומרפסת סגורה. כל אותה עת המשיך ע' לעסוק בעבודתו כ..., בעוד שס' עסקה בניהול המסעדה.
8. בתחילת דרכה של המסעדה נקשרה ס' עם שותף לעסק בשם ג'; שותפות זו לא עלתה יפה ופורקה כעבור ארבעה חודשים. לאחר מכן, ביום 27.7.98 החליטו הצדדים להקים חברה בשם "ק' ד'", שהתאגדה לצורך הפעלת המסעדה; ע' וס' נרשמו כבעלי המניות בחברה בחלקים שווים. במקביל הקימו הצדדים חברה נוספת בשם "י' ד'", שהתאגדה לצורך הפעלת היקב; 99% ממניות חברה זו הוחזקו על ידי ע' ו - 1% על ידי ס'.
9. לדברי הצדדים, המסעדה והיקב הפכו להצלחה גדולה ומסחררת והיוו מוקד תיירותי מרכזי. עם שגשוגו של העסק הוחל בהרחבתו, תחילה באמצעות פתיחת קונדיטוריה בחלק ממתחם היקב, שסיפקה עוגות בייצור עצמי ל"ק' ד'" ולמסעדות נוספות באזור, ולאחר מכן, בפתיחת בית קפה בגדרה בשם "...." (אשר ככל הנראה נסגר ונפתח מחדש בשם ה"..."). יש לציין כי לטענת ע', הרחבות אלה נעשו שלא ביוזמתו ולמורת רוחו.
10. כל אותה תקופה גרו הצדדים בצוותא בבית ששכרו במשותף, בתחילה במושב ... ואחר כך במושב ...; בעוד שבהתאם להסכם הגירושין שבין ע' לצ', המשיכה צ' להתגורר בבית שנבנה במשק ב.... בשנת 2003 הסכימו ע' וצ' ביניהם שצ' תפנה את בית המגורים לפני המועד עליו הוסכם בהסכם הגירושין, ובתמורה ישלם לה ע' דמי שימוש ראויים בסך 375$ לחודש עד מועד הפינוי המוסכם המקורי. הסכם זה אכן בוצע, ועם פינויה של צ' מן הבית עברו ע' וס' להתגורר בו. מאוחר יותר טען ע' כי היחסים הבינאישיים בין הצדדים הסתיימו עוד בשנת 2000, היינו, כשלוש שנים לפני המעבר המשותף שלהם לבית המגורים בשנת 2003. לטענתו,הצדדים התכוונו לכך שמעבר משותף זה יהווה רק פיתרון זמני פרקטי, עד אשר תמצא ס' מקום מגורים חלופי; בעוד שלטענת ס', הצדדים המשיכו לנהל מערכת יחסים של ידועים בציבור לכל דבר ועניין.
11. אין מחלוקת בעובדה שעם הזמן, מערכת היחסים בין הצדדים אכן התערערה קשות, עד הגיעה לשפל במהלך חודש מאי 2004, עת החליף ע' את מנעולי בית המגורים ומנע מס' להמשיך ולהתגורר בו. ביום 20.9.04 הגישה ס' נגד ע' בקשה לצו הגנה בטענה לאלימות חוזרת ונשנית כלפיה. בהסכמת הצדדים נערכה בדיקת פוליגרף, שרוב ממצאיה תמכו בטענותיה של ס', ובעקבותיה החליט בית המשפט על הארכת צו ההגנה כנגד ע'. במצב החדש שנוצר, הגיעה ס' למסקנה שאין ביכולתה להמשיך לנהל את המסעדה, והעסק נסגר; לטענת ס', יחסו של ע' כלפיה היה כה עוין עד שהשקיע ממיטב מרצו, בשיטתיות וללא לאות, במטרה להרוס את העסק, והעסק שקע במהרה בחובות כבדים כלפי הבנק. מאחר שבינתיים הגישו הצדדים תביעות הדדיות לפירוק השיתוף בעסק וביתר זכויותיהם המשותפות, וזכויותיהם הרכושיות של שני הצדדים טרם הובררו, החליט בית המשפט למנות כונס נכסים מטעמו שיפעל להשכרת המתחם, כדי לצמצם את הנזק ולהפחית ככל שניתן ממסת החובות הרבים שרבצה על החברה.
12. כאן המקום לציין כי במרוצת ההליכים נעתרתי לבקשותיהם ההדדיות של הצדדים לפיצול סעדים, כך שס' תוכל להגיש תביעה נפרדת נגד ע' לפיצוי בגין הנזקים שגרם לה לטענתה, וכך שע' יוכל להגיש תביעה נפרדת נגד ס' בגין הברחת כספים שלטענתו ביצעה במהלך ניהול המסעדה, וכן בגין הנזקים והחובות שגרמה לטענתו במהלך אותו ניהול.
תמצית טענות הצדדים:
13. הצדדים אינם חלוקים בעובדת היותם שותפים שווים בחברת "ק' ד'"; המחלוקת העיקרית בין הצדדים נוגעת למעשה לזכויותיה של ס' במקרקעין ובשאר הנכסים והעסקים המצויים בתחומו של משק 61, לרבות: היקב, הכרם ובית המגורים.
טענתה של ס'
14. לטענת ס', במשך קרוב לתשע שנים חיו היא וע' ביחד, ראו עצמם כבני זוג לכל דבר, ניהלו משק בית משותף ועסק משותף והוכרו על ידי חבריהם ומשפחותיהם כבני זוג וידועים בציבור לכל דבר ועניין. ס' ניהלה את משק הבית המשותף, דאגה לכל צרכי המשפחה, טיפחה את הקן המשותף ותמכה נפשית ורגשית בע' לאחר המשבר שחווה בגירושיו. בין הצדדים לא נערכה כל התחשבנות, ולמעשה הם היו שותפים בכל. הצדדים נסעו יחדיו לבילויים משותפים עם חברים, נסעו לחו"ל יחדיו שש פעמים, חגגו את החגים עם משפחתה וילדיה של ס', וע' אף קבע את ס' כמוטבת בפוליסת ביטוח החיים שלו. לטענתה, הצדדים הכירו באמצע שנת 1996 והחלו להתגורר יחד במהלך חודש ינואר 1997, עת עבר ע' להתגורר עימה בביתה שב.... לאחר מכן ביום 15.7.97 שכרו הצדדים דירה במשותף במושב ... - ... הסמוך למושב ... ובהמשך, במהלך חודש אוגוסט 2003 עברו להתגורר בצוותא בבית המגורים במשק עד לחודש מאי 2004, עת החליף ע' את המפתחות ומנע ממנה להיכנס לבית. במהלך תקופת חייהם המשותפת נתנה ס' סכום של 190,000$ לרכישת מחצית הזכויות במשק 61 מגרושתו של ע'. לטענתה, בעת מתן הכספים הוסכם מפורשות בין הצדדים כי בכך תרכוש ס' את מחצית הזכויות במשק בהן החזיקה צ' עד אז, ותהא שותפתו של ע' במשק ובזכויות שעד לאותה נקודת זמן היו משותפות לו ולצ'. בנוסף, השקיעה ס' כספים רבים נוספים מכספה לצורך פיתוח המשק, התנהגות אשר יש בה כדי להעיד על המשטר הרכושי המשותף ששרר בין הצדדים באותה עת. לאור האמור טוענת ס' - בין היתר לאור הכספים שנתנה לצ' ומכוח חזקת השיתוף החלה על בני הזוג - כי היא זכאית למחציתן של מלוא הזכויות במשק ובכל הבנוי עליו, ללא יוצא מן הכלל.
15. בסיכומיו טוען ע' כי לאורך ההליך לא הבהירה ס' האם טענתה כי רכשה את מחצית הזכויות במשק מבוססת על עילה קניינית קרי: מכוח עסקה רגילה לרכישת זכויות במקרקעין, או שמדובר ב"רכישת זכויות" מכוח חזקת השיתוף. לטענתו, אם מבקשת ס' לבסס את תביעתה במישור הקנייני, דין תביעתה להידחות, מאחר שלא הביאה כל ראיה חיצונית שתתמוך בגרסתה; ואף אם לטענתה התחייב ע' בפניה להעביר לידיה מחצית מנחלתו, הרי שאין להתחייבות זו כל תוקף הואיל ומדובר בהתחייבות לעשות עסקה במקרקעין, הטעונה מסמך בכתב, ולא התקיימו בענייננו נסיבות המצדיקות את החלת החריגים לדרישת הכתב. לחילופין, אם מבקשת ס' לבסס את תביעתה על חזקת השיתוף, גם אז דינה להיכשל, מאחר שלטענתו לא הצליחה להוכיח כל כוונת שיתוף במשק, אלא שיתוף עסקי במסעדה בלבד, זאת במנותק מהמקרקעין עליהם הוקמה. דברים אלה מקבלים משנה תוקף, לטענת ע', לאור העובדה שמדובר בזוג שלא היה מנוע מלהנשא, ועל כן, עצם העובדה שלא נישאו משמשת לרעת ס'.
16. בתשובה טוענת ס' כי תביעתה לזכויות במקרקעין אכן מבוססת על טענת השיתוף, והעובדה שזכויותיה אינן מעוגנות בכתב אינה מעלה ואינה מורידה, משלושה נימוקים עיקריים: