דהן נ' פלאפון תקשורת בע"מ

פסק דין

התובע אמיר דהן הגיש תביעתו זו בסך 84,671 ₪ כנגד פלאפון תקשורת בע"מ כפיצוי על נזקים שנגרמו לו לטענתו בשל מחדלי הנתבעת. כפי שפירט בתביעתו הוא לקוח של הנתבעת אשר היו ברשותו שני טלפונים ניידים כאשר רק האחד נוהל אצל הנתבעת. בשלב מסוים הוצע לו לאחד את שני הקווים תחת "מספר כפול" באופן ששני המספרים יהי מכשיר אחד והוא הסכים לכך . בדיעבד הוברר לו שהנתבעת התרשלה ולא חיברה את שני המספרים למכשיר אחד, כך שלמעשה לא קיבל כלל שיחות למכשירו במשך שנה שלמה. התובע הינו בעל עסק עצמאי, תקליטן בחתונות ובאירועים אשר מנהל את עסקו באמצעות הטלפון הנייד. משלא קיבל שיחות בתקופה כה ארוכה נגרמו לו נזקים והכנסתו נפגעה. משכך הגיש תביעה זו לפיצוי.

הנתבעת בכתב הגנתה הודתה שבשל כשל טכני המספר השני של התובע לא שויך כראוי במשך כשנה. כאשר פנה התובע לנתבעת תוקנה התקלה. כן זיכתה הנתבעת את התובע בסך של 100 ₪ לחודש עבור התשלומים החודשיים ששילם בין שירות "המספר הכפול". לטענתה לא הוכיח התובע כל נזקים נוספים שנגרמו לו.

בדיון שהתקיים הסכימו הצדדים לסכם טענותיהם באשר לנזקי התובע בהסתמך על כל החומר המצוי בתיק בית המשפט וכן על מסמכים שיוגשו על ידם.

הנתבעת טוענת בסיכומיה ראשית להעדר קשר סיבתי בין העובדה שקו טלפון אחד לא היה פעיל לבין הפסדי ההכנסות שכן קיימים כיום אמצעי חיפוש נוספים בנוסף לטלפון לאיתור אדם פוטנציאלי כגון facebook . כן לטענתה חיפוש בגוגל את שם התובע מעלה שהוא קשור לחברת "תטה עושים מוזיקה" כך שניתן היה לאתרו דרך חברה זו.

הנתבעת לא טענה זאת בכתב הגנתה. משכך לא יכולה כעת בשלב הסיכומים להעלות טענה זו שכן הינה בגדר הרחבת חזית אסורה.

מאחר והנתבעת הודתה שמספרו השני של התובע לא שויך כראוי סבורני שפעלה שלא כנדרש ממנה והתרשלה כאשר פעלה בחוסר מקצועיות כלפי התובע.

מהו נזקו של התובע?

התובע טען שנגרמו לו הפסדי הכנסות בין שנת 2011 לשנת 2012 בסך של 53,893 ₪ וכן 20% מגידולו הטבעי של העסק. כך פירט שבחודשים 1.1.11- 21.12.11 בהם שני המספרים היו פעילים והתקבלו שיחות סך הכנסותיו עמד בגובה 251,664 ש"ח בעוד שבחודשים 1.1.12- 31.12.12 חודשים בהם רק קו טלפון אחד היה פעיל סך הכנסותיו עמד בגובה 197,771 ₪ . (התובע צירף לכתב תביעתו מסמכים המעידים יתרות הכנסות.)

בסיכומיו טען התובע שעפ"י נתונים נכון להיום כאשר שני קווי הטלפון פעילים אזי בחודש דצמבר 2013 הכנסות התובע עומדות בגובה 50,750 ₪. עם זאת לא הציג כל ראיה לכך.

מהמסמכים שהוצגו על ידי הנתבעת – דוחו"ת פירוט יתרות לשנת 2010 ולשנים 2011-2012 ניתן להבחין בירידה בהכנסות התובע משנת 2010. כיצד ניתן לקבוע שהפסד ההכנסות בשנת 2010 קשור לאירועים הנוגעים לתביעה זו? מכאן שהתובע גם אינו מוכיח את טענתו לגידול הטבעי של העסק שכן ניתן לראות שעסקו חדל מלגדול כבר משנת 2010.

זאת ועוד, כעולה מממסמכי הנתבעת התובע פנה לשדרג את מכשיר הטלפון רק ביום 24.1.12, דהיינו במרבית חודש ינואר היו בידיו שני קווי טלפון פעילים.

עם זאת עיון ביתרות שנת 2012 מעלה שבחודש ינואר 2012 היקף ההכנסות של התובע הינו הנמוך במשך אותה שנה ( 15,590 ₪) בחודש פברואר 2012 , בו קו טלפון אחד לא היה פעיל הרוויח התובע יותר ( סך של 16,959 ₪) ובחודש מרץ הרוויח סכום גבוה יותר (24,359 ₪). עם כן, כיצד טוען התובע לנזקים בגין הפסדי הכנסות בחודשים אלה?

בסיכומיו טען התובע שנגרמו לו הפסדי הכנסה בסך 96,000 ₪ (סכום הגבוה מסכום התביעה שהוגשה) שכן עלות אירוע בסיסי אצל התובע הינה בסך 4,000 ₪. בכל חודש הוא מקבל בממוצע לפחות עשר הזמנות טלפוניות מלקוחות ולכן הפסיד שני אירועים בכל חודש – דהיינו סך של 8,000 ₪ לחודש.

התובע לא הציג כלל מסמכים באשר לעלות אירוע בסיסי למרות שיכול היה לעשות כן. כן לא הציג כל ראיות למספר השיחות שמקבל מלקוחות בחודש, למרות שניתן היה לפנות לנתבעת ולקבל מסמכים אלה. משכך סבורני שלא הרים נטל ההוכחה להוכחת סכום זה.

הנתבעת בסיכומיה אף מפרטת שבסיס חישוב הפסד ההכנסות של התובע הינו שגוי שכן אין כל פירוט לגבי חודש דצמבר 2012 ועל כן הינו מסומן אפס.

חישוב סך ההכנסות לשנת 2012 וחלוקתן ל- 11 (ללא חודש דצמבר) מלמד ששכרו הממוצע של התובע עמד בסך של 17,979 ₪ לחודש, ועל כן בשנת 2012 חלה ירידה של 1,000 ₪ לחודש אשר הינה למעשה ירידה מתמשכת משנת 2010 כפי שפורט לעיל ואין לייחסה כלל לאי הפעלת הקו הנוסף.

המוציא מחברו עליו נטל הראיה. לאור המפורט לעיל סבורני שהתובע לא עמד בנטל הוכחה זה למרות שיכול היה להמציא מסמכים וראיות שהיו תומכים בטענתו להפסדים בעבר וגם בעתיד.

עם זאת אין ספק שנגרמה לתובע עוגמת נפש כאשר קו טלפון אחד שהיה ידוע הושבת ולא ניתן היה לקבל בו שיחות.על כן סבורני שיש מקום לפצות התובע בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו בסך 5,000 ₪.

סוף דבר: הנתבעת תשלם לתובע סך של 5,000 ₪ וכן הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין. כן תשלם אגרת בית המשפט כפי ששולמה על ידי התובע ושכ"ט עו"ד בגובה 2,000 ₪.