פתח דבר
1. תביעת התובע, ר.י, יליד 1949, לפיצויים בגין נזקי גוף - שפורטו בתביעה - ואשר נגרמו לו, לטענתו, בשל רשלנות רפואית של רופאי הנתבעת, קופת חולים מכבי שירותי בריאות ( להלן: "
הנתבעת" ו/או "
מכבי").
השתלשלות העניינים ע"פ גרסת התובע ועיקר טענותיו בכתב התביעה כנגד התנהלות הנתבעת
2. לטענת התובע, חרף העובדה שמגיל ילדות סבל מבעיה בשופכה, אשר הצריכה הרחבות חוזרות של השופכה עקב חסימות חלקיות בדרך השתן, ניהל עובר ליום 02.08.04 אורח חיים תקין, עבד במשרה קבועה כאיש מכירות בכיר בחברה מובילה וניהל חיי משפחה וחברה תקינים ומאושרים.
3. לטענת התובע, ביום 02.08.04, לאחר אבחון והערכה של מצב התובע, החליטו רופאי הנתבעת לבצע בו הרחבה של השופכה. לדבריו, איש מרופאי הנתבעת לא הזהירו להימנע מנטילת אספירין, אותו הוא נוטל באופן קבוע על פי המלצת רופאי הנתבעת, ערב הטיפול הפולשני שעלול היה להצריך בהמשכו ניתוח כפי שאכן אירע.
4. התובע מוסיף וטוען, כי ההרחבה בוצעה בסביבות השעה 13:00 במרפאת מומחים של הנתבעת בעיר בת ים. במהלך הטיפול הוחדר Guide(להלן: גם "
המוליך") במצב של "פג תוקף" לשופכה ולשלפוחית השתן. בין אם מסיבה זו ובין אם בשל חוסר מיומנות או חוסר תשומת לב, נשבר ה- Guide בתוך גופו של התובע. לאחר ניסיונות חובבניים ומיותרים להוציא את שברי ה-Guide הציע הרופא המטפל לתובע לפנות לבית חולים "אסף הרופא" להוצאת השברים.
5. לטענת התובע, במצב בו בתוך השופכה והשלפוחית יש שברי מכשיר חדים, הקורעים בכל תזוזה את הרקמות העדינות שסביבם, היה צריך להעביר את התובע לאלונקה ולהעבירו באמבולנס לבית החולים בכדי לצמצם את הנזק. חרף זאת, נשלח התובע לבית החולים בגפו מבלי שיאמר לו, כי הגעתו דחופה והוא צפוי לניתוח לא פשוט. בשל חוסר הידיעה, התובע סעד בביתו ונהג בניחותא לבית חולים "אסף הרופא". לדידו, פעולות אלה החמירו את הנזק שכבר נגרם. בנוסף, מאחר והתובע אכל, נדחה הניתוח בשעות רבות, ובשל נטילת האספירין, הופסק הניתוח תוך המלצה לבצע את ההרחבה באופן אלקטיבי מאוחר יותר.
6. לטענת התובע שברי ה- Guide אשר הוצאו מגופו גרמו לו לנזק בלתי הפיך וכדלקמן:
* התובע אושפז שוב ושוב עקב חסימות ודלקות בדרכי השתן.
* התובע איבד את היכולת להטיל שתן באופן עצמוני ונזקק להחדרת קטטר תכופות.
* כתוצאה מהדלקות החל התובע לנקז שתן דרך פתח בדופן הבטן.
* בחודש דצמבר 2009 אושפז בבית חולים "הדסה" לצורך ניתוח שארך מעל 9 שעות.
* התובע חזר להטיל שתן דרך השופכה אך בשל ההרס שגרמו שברי ה- Guide חזר התובע לצנתר את עצמו כדי לרוקן את השלפוחית.
* בשל דימומים ודלקות נותח התובע שוב בבית חולים "שערי צדק" בעקבותיו נגרמו לתובע כאבים קשים ונזק נפשי. חרף הניתוח חזרו הדימומים, הדלקות והצורך בצינטורים תכופים.
* ביום 23.11.09 שוב נותח התובע ונעשה לו פתח מלאכותי באזור ה- Perineum. מאז ועד היום מטיל התובע שתן דרך הפתח המלאכותי, מאחר ואין שליטה על הסוגר, השתן דולף מעצמו כל העת, והתובע נעזר בטיטול או בפדים לספיגת השתן, סובל מדלקות, צריבות וסיבוכים.
7. לטענת התובע, במקרה דנן יש להחיל את הכלל של "הדבר מעיד על עצמו" ולהעביר את נטל ההוכחה לשכמי הנתבעת.
8. התובע מבסס את תביעתו על שלוש עילות: רשלנות עקב התרשלות בטיפול, הפרת החובה החקוקה בחוק זכויות החולה, התשנ"ו - 1996 ופגיעה באוטונומיה, בשל אי ידוע התובע בדבר הסיכונים הצפויים לו מאופן קיבוע הכנסת ה- Guideו/או מאופן הוצאתו.
יודגש, כי בסיכומיו, לא חזר התובע על עילת התביעה של הפרת חובה חקוקה, ויש אפוא לראותו כמי שזנח טענה זו.
9. התובע תמך את תביעתו בחוות דעתו של ד"ר אריה אבני, מומחה בכירורגיה כללית, מנהל מרפאת מומחים כירורגית, פרוקטולוגית וקולונוסקופית ברמת גן לפיה, "
אין צל של ספק שאלמלא אותו המכשיר שנשבר בשנת 2004, מכשיר שפג תוקפו לשימוש, והכשלים של אי בירור לקיחת אספירין, אי העברה על אלונקה, אי הבהרה כי יש להישאר בצום, אלמלא צבר של כשלים זה לא היה מגיע מר ר למצב בו הוא נמצא היום".