האם עת מאחר עובד למקום העבודה ומפוטר בשל כך, יש מקום לשלול ממנו את פיצויי הפיטורים.
זוהי אחת הסוגיות העומדות להכרעתנו.
העובדות כפי שעלו מחומר הראיות
:
1. התובע עבד כסוכן מכירות אצל הנתבעת, משווקת זכוכית ומוצרים נלווים, מיום
5.2.10 ועד ליום
1.9.11. התובע עבד 5 ימים בשבוע.
2. ביום
24.8.11 התנהלה שיחה בין הצדדים (הצדדים חלוקים לעניין המועד). השיחה הוקלטה בטלפון הנייד של מנהל הנתבעת.
3. ביום
1.9.11 פוטר התובע.
טענות הצדדים
טענות התובע:
1. על הצדדים חלות ההוראות של ההסכם הקיבוצי בענף הקרמיקה והזכוכית או צו ההרחבה או הוראות צו ההרחבה בדבר הנהגת פנסיית יסוד בתעשייה, מלאכה ותחנות דלק ולחילופי חילופין, הוראות צו ההרחבה בענפי הייבוא, הייצוא והמסחר בסיטונאות תשמ"ד-1984.
2. התובע פוטר בחוסר תום לב, ללא הנמקה וללא שימוע.
3. מכתב הפיטורים שנמסר לתובע נשא תאריך רטרואקטיבי.
4. הנתבעת לא שילמה לתובע את מלוא פיצויי הפיטורים.
5. עם סיום עבודתו של התובע לא בוצע לו גמר חשבון ולא שולמו לו פדיון חופשה ודמי הבראה.
6. התובע עותר לתשלום הפרש פיצויי פיטורים (7,635 ש"ח), חלף הודעה מוקדמת (7,323), דמי הבראה (2,555 ש"ח), פדיון חופשה (2,757.24 ש"ח), הפרשי גמל (4,088.52 ש"ח), פיצוי בגין פיטורים בחוסר תום לב ושלא כדין (7,323 ש"ח). בסך הכול נתבע סך של 31,675.70 ש"ח.
טענות הנתבעת:
7. לאחר שהנתבעת בדקה את דו"ח נסיעות הרכב של התובע באמצעות מכשיר האיתוראן המותקן ברכבו, התגלה לנתבעת כי במקום לעבוד בעבור התובעת, התובע טייל, יצא באיחור מביתו ולא ביקר בעסקי הלקוחות.
8. התובע רימה ודיווח דיווחי שקר.
9. ביום 14.8.11 נקרא התובע לשיחת שימוע עם מנהל הנתבעת ובה הוא נתבקש להתייחס ברצינות לעבודתו.