שורץ ואח' נ' בית - הספר המרכזי למלונאות בע"מ

פסק דין

מבוא

עניינו של הליך זה תביעה כספית על סך של 589,800 ₪, המורכבת ממספר תביעות, אשר הוגשו יחדיו על ידי קבוצת תלמידים של הנתבעת, שלמדו אצלה בעבר במסלול לימודים בתחום המלונאות.

טענתם המרכזית של התובעים בהליך זה הינה, כי בעת שנרשמו ללימודיהם אצל הנתבעת (להלן: "הנתבעת" או "תדמור"), הוצג להם על ידי אנשי הנתבעת מצג, שהתברר כמצג שווא, לפיו בתום מסלול לימודים בן שנתיים אצלה, הם יוכלו להירשם להמשך לימודים, במסלול מקוצר לשם קבלת תואר ראשון במנהל עסקים, במוסד אקדמאי מוכר.

ההדגשות בציטוטים לאורך פסק הדין הוספו על ידי הח"מ.

רקע עובדתי

הנתבעת – תדמור, הינה בית ספר להכשרת עובדים בענף האירוח וההסעדה הקולינרית.

התובעים נרשמו ללימודים אצל הנתבעת בשנת 2006, למסלול לימודים בן שנתיים הנקרא "מנהל מלונאי בכיר" (או "ניהול בכיר").

התובעים 1, 2 ו-4, סיימו את חובות הלימוד אצל הנתבעת וקיבלו תעודת גמר.

התובעים 3, 5 ו-6 סיימו את לימודיהם אצל הנתבעת, אולם לא היו זכאים לקבלת תעודת בוגר.

טענות הצדדים

ג1.תמצית טענות התובעים

כאמור, בלב התביעה ניצבת טענת התובעים, כי הנתבעת הציגה בפניהם מצג, לפיו מסלול הלימודים אצלה הינו מסלול הכולל לימודים מקצועיים בתחום המלונאות לצד קורסי ליבה, הנלמדים אף במסלולים לקבלת תואר כללי בניהול במוסדות אקדמאים מוכרים בישראל.

לטענת התובעים, הנתבעת יצרה לפניהם מצג, לפיו תלמיד אשר בתום לימודיו אצלה יחזיק בתעודת "ניהול בכיר", ויעמוד בתנאי הקבלה של ארבע מכללות מסוימות בארץ, יוכל להיקלט ללימודי השלמה במסלול מקוצר לשם קבלת תואר ראשון במנהל עסקים באותן מכללות וליהנות מהכרה בלימודי הליבה שלמד אצלה ומפטור אקדמאי בכ- 15 קורסים, השווים להיקף לימודים של שנה אקדמית אחת.

לטענת התובעים, התקשרותם החוזית עם הנתבעת ולימודיהם אצלה נעשו בהסתמך על מצג זה ואלמלא התחייבות ומצג אלו בדבר אפשרות ההשלמה לתואר ראשון, הם לא היו בוחרים להשקיע זמנם וממונם בלימודים אצל הנתבעת.

לטענתם של התובעים, רק במהלך הסמסטר האחרון של לימודיהם אצל הנתבעת, התובעת 2, אשר שימשה כנציגתם, פנתה לחלק מהמכללות הקולטות, בכדי להירשם לאותם לימודי השלמה במנהל עסקים, אך נענתה, כי לא קיים אצל אותן מכללות מסלול מקוצר לבוגרי הנתבעת או הכרה כלשהי בלימודים אצל הנתבעת.

לטענת התובעים, פניותיהם החוזרות והנשנות אל נציגי הנתבעת בעניין זה נתקלו בחוסר שיתוף פעולה ואי מתן מענה הולם מצד הנתבעת, כך שלא נותרה להם ברירה אלא להגיש תביעתם בגדר ההליך דנן.

מכאן תביעתם של התובעים בה עתרו להשבת שכר הלימוד ששילם כל אחד מהם לנתבעת, ובנוסף, לפסיקת פיצויים בגין עוגמת נפש ובגין פרק הזמן שהשקיעו בלימודי הליבה, אשר ירד לטמיון.

ג2.תמצית טענות הנתבעת

לטענת הנתבעת, במהלך ראיון אישי אשר נערך עם כל מועמד לקבלה ללימודים, הובהר על ידי אנשיה, כי הלימודים אצלה הינם לימודי תעודה העומדים בפני עצמם, ואינם לימודי מבוא לתואר ראשון כלשהו.