ת"פ
בית משפט השלום פתח תקווה
|
21217-09-11
23/03/2014
|
בפני השופט:
הסגנית נשיאה עינת רון
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
1. אלון טיטלבאום 2. גיזלה מרים רבינוביץ
עו"ד ערן שגב עו"ד ערן אביטל
|
גזר דין |
על פי הודאותיהם הורשע נאשם 1 בשתי עבירות של איסור תיווך, ניסיון לתיווך אסור, זיוף ושימוש במסמך מזויף. נאשמת 2 הורשעה בעבירה של איסור תיווך.
העבירה של איסור תיווך היא בצירוף לסעיף 36(א)(3) לחוק השתלת איברים.
תמצית עובדות כתב האישום אשר מונה ארבעה פרטי אישום כשהראשון בהם מיוחס לנאשם 1 ולנאשמת 2 ויתר האישומים מיוחסים לנאשם 1 הן כדלקמן:
אדם המעוניין לתרום איבר מגופו עוד בחייו לאדם שאינו קרוב משפחה צריך להגיש בקשה לוועדת הערכה היושבת בבית חולים בלינסון בפתח תקווה, אשר מונה חמישה חברים, ביניהם, רופאים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים נציגי ציבור ועו"ד אשר ידונו בבקשתו ויאשרו אותה.
וועדת הערכה לא תאשר בקשה לנטילת איבר מגופו של תורם אלא אם שוכנעה, בין היתר, כי התורם לא נתן את הסכמתו כנגד תמורה או הבטחה לתמורה.
תיווך בין תורם לנתרם במישרין או בעקיפין בעד תמורה או בעד הבטחת תמורה לאחר אסורה.
במספר רב של מקרים אחרים במהלך התקופה הרלוונטית, פעלה נאשמת 2 בשיטת התיווך לסחר באברים.
במהלך התקופה הרלוונטית, בחלק מהמקרים, פעלו הנאשמים, בצוותא חדא, בשיטת התיווך לסחר באיברים, באופן שבו היו מעבירים ביניהם את פרטיהם של התורמים הפוטנציאלים שפנו אליהם בהתאם לסוג הדם ולהתאמתם לסוג הדם של החולים להם ניסו לאתר כליה, תמורת תשלום.
בין החודשים מאי ליולי 2008 , פרסם נאשם 1 מודעה בעיתון מקומי, על פיה נדרש תורם כליה.
בעקבות המודעה, פנה ירון לנאשם 1 על פי מספר הטלפון שהופיע במודעה והשנים קבעו להיפגש.
במהלך חודש יוני , או בסמוך לכך, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, נפגש נאשם 1 עם ירון, בבית חולים אסף הרופא. במהלך הפגישה, אמר נאשם 1 לירון כי בתמורה לכליה שיתרום, ישלם הנתרם לנאשם 1 150,000 ש"ח ומתוכם יקבל ירון 105,00 ש"ח במזומן. נאשם 1 נתן לירון מסמכים רפואיים מזויפים כמפורט באישום הרביעי, בהם פורטו הבדיקות הרפואיות השונות אותן עליו לבצע על מנת לבדוק התאמתו.
לאחר שהתקבלו תוצאות הבדיקות של ירון, הפגיש נאשם 1 בין ירון לבין האדם אשר היה אמור לקבל את תרומת הכליה, בביתו של הנתרם בבני ברק, במהלכו הודיע נאשם 1 לירון ולנתרם כי בעתיד הקרוב יוזמנו לוועדת הערכה המאשרת את תרומת האיברים.
באותו מעמד הוסיף ואמר כי עליהם לשקר לוועדת הערכה ולספר על הכרות מוקדמת ביניהם ועל כך שעניינו של הנתרם נגע לליבו של ירון וזאת על מנת שלא יתעורר חשדה של ועדת הערכה והיא תאשר את השתלה הכליה. ובנוסף הנחה את ירון לומר בוועדה בכזב כי אינו מקבל תמורה כספית עבור הכליה.
במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, קיבל נאשם 1 מהנתרם סך של 7000 ש"ח במזומן כמקדמה עבור התיווך.
משהתעורר חשדו של ירון בדבר אי חוקיות מעשיו של הנאשם, חזר בו ירון מהסכמתו לתרום כליה.
ביום 20/7/08, במסגרת חקירת המשטרה את החשדות כלפי נאשם 1, פנה החוקר טלפונית לנאשם 1 והציג עצמו כמי שמתעניין במודעה שפורסמה על ידו בעיתון המחפשת תורם כליה. בעקבות השיחות נפגשו השנים עוד באותו יום בתחנת רכבת ביבנה.
במהלך הפגישה הסביר הנאשם 1 לחוקר כי הוא מתווך בין אנשים הנזקקים לתרומת כליה לבין אנשים המוכנים למכור כליה, וכי עבור עבודתו הוא מקבל סכום כסף.
נאשם 1 הבטיח לחוקר כי עבור תרומת הכליה שלו יקבל 105,000 ש"ח וכן בונוסים של 500 ש"ח באם הבדיקות הרפואיות שיעשה יהיו טובות והתהליך כולו יעשה בהקדם. בנוסף הציע הנאשם 1 לחוקר כי אם יאתר עבורו תורמים פוטנציאליים אחרים ישלם לו 5000 ש"ח עבור כל תורם וכן הורה לו שלא להכניס את הכסף שיקבל לחשבון הבנק שלו על מנת שלא לעורר חשד.
נאשם 1 עוד הסביר לחוקר כי אסור לו לומר כי הוא מקבל כסף עבור תרומתו וכן אמר כי ידריך אותו כיצד להציג מצג שווא בפני וועדת הערכה על מנת שזו תאשר את תרומת הכליה שלו.