תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים בתוכניות אדריכליות אותן העביר התובע לנתבעת כחלק מהזמנת שירותיו לעניין פרויקט נדל"ן ייחודי שבוטל, וכן להפרשי שכר.
רקע עובדתי
1. התובע, אילן פיבקו, הוא אדריכל, מתכנן ערים ומעצב, בעל מוניטין בתחומו,
http://www.pivko.com/index.php. הנתבעת, "הלה הנדסה בניה ויזום (1998) בע"מ" היא חברה פרטית העוסקת בייזום ובניהול פרויקטים בתחום הנדל"ן.
2. הנתבעת ביקשה להקים פרויקט יישוב אקולוגי למרגלות הר הגלבוע, המכונה "נורית", (להלן: "
פרויקט נורית"), ולצורך כך פנתה אל התובע במטרה לשכור את שירותיו בעבור הפרויקט. התובע החל לעבוד על הפרויקט בשנת 2009. ביום 3.5.2010 חתמו הצדדים על הסכם להזמנת שירותיו של התובע (נספח א' לכתב התביעה מיום 4.3.12, להלן: "
ההסכם").
3. כחלק מן השירותים אותם סיפק התובע לנתבעת, העביר לה תוכניות אדריכליות, הכוללות תשריטים, מצגות, דגמים ומפרטים אשר כתב, ערך והפיק, לטענתו, בעבור הפרויקט (נספחים ג'- ו' לכתב התביעה, להלן: "
התוכניות").
4. בשלב כלשהו בוטל הפרויקט, ובהמשך לכך התגלה לתובע, כי הנתבעת מקדמת מכירת בתים פרטיים ביישוב לגורמים פרטיים, תוך שימוש בתוכניותיו ובאמצעות פרסומן באתר האינטרנט שהוקם לטובת הפרויקט, שכתובתו:
www.nurit.muni.il (להלן: "
האתר"). לטענת התובע לא קיבל תשלום בעבור שירותיו, ופרסום זה נעשה בלא ידיעתו, ואף תוך הפרת זכויות היוצרים שלו בתוכניות האמורות, בהתאם למצוין בסעיף 13.1 להסכם.
5. התובע הגיש, איפא, לבית משפט השלום בתל אביב יפו ביום 25.12.11 תובענה לסעד כספי בסך של 718,535 ש"ח, בה טען, כי הנתבעת לא עמדה בתשלום לו התחייבה לפי ההסכם בין הצדדים, עד לשלב הפסקת הפרויקט [ת.א. 43751-12-11].
ביום 4.3.12 הגיש התובע תובענה נוספת לבית משפט זה, שעיקרה טענה להפרת זכות היוצרים שלו בתוכניות, בניגוד לסעיפים 35(א) ו- 11(2) לחוק זכויות יוצרים, התשנ"ח- 2007 (להלן: "
חוק זכויות יוצרים") וכן בעילות רבות נוספות, לרבות בין היתר: גניבת עין, עשיית עושר ולא במשפט ומספר עוולות נזיקיות. בד בבד עם הגשת התובענה הגיש התובע בקשה למתן סעד זמני, אשר יורה לנתבעת להסיר לאלתר את הפרסום של תוכניות התובע וכן להימנע ממעשיה הנטענים.
בהתאם להחלטתי מאותו יום, הגישה הנתבעת תגובתה לבקשה ביום 13.3.12, בה, בין היתר, הודיעה על הסרת התוכניות האמורות מן האתר. לפיכך הפכה התובענה למיותרת לטענתה, וזאת מבלי שהיא מסכימה לטענות התובע כלפיה בהקשר זה. לשיטתה, ההסכם בין הצדדים מאפשר לה לעשות שימוש פרסומי בתוכניות, והתובע פעל בהקשר זה בחוסר תום לב.
6. בדיון במעמד הצדדים שהתקיים לפניי ביום 15.3.12 ניתן פסק דין חלקי, בהתבסס על הודעת בא כוח הנתבעת. להלן לשון ההודעה:
"עו"ד דגני: למען הסדר אני חוזר ומודיע לבית המשפט, גם בעקבות דברים שנכתבו מטעם הנתבעת בתיק, דהיינו הנתבעת-המשיבה תסיר לאלתר את התוכניות כהגדרתן בסעיפים 6-7 לכתב התביעה שהוגש ביום 4.3.12 מאתר האינטרנטwww.nurit.muni.il . הודעתי זו ניתנת בשם הנתבעת, ומבלי להודות בטענות נגדה שבכתב התביעה. עוד יצויין שלא היתה פניה קודמת אלינו העולה בקנה אחד עם הנטען בהקשר זה בכתב התביעה. אם יהיה לנתבעת צורך לעשות שימוש בתוכניות הנ"ל, כי אז אנו שומרים על זכותנו לפנות בהתאם לבית המשפט המוסמך."
בדיון נוסף מיום 28.3.12, הסכימו ביניהם הצדדים כדלקמן:
"בעקבות דברים ששמענו בעל פה באולם המשפטים ומטעמי יעילות הגענו, מבלי לפגוע בטענות וזכויות הצדדים, לפשרה כדלקמן:
1. פסק הדין החלקי שניתן על בסיס הודעות הצדדים בישיבה הקודמת יעמוד בתוקפו המלא.
2. בית משפט זה יפסוק, לפי שיקול דעתו, בנושא הסעדים הכספיים הנתבעים על ידי התובע לרבות בכל השאלות הכספיות המתעוררות הן בהליך הנוכחי והן בת.א. שלום ת-א- 43751-12-11 לצורך זה יקבל בית משפט זה טענות בכתב מאת ב"כ בעלי הדין, ....
3. למען הסדר, מודיע ב"כ הנתבעת, כי הוא עומד על הטענה כי ככל שנוהל משא ומתן לפשרה, הרי בהעדר סיכום, פרטי משא ומתן זה אינם קבילים.
4. עם ביצוע ההוראות שבפסק הדין החלקי ובפסק הדין המשלים (שיינתן על בסיס הפרוטוקול כאן), יבואו על סיפוקן וסילוקן המלא כל תביעות הצדדים איש כלפי רעהו עד היום."
דיון והכרעה
הפרת זכות יוצרים