1. התובעת, ילידת 1967, טענה בתביעת נזקי גוף שהוגשה על ידה ביום 31.10.2010, כי בעת שעבדה כעובדת משק בית בביתם של הנתבעים 2-1 (להלן- "
הנתבעים") ביום 29.10.2007, החליקה ונפלה מגרם מדרגות בבית הנתבעים (להלן- "
התאונה").
2. בתצהירה, מפרטת התובעת את נסיבות התאונה, ומציינת כי בעת שהחליקה במדרגות, הייתה בדרכה למטבח כדי ליטול סמרטוט ניקוי. התובעת הדגישה כי עובר להחלקתה, טרם החלה לשטוף את הבית, וכי המדרגות שבהן החליקה, היו יבשות.
3. בשל התאונה נגרם לתובעת שבר בקרסול ימין. ביום 4.11.2007 בוצע בתובעת ניתוח, כאשר השבר בפטישון הלטרלי, קובע על ידי פלטה וברגים, ואילו השבר בפטישון המדיאלי קובע על ידי חוטי מתכת. לאחר הניתוח קובעה רגלה של התובעת בגבס. התובעת שוחררה לביתה לאחר הניתוח ביום 7.11.2007. הגבס הוסר לאחר מספר שבועות, והתובעת החלה בדריכה מלאה ובטיפולים פיזיותרפיים.
4. מומחה בית המשפט, ד"ר דורון נורמן, שמונה לאחר שהוגשו חוות הדעת הרפואיות מטעם שני הצדדים (ד"ר צבי גורן מטעם התובעת וד"ר דוד קרת מטעם הנתבעת), קבע כי לתובעת נותרה בשל התאונה נכות צמיתה כדלקמן:
- 10% לפי סעיף 48(3)(א) לתוספת לתקנה 11 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגע עבודה), התשט"ז-1956 (להלן- "
תקנות המל"ל") עקב הגבלה בתנועות הקרסול.
- 5% לפי סעיף 75 (1)(א)-(ב) לתקנות המל"ל עקב צלקות משני צדי הקרסול ורגישות בקצה הצלקת הלטרלית בשל ברגים משוחררים.
5. בכתב התביעה פרטה התובעת מספר רב של מחדלים ומעשים רשלניים שייחסה לנתבעים שגרמו, לטענתה, לתאונה תוך שהיא טורחת להדגיש בהבלטה שני מחדלים באופן מיוחד. בסעיף 15ד' לכתב התביעה נטען כי הנתבעים "
לא התקינו מעקה בטיחות על מנת שהתובעת תוכל לאחוז בו בעת ירידה ו/או עלייה". בסעיף 15ה' לכתב התביעה נטען כי הנתבעים "
לא התקינו אמצעי חיכוך במדרגות על מנת להקטין את סכנת ההחלקה או הנפילה".
6. גם בתחשיב הנזק מטעמה, התמקדה התובעת בשתי טענות אלו, ואף הוסיפה טענה כללית בדבר הפרת חובה חקוקה מבלי שהפנתה לתקנה או לחקיקה שלטענתה, הופרה.
7. בתצהירי העדות הראשית מטעמה, וגם בסיכומיה, זנחה התובעת את הטענה בדבר אי התקנת אמצעי חיכוך במדרגות או את יתר מעשי ו/או מחדלי הרשלנות המיוחסים לנתבעים בכתב התביעה, והתמקדה בטענה אחת ויחידה, והיא טענתה בסעיף 5 לתצהירה כי "
לאורך המדרגות עליהן נפלתי לא היו מותקנות ידיות אחיזה או מעקה כלל".
8. לתמיכה בטענתה זו, אף צירפה התובעת את תצהירו של אחיה, קובי חדד, שהוזעק לביתם של הנתבעים, על ידי אמה של התובעת, לאחר התאונה, שבסעיף 7 לתצהירו, ת/1, ציין כי : "
אני זוכר היטב שג' המתינה לי על המדרגות עליהן נפלה וכי לאורך המדרגות לא היה מותקן מעקה כלשהו או ידיות אחיזה".
9. הנתבעים בסעיף 18 לכתב הגנתם הכחישו את כל המעשים ו/או המחדלים הרשלניים שיוחסו להם בסעיף 15 לכתב התביעה, תוך שהם מוסיפים כי נקטו בכל אמצעי הזהירות למניעת התאונה, כי ביצעו במלואן את כל החובות המוטלות עליהם, על פי דין, וכי לא הייתה רשלנות מצדם.
10. הנתבעים הוסיפו וטענו, טענה שבדיעבד התברר כי אין מחלוקת
שאינה נכונה, והיא שהתאונה התרחשה בשל הרטבת הרצפה על ידי התובעת, בעוד שכאמור, כיום כבר אין חולק כי בעת שנפלה, טרם החלה התובעת בשטיפת הרצפות, והרצפה הייתה יבשה.
11. ואולם, בהוספת טענה זו, שהתבררה כלא נכונה, אין כדי לגרוע מן ההכחשה הכללית בסעיף 18 לכתב ההגנה של כל העובדות והטענות שנטענו על ידי התובעת בסעיף 15 לכתב התביעה, ובכלל זה הכחשת טענת התובעת כי במפלס המדרגות שבו נפלה, לא היה מעקה. לכן, לא נהיר לי כלל ועיקר ניסיונה של התובעת לייחס לנתבעים הרחבת חזית בשל טענתם כי היה במפלס המדרגות שבו נפלה התובעת מעקה; מה גם שהתובעת היא זו שעליה להוכיח את טענתה כי במפלס המדרגות שבו נפלה, לא היה מותקן מעקה.
12. מכל מקום, וכפי שטענו ובצדק, הנתבעים בסיכומיהם, טענתם כי במפלס המדרגות שבו נפלה התובעת, היה מותקן מעקה, אינה טענה חדשה או מפתיעה. טענה זו נטענה במפורש בסעיף 2.1.7. לתחשיבי הנתבעים, אשר גם מצאו לנכון לצרף לתחשיבם תמונה של המדרגות שבהן נפלה התובעת, ושבהן נצפה המעקה.
13. יתר על כן, בעקבות הגשת התחשיבים, שלחה התובעת שאלון לנתבעים בעניין המעקה, ובהחלטתי מיום 7.3.2013 אף הוריתי לנתבעים להשיב על השאלון למרות טרוניית ב"כ הנתבעים באשר לעיתוי הגשת הבקשה. וראו, בעניין זה, גם החלטתי מיום 25.4.2013.
14. התובעת אף הגישה בקשה להארכת מועד להגשת תצהירים, וזאת משום שלטענתה, התשובות שניתנו על ידי הנתבעים בעניין המעקה, לא היו מספקות, בקשה שאליה נדרשתי בהחלטתי מיום 25.4.2013. בהמשך, הגישה התובעת בקשה נוספת לעיון בתמונות הצבעוניות שצירפו הנתבעים לביסוס טענתם כי המעקה היה קיים מלפני התאונה נשוא התביעה. וגם לעניין זה התייחסתי בהחלטתי מיום 9.12.2013.
15. בנסיבות אלו, ניסיונה של התובעת לטעון כי שאלת קיומו או אי קיומו של המעקה, אינה מהווה חלק מחזית המחלוקת, אינה במקומה.
16. סיכומו של דבר, לא מצאתי ממש בטענת התובעת לעניין הרחבת חזית, ומכל מקום, התנהלות התובעת מלמדת על הסכמתה לפריצת חזית הטענות, באופן ששאלת קיומו או אי קיומו של מעקה, מהווה את השאלה העיקרית והמרכזית ביותר, השנויה במחלוקת בין הצדדים בתיק זה.
17. לצורך ההכרעה בתיק זה, אצא מנקודת מוצא המיטיבה עם התובעת, לפיה על הנתבעים כמעבידיה של התובעת, הייתה מוטלת חובה להקים מעקה בגרם המדרגות כדי לשמור על בטחונה של התובעת ולמנוע החלקה ו/או איבוד שיווי משקל, בין אם משום שהתובעת אוחזת דבר-מה בידה, ובין מכל סיבה אחרת. לפיכך, אפנה עתה לברר את המחלוקת העובדתית שנתגלעה בין הצדדים בשאלה אם בבית הנתבעים היה מותקן מעקה בגרם המדרגות בו נפלה התובעת במועד התאונה.