1. בפניי בקשה לביטול כתב האישום, התלוי ועומד נגד הנאשמים 1 ו- 2 (להלן:
"הנאשמים"), זאת מכוחה של דוקטרינת "הגנה מן הצדק" ובהתאם להוראות סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב- 1982 (להלן:
"חוק סדר הדין הפלילי").
המצע העובדתי
2. ביום 26.1.11 הוגש נגד הנאשמים ושניים אחרים כתב אישום, המייחס להם, בארבעה אישומים, עבירות לפי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א- 1961, שעילתן במעשים שבוצעו, לכאורה, בשנות המס 2004-2007.
3. ביום 14.5.12, עוד בטרם ניתנה תשובת הנאשמים לכתב האישום, התיר בית המשפט את תיקונו של כתב האישום, כאשר על פי כתב האישום המתוקן הורחבה אחריותם של הנאשמים למיוחס להם בכתב האישום, באופן שלכתב האישום נתווספו עבירות נוספות מכוח חוק מס ערך מוסף, התשל"ו- 1975 (להלן:
"חוק המע"מ").
4. ביום 2.5.13 הודה הנאשם 3, במסגרת הסדר טיעון, במיוחס לו בכתב האישום, והורשע בדין. דינו צפוי להיגזר ביום 10.2.14.
בעניינו של הנאשם 3 הוגש ביום 6.5.13 כתב אישום מתוקן בשנית במסגרת הסדר טיעון.
5. בדיון שהתקיים בפניי ביום 2.5.13, עתרו ב"כ הנאשמים לביטול כתב האישום בשל מספר עילות. האחת; הרחבת אחריות הנאשמים במסגרת כתב האישום המתוקן, זאת מבלי שנערך להם שימוע כדין ביחס לעבירות לפי חוק המע"מ, ובלי שנחקרו בעטיין במסגרת הליכי החקירה. השנייה; הימנעות המאשימה מלהעביר לסנגוריה את מלוא חומר החקירה. נטען, כי חומר חקירה רלוונטי הועבר לעיון ב"כ הנאשם 1 אך שלושה ימים עובר לדיון ביום 2.5.13- למעלה משנתיים לאחר שהוגש כתב האישום. השלישית; קיומה של תעודת חיסיון בתיק אשר טרם הומצאה לידי ב"כ הנאשמים. הרביעית; השיהוי בהגשת כתב האישום.
אשר לנאשם 2 אף נטען כי במהלך חקירתו נשללה הימנו הזכות להיוועץ בעורך דין.
6. בתשובתה, ציינה המאשימה כי העבירות שיחוסו לנאשמים מכוח חוק המע"מ, נובעות במקרה הנדון מתוך התשתית העובדתית שהיוותה את הבסיס לכתב האישום, וכי אין המדובר בתשתית עובדתית חדשה, שלא הובאה לידיעת הנאשמים וב"כ מבעוד מועד. עוד נטען, כי המאשימה קיימה פגישות עם באי-כוח הנאשמים, בגדרן שטחו את טיעוניהם ביחס לכתב האישום, ועל כן- דה-פקטו- מולאה חובת השימוע (כך גם קבע בית המשפט בהחלטתו מיום 8.1.13 בעניינו של הנאשם 2 וביום 14.10.13 בעניינו של הנאשם 1). כן, נטען כי רשימת חומר החקירה הועברה במלואה לידי ב"כ הנאשמים.
אשר לתעודת החיסיון, טענה המאשימה כי הוצאה תעודת חיסיון בתיק, אולם הניסיונות לאתרה עלו בתוהו.
לפיכך נתבקשה אורכה בת 30 ימים לשם הנפקת תעודת חיסיון נוספת.
7. ביום 4.8.13 הוגשה בקשה נוספת למחיקת כתב האישום כנגד הנאשמים, בגדרה נשנו הטיעונים שהועלו במסגרת הדיון מיום 2.5.13.
8. בדיון שנתקיים ביום 14.10.13 טענה המאשימה, כי ברשותה תעודת חיסיון, הטעונה תיקון טכני. בית המשפט בהחלטתו הורה למאשימה להמציא בתוך 30 ימים לידי הסנגוריה רשימת חומר חקירה בהתאם לדרישות הדין והפסיקה. כן הורה בית המשפט למאשימה
להמציא תעודת חיסיון עם תאריך ומספר תיק, כך שתעמוד בדרישות החוק, שכן התעודה הוצאה בלא שמצוין שמו של הנאשם 2, מבלי שצוין תאריך הנפקת התעודה, מבלי שצוין מספר פ"א בעניינו של הנאשם 1 והיא מתייחסת להליך המתנהל בפני בית המשפט בתל אביב בלבד.
9. ביום 17.11.13 הוגשה בקשה נוספת למחיקת כתב האישום, זאת לאחר שהמאשימה לא מילאה אחר הוראות בית המשפט בהחלטתו מיום 14.10.13. בגדרה של בקשה זו טענו ב"כ הנאשמים, כי דבר קיומה של תעודת החיסיון נודע להם אך במהלך אוגוסט 2013, כ- 3 שנים לאחר שהוגש כתב האישום. עוד נטען, כי ביום 15.8.13 הודיעה המאשימה, כי בירור שערכה העלה שהליך תעודת החיסיון כבר החל בתיק הנדון, ואולם הליך זה לא הושלם עד תום מסיבות שאינן ידועות למאשימה.
בעקבות הודעה זו נקבע דיון בפני כב' השופט גדעוני במסגרת הליך 12998-08-13, שעניינו בקשת המדינה להארכת מועד להוצאת תעודת חיסיון. הדיון נקבע ליום 20.8.13, ואולם בעקבות הודעת המאשימה מיום 19.8.13, לפיה תעודת החיסיון נמצאה- בוטל הדיון.
נטען, כי פרק הזמן של 30 הימים שהקציב בית המשפט בהחלטתו מיום 14.10.13 לשם המצאת תעודת החיסיון חלף זה מכבר. רשימת חומר חקירה מפורטת אף היא לא הומצאה לידי הסנגוריה. בנסיבות אלה, ובראי עיוות הדין שנגרם לנאשמים, נטען כי יש להורות על מחיקת כתב האישום.
10. ביום 21.11.13 הגישה המאשימה את תגובתה, בגדרה טענה כי העבירה לידי ב"כ הנאשמים נספח נוסף לרשימת חומר החקירה, המהווה השלמה ועדכון של רשימת החומרים. עוד טענה, כי בתיק קיימת תעודת חיסיון, וכי היא פועלת לשם תיקון הליקויים הטכניים שנפלו בה. לדידה, ממילא פגם שכזה אינו פגם היורד לשורשו של עניין ואין בכוחו להביא לביטול כתב האישום. לשם כך
נתבקשה ארכה נוספת בת 21 ימים לשם המצאת תעודת חיסיון חדשה ותקינה.
11. בקשת הנאשמים לביטול כתב האישום נדחתה בהחלטתי מיום 25.11.13, ולמאשימה ניתנה
ארכה אחרונה להגשת תעודת החיסיון- עד ליום 5.12.13.
12. ביום 4.12.13 הגישה המאשימה בקשת אורכה נוספת עד ליום 26.12.13, זאת בתואנה כי הליך החתימה על תעודת החיסיון דורש זמן.
13. ביום 10.12.13 הוגשה תגובת הסנגוריה לבקשת המאשימה, בגדרה התנגדו ב"כ הנאשמים לבקשת הארכה, ועתרו, פעם נוספת, לביטולו של כתב האישום.