התובעת היתה מנויה בבריכת שחיה המנוהלת ע"י הנתבעת במשך כ- 6 שנים, עד אשר הופסק המינוי שלה ביוזמת הנתבעת. העילה להפסקת המינוי של התובעת, כפי שעולה ממכתב ההודעה מיום 8/3/12, היא התנהגות בלתי הולמת של התובעת בתחום בריכת השחיה, מנהגה לשיר בקול רם, ולנבל את פיה והפרעה לקיומו של חוג התעמלות במים, שלא חלפו למרות התראות קודמות.
התובעת הודתה כי היא נוהגת לשיר בשטח הבריכה, זאת לאורך שנים, אך שירתה לא היוותה מטרד לאיש ועוד טענה כי מעולם לא ניבלה את פיה. לטענתה, הסיבה היחידה להפסקת המינוי שלה היא היותה פגועת נפש ובעלת מוגבלות נפשית, תוך אפליה ובניגוד לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, התשנ"ח-1998 (להלן: "החוק"). על כן טוענת התובעת, כי היא זכאית לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק בסכום של של 50,000 ש"ח מכח החוק ולחילופין, מכח עוולת הרשלנות.
הנתבעת הכחישה מכל וכל כי ביטול המינוי של התובעת נעשה מתוך אפליה וטענה כי הדבר נעשה משיקולים עניינים וכדין. לטענתה, למרות שבמשך שנים היתה התנהגותה של התובעת חריגה ומוזרה, היא אפשרה לה להיות מנויה ולהינות משרותי הבריכה, ונציגיה התייחסו אל התובעת בסבלנות וסלחנות רבה. דבר המוכיח שלא היו לנתבעת דעות קדומות כלפי התובעת והיותה חולת נפש לא היווה עילה לביטול המנוי. אלא, שלקראת סוף התקופה החלה ההחמרה והקצנה בהתנהגותה החריגה של התובעת, באופן שהפריע למתרחצים והמשתמשים האחרים במתקני הספורט במרכז, אשר התלוננו על התנהגותה. היא החלה לשיר בקול רם מאוד תוך שהיא מפריעה לפעילות שהתנהלה במקום, צעקה בקולי קולות ואף ניבלה את פיה והתנהגה בצורה אגרסיבית. בעקבות הנ"ל פנה מנהל הבריכה אל התובעת וביקש ממנה להימנע מלהפריע יתר המשתמשים בבריכה ואף מסר לה שתי התראות כתובות (ביום 25.7.2010 וביום 7.11.2011). המינוי של התובעת לשנת 2012 הוארך בתנאי ולאחר שהבטיחה לחדול מהמעשים הנ"ל, אך היא שבה לסורה. בחודש מרץ 2012, הפריעה התובעת לקיומו של שיעור ספורט במים של קבוצת מבוגרים, ועל אף שהמדריך וחלק מן המתעמלים ביקשו ממנה לחדול מכך, היא לא עשתה כן ונהגה בגסות ואגרסיביות. כתוצאה מכך ובהצטבר ריבוי של תלונות והפרעות, נמסרה לתובעת ההודעה על ביטול המינוי.
לטענת הנתבעת, גם לפי החוק, אין אפליה כאשר היחס השונה למי שהוא פגוע נפש מתחייב מאופיו או מהותו של המקום הציבורי או השירות הציבורי. מחובתה של הנתבעת לאפשר לכלל הציבור, המשלם ממיטב כספו, להינות מהבריכה ומתקניה, ולעשות שימוש בהם ללא מטרדים או הפרעות ובצורה סבירה. כיוון שהתנהגותה של התובעת פגעה בשירות אשר נותנת הנתבעת לכלל הציבור, אשר נפגע אף הוא מהתנהגותה, הפסקת השירות איננה מהווה אפליה.
מטעם התובעת, העידו התובעת ושני עדים מטעמה, מר מרק דהן, בעל מנוי בבריכה ומר עמיר ישראלי, השומר בכניסה לבריכה. מטעם הנתבעת, העידו מנהל הבריכה בזמנים הרלוונטים, מר אנדריי סנצ'ישב ומדריך ספורט המים והמציל, מר ויטלי גרצ'וב.
דיון והכרעה:
בתצהירה ובעדותה חזרה התובעת על עיקרי טענות התביעה כאמור. התרשמתי מעדותה של התובעת, כי העידה בתום לב, וכי הדרך בה תיארה את הדברים היא הדרך בה ראתה והבינה אותם. עם זאתה התרשמתי, כי מדובר בתפיסה סובייקטיבית מאוד מצידה וסביר שלא היתה מודעת להשפעת השינויים במצבה הנפשי על התנהגותה החיצונית ולמידת ההפרעה של התנהגותה לסביבה.
בנוסף על מצבה הנפשי המיוחד, התובעת נהגה לשיר כאשר היא שומעת מוזיקה באוזניות על ראשה. מן המפורסמות, כי מי ששר בעודו שומע מוזיקה מתוך אוזניות לא שומע לגמרי את קולו ועלול בהחלט שלא יהיה מודע לאופן ולעוצמה בהם נשמע קולו כלפי חוץ, ובהחלט סביר שהתובעת שרה בקולי קולות, מבלי משים, באופן שהפריע לאחרים. זאת בעיקר כאשר, כפי שאמרה בעצמה (סעיף 7 לכתב ההגנה וסעיף 8 לתצהירה): "ייתכן מאוד ששירתי מושפעת ממצבי הנפשי".
שני העדים מטעם התובעת, לא היו מסוגלים לתאר את התנהגות התובעת בבריכה עצמה. העד, מר מרק דהן, העיד כי ראה את התובעת בבכריכה פעמים רבות ולא שמע אותה מנבלת את פיה או מאיימת או נוהגת בצורה גסה או תוקפנית. עם זאת העיד, כי כאשר הוא נמצא בבריכה הוא שוחה ומרוכז בענייניו ולכן שירתה של התובעת לא מפריע לו, והוא לא היה נוכח בבריכה בעת שהתקיימו שיעורי התעמלות במים. העד מר עמיר ישראלי, העיד כי ראה את הנתבעת באזור בית הקפה מתרועעת עם ידידות וכן ראה אותה שרה כאשר היא מרכיבה אוזניות, הוא לא ראה שהיא הפריע למישהו ולא הבחין בהתנהגות חריגה מצידה. עם זאת מסר, כי מהמקום בו היה ניצב, ליד שער הכניסה למתחם הספורט, לא היה ביכולתו לראות את התנהגותה של התובעת בתוך הבריכה עצמה, והוא לא היה מסוגל לומר דבר על התנהגותה שם.
שני העדים אשר העידו מטעם הנתבעת, חזרו על הדברים שאמרו בתצהירים אשר תומכים בטענות הנתבעת, ובחקירתם הנגדית לא התגלו סתירות ופריכות. עדותם עשתה עלי רושם ישר ואמין.
העד מר אנדרי סנצ'ישב אשר היה מנהל הבריכה בזמנים הרלוונטיים, איננו עובד עוד אצל הנתבעת ווהתרשמתי, כי אין לו עניין לסייע לנתבעת ולא עניין בתוצאות ההליך. בעדותו נאמר, כי במהלך התקופה שניהל את הבריכה, הבחין בתובעת כבחורה בעלת התנהגות חריגה, אולם כל עוד התנהגות זו לא הפריע באופן ממשי לפעילות הסדירה של הבריכה, הוא קיבל את אותה מתוך הבנה וחמלה. לפני מועד החידוש האחרון של המנוי ביום 5.10.11, הוא שוחח עם התובעת והודיע לה, כי לא ייחדש את המנוי אלא אם תבטיח לרסן את התנהגותה ולא להפריע לפעילות הסדירה בבריכה, ורק לאחר שהבטיחה זאת נחתם עמה הסכם חדש. לדבריו, בחודשים פברואר, מרץ 2012 התרבו התלונות על התנהגותה. המדריך מר ויטלי, התלונן בפניו כי היא מפריעה לשיעורי ההתעמלות לאוכלוסיה המבוגרת ומנסה ללכוד את תשומת הלב של המתעמלים באמצעות שירה בקולי קולות וביצעו קפיצות ועוויות כאשר היא עומדת בסמוך למדריך. אף לקוחות הבריכה והמתעמלים נאלצו לצאת מן המים במהלך הפעילות והתלוננו בפניו על הנהגות התובעת. בעקבות כך, נכתב לה מכתב ביטול המינוי.
העד, אנדריי, העיד כי הוא עובד בבריכה מאז 1/09 וכי חידש לתובעת את המנוי בבריכה שלוש פעמים. זאת למרות שלפני החידוש בפעם השניה, נשלחו לה שני מכתבי התראה שצורפו לכתב ההגנה, ובפעם השלישית והאחרונה לאחר שיחת ההתראה כאמור. התנהגות זו, איננה מתיישבת עם אפליה כלפי התובעת או התנכלות כלפיה בשל מצבה הנפשי. שהרי אם היתה כוונה כזו, לא היה מר אנדרי מאפשר לה לחדש את המנוי לבריכה, אף בפעם הראשונה ולא ממתין 3 שנים מאז שהוא המנהל בבריכה לצורך הפסקת המינוי.
לא התרשמתי כי מר אנדרי נהג כלפי התובעת בצורה מפלה או לא ראויה. התובעת אף סיפרה בעדותה, כי נהגה לשבת יחד עם אנדרי כחברים ולדבר איתו על עניינים שונים (עמ' 12 לפרוטוקול ש' 10- 11). התנהגות זו איננה מתיישבת עם התייחסות שלילית כלפי התובעת.
בסיכומים טען ב"כ התובעת, כי מר אנדרי הוא איש ריב ומדון, אשר רב עם לקוחות נוספים וכי הסתכסך אישית עם התובעת. טענות אלו לא נשמעו קודם לכן בתצהיר התובעת. מעבר לכך, אם מר אנדריי רב עם כולם והפסיק את המנוי של התובעת בגין סכסוך אישי עמה, הרי שלא עשה זאת כחלק מאפליה כלפי בשל מצבה, אלא כחלק מהתנהגות כללית שלו כלפי כולי עלמא ולא אישית כלפי התובעת.
העד, מר ויטלי, המשמש כמדריך ספורט ומציל בבריכה, מסר אף הוא תצהיר, מטעם הנתבעת, חזר על עיקרי הדברים שנאמרו בתצהירו של מר אנדריי, הוא העיד כי קיבל תלונות רבות מקהל המתעמלים על התנהגות התובעת, אשר הפריעה לפעילות בבריכה, הוא אף העיד כי המתעמלים עצמם דרשו מן התובעת להפסיק ולהפריע לשיעורים, בתגובה גידפה אותם בהתייחס למוצאם הרוסי.
העד, מר ויטלי, המשמש כמדריך ומציל בבריכה, התקשה בעברית וב"כ התובעת ניסה לעשות שימוש בכך כדי לפגוע במהמנותו אולם לא מצאתי בנסיונות אלה כל ממש. העד העיד בצורה כנה וישרה, בשטף ובתיאור חי של התנהגות התובעת, לרבות הדגמות באמצעות תנועות גוף וידיים של תנועותיה. הוא תיאר כיצד עמדה קרוב אליו, בעת שהדריך את המתעמלים בבריכה ועשתה תנועות ידיים ותנועות גופות על מנת למשוך תשומת לב המתעמלים תוך הפרעה למהלך התקין של השיעור. הוא סיפר כיצד שרה וצעקה בקולי קולות, כיצד המתרחצים בבריכה ביקשו ממנה פעמים רבות לחדול מהתנהגותה, אף הוא ביקש ממנה לעשות כן, ללא הואיל, ואף כינתה את המתרחצים בבריכה בכינויי גנאי בתגובה.
עדי הנתבעת סיפרו, כי לאחר שבתקופה הראשונה, על אף שהתנהגות התובעת היתה יוצאת דופן, היא לא הפריע ליתר המשתמשים בבריכה, לקראת סוף התקופה, חלה החמרה והקצנה בהתנהגותה. אשר היא זו שגרמה לכך שבסופו של דבר לא היה מנוס אלא להפסיק את המנוי שלה בבריכה, כדי להפסיק את ההפרעות ליתר המנויים בבריכה.
ב"כ התובעת טען בסיכומיו, כי הנתבעת לא הביאה לעדות משתמשים בבריכה אשר התלוננו על התנהגותה של התובעת. איני סבור כי יש במקרה זה ובנסיבותיו, כדי להוביל למסקנה כי יש באי הבאת עדים אלו כדי לפגוע בגרסת הנתבעת. אין מדובר בתלונות שהוגשו בכתב. מדובר באנשים אשר, במהלך הפעילות בבריכה, ניגשו למדריך ו/או למנהל, דיברו איתו בעל פה וביקשו להפסיק את ההפרעות שיצרה התובעת. משכך, ובחלוף זמן מאז האירועים ועד היום, סביר שלא ניתן לזכור את זהותם, לאתר אותם ולזמנם לעדות. כיוון שמצאתי את עדויות עדי הנתבעים מהימנות, אני מאמין להם כי אכן היו תלונות כאלו ורק משום כך, נאלצה הנהלת הבריכה להפסיק את מנוי התובעת במקום.
התובעת טענה, כי היו לה קשרים טובים עם אנשים מסויימים מבאי הבריכה, שהתבטאו בין השאר בשתית קפה ביחד והחלפת תשורות, ואני מניח שאכן כך היה. אין בכך כדי לשלול את הטענה שהתובעת הפריעה לפעילות בתוך הבריכה כאשר היתה עם אוזניות על ראשה או כאשר חלה נסיגה כזו או אחרת במצבה הנפשי. איני רואה כל סתירה בין האפשרות שיהיו לתובעת חברים טובים לבין האפשרות שבהזדמנויות אחרות, תנהג באופן אשר מפריע למתעמלים בתוך הבריכה.