גזר דין בתיק ת"פ 1325-07-13

נוכחים:

ב"כ המאשימה - עו"ד רונית דוד

ב"כ הנאשם - עו"ד יגאל יופה

נאשם - בליווי שב"ס

כתב האישום המתוקן והסדר טיעון

1.         הנאשם הורשע על פי הודייתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות הבאות: הטרדה באמצעות מתקן בזק, עבירה לפי סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב - 1982 (בשני אישומים שונים - באחד מהם הורשע בריבוי עבירות), אחזקת סכין שלא כדין, עבירה לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק"), חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 333 יחד עם סעיף 335(א)(1) לחוק.

2.         על פי עובדות כתב האישום המתוקן, הטריד הנאשם באמצעות מתקן בזק את בת זוגו לשעבר לאחר פרידתם, במשך כשנתיים, הן בכך שהתקשר פעמים רבות לטלפון הנייד שלה בשעות הלילה עד הבוקר, והן בכך ששלח לה הודעות טקסט רבות שיש בהן כדי לפגוע, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז אותה, אף שהמתלוננת התעלמה מהודעותיו או ביקשה שיחדל. נוסף על כך במספר הזדמנויות שלח הנאשם למתלוננת הודעות טקסט רבות בהן כתב כי יפגע בכל מי שנמצא סביבה.

משנודע לנאשם כי למתלוננת בן זוג, שלח לה, במספר הזדמנויות, הודעות טקסט רבות בהן כתב כי יפגע בבן זוגה. בין היתר כתב לה " לאף אחד אין זכות להיות איתך", "זה לא יימשך זמן רב", וביום 20.6.13 הטריד את המתלוננת בכך ששלח לה הודעת טקסט בה כתב כי יפגע בכל חבריה.

למחרת, ביום 21.6.13 שהה הנאשם בטיילת בבת ים אליה הגיעו המתלוננת, בן זוגה וחברים. לבקשת המתלונן שוחחו הוא והנאשם בצד. במהלך השיחה סוכם בין המתלונן לבין הנאשם כי זה האחרון לא יצור עוד קשר עם המתלוננת. בסמוך לאחר מכן הנאשם שלף סכין, אותה החזיק על גופו שלא כדין, ודקר באמצעותה את המתלונן בעכוזו ונמלט מן המקום. כתוצאה מכך, נפצע המתלונן, נותח בדחיפות ואושפז.

מספר דקות לאחר האירוע שלח הנאשם למתלוננת הודעות טקסט בהן כתב, בין היתר כי " בפעם הבאה אני אחתוך לו את הגרון" וכי הוא "ממתין לו מתחת לביתו, הוא גופה, ובזה את אשמה"

3.         על פי הסדר הטיעון בין הצדדים עתרה המאשימה לעונש של 24 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס. עוד נקבע כי ההגנה חופשיה לטעון כראות עיניה. בנוסף, עתרו הצדדים במשותף לפיצוי מוסכם למתלונן בסך 15,000 ש"ח. על חשבון הפיצוי הופקד סך של 5,000 ש"ח כתנאי להצגת ההסדר וטיעון על פיו. לגבי יתרת סכום הפיצוי בסך של 10,000 ש"ח, הוסכם כי היא תשולם בתשלומים.

ראיות לעונש - עבר פלילי

4.         במסגרת טיעוניה לעונש הגישה ב"כ המאשימה את גיליון ההרשעות הקודמות של הנאשם הכולל הרשעה בעבירה של גרימת מוות ברשלנות (עבירה משנת 2005) בגינה הוטלו על הנאשם 4 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי למשך 6 חודשים בגין עבירה הקשורה לשימוש בנשק, צו מבחן לשנה ותשלום פיצוי בסך 7,500 ש"ח.

טיעוני הצדדים לעונש

5.         ב"כ המאשימה עמדה על עברו הפלילי של הנאשם - עבירה של גרימת מוות ברשלנות באקדח שביצע בהיותו קטין. כמו כן עמדה על חומרת מעשיו של הנאשם ועל האופי האובססיבי והתדיר של מעשי ההטרדה, שבוצעו כשנתיים לאחר פרידתו מן המתלוננת. מעשיו אלו הוסלמו בדקירת בן זוגה של המתלוננת ובהמשך הטרדתה גם לאחר ביצוע הדקירה. מסוכנותו של הנאשם עולה מכך שהגיע למקום עם סכין וגרם חבלה חמורה למתלונן. לקולא, נלקחו בחשבון הודאתו של הנאשם, שהביע חרטה, החיסכון בזמן השיפוטי והעדר הצורך בהעדת המתלוננים. כמו כן ציינה כי הסדר הטיעון נעשה על דעתם של המתלוננים.

ב"כ המאשימה הגישה פסיקה ביחס למתחם הענישה (ת"פ 51542-12-12, ת"פ 5360/12 ו-ת"פ 1929/12) שם נגזרו עונשים של 30 חודשי מאסר וארבע שנות מאסר במקרים בהם הפגיעה היתה חמורה יותר והתיק הסתיים שלא בהסדר טיעון. לפיכך, העונש אליו עותרת המאשימה הוא עונש סביר המשקלל את עוצמת הפגיעה, את הודיית הנאשם ואת הפסקת המעשים. לשיטתה, יש להטיל על הנאשם את העונש שנקבע ברף הגבוה של הסדר הטיעון בשל מספר העבירות שהשילוב שלהן מעיד על חומרת מעשיו של הנאשם.

6.         ב"כ הנאשם עתר להטלת עונש מאסר ברף הנמוך של 6 חודשי מאסר.

ב"כ הנאשם עמד על נסיבות חייו של מרשו: בן 24, שזה לו מעצרו הראשון, התמיד בעבודתו וסייע בפרנסת משפחתו (הגיש מכתבי הערכה משני מעסיקים). עוד ציין כי הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה ובכך חסך מהמתלוננים את הצורך להעיד בבית המשפט.

ב"כ הנאשם עמד על כך כי לאחר שנפרד מהמתלוננת לא יצר קשר פיזי עמה או עם המתלונן אף שזה האחרון מתגורר באותה עיר בה מתגורר הנאשם. לדבריו, מעדויות עדי התביעה עלה כי הנאשם היה שיכור בעת אירוע הדקירה וכי לאחר השיחה בין הנאשם למתלונן ביקש הנאשם ללחוץ את ידו של המתלונן ונענה בסירוב והמתלונן נפנה לנשק את המתלוננת. יצוין, כי ב"כ המאשימה הסתייגה מטענות עובדתיות אלו המהוות את גרסת הנאשם ואינן נכללות בכתב האישום.