השופט ס' ג'ובראן:
1. עניינה של העתירה שלפנינו הוא בבקשת העותר 1, כי צה"ל יאפשר לו להתקבל למסלול עתודה אקדמית.
רקע עובדתי
2. העותר 1 (להלן: העותר), יליד 1994, מועמד לשירות ביטחון (להלן: מלש"ב). ביום 24.2.2011, החל העותר את הליכי בדיקת התאמתו לשירות ביטחון בלשכת הגיוס בירושלים (צו ראשון). העותרת 2 היא אימו של העותר 1. העותר הגיש במעמד זה אבחון על פיו הוא בעל לקויות למידה. נוכח זאת, קיבל הקלות במבחן הפסיכוטכני - מבחן שמתקיים במסגרת הצו הראשון, שמטרתו הערכת יכולותיהם הקוגניטיביות של מלש"בים. לאחר שסיים את הליך הצו הראשון, נקבע הפרופיל הרפואי שלו, קבוצת האיכות לה הוא משתייך (קב"א), וציון מבחן הפסיכוטכני שלו (דירוג פסיכוטכני ראשוני - דפ"ר).
3. מרגע זה ואילך, פנו העותרים לגורמים שונים בבקשה כי יתאפשר לעותר להירשם למסלול עתודה אקדמית. זאת, נוכח העובדה כי העותר סיים את לימודי התיכון בהצטיינות, והשלמת בגרות בהיקף של חמש יחידות בלימודי משפטים באוניברסיטה העברית. כמו כן, במסגרת מכתב לשר הביטחון מיום 1.1.2012, ביקשו העותרים כי גיוסו של העותר יידחה על מנת שיוכל לגשת למבחן הפסיכומטרי במועד ספטמבר 2012, לאחר סיום לימודיו התיכוניים. ביום 8.1.2012, התקבלה תשובת שר הביטחון, בה נכתב כי מכלול נתוניו האישיים של העותר אינם עומדים ברף הנדרש לצורך הרשמה למסלול עתודה אקדמית. כמו כן, צוין במכתב כי במידה שהעותר נמצא בשנתו השלישית ללימודיו האקדמיים, פתוחה בפניו הדרך לפנות בבקשה לדחות את גיוסו עד להשלמת חוק לימודיו במסגרת מסלול "אקדמזיציה" (תכנית המאפשרת לדחות את הגיוס לצה"ל על מנת להשלים לימודי תואר אקדמי).
4. לאחר מתן תשובת שר הביטחון, פנו העותרים למספר גורמים בטענות שונות. טענתם המרכזית הייתה, כי מבחני המיון לשירות הביטחון, ובפרט המבחן הפסיכוטכני, אינם מותאמים לבעלי לקויות למידה ומפלים אותם לרעה.
5. בהמשך לכך, לאחר פנייה של העותרים לנציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה, הוחלט לאפשר לעותר להיבחן פעם נוספת בחלק המתמטי של המבחן הפסיכוטכני תוך שימוש במחשבון. יצוין כי על פי תגובת המשיבים לעתירה, ציון הדפ"ר שלו נותר כשהיה. העותר טוען כי למעשה הוא לא נבחן שוב בפרק המתמטי במבחן, אלא רק נשאל מספר שאלות בעל-פה במשך מספר דקות ספורות.
6. לאחר מכן, העותר שובץ לתפקיד צבאי של מכונאי בחיל החימוש, זאת בהתאם לבחירתו השלישית בשאלון העדפות לתפקידים צבאיים אותו מילא. לאחר מכן, פנו העותרים לגורמים שונים בטענות של אי התאמתו לתפקיד הצבאי שיועד לו נוכח הקלות בתנאי שירות להן הוא זכאי ואי התאמה רפואית. נוכח פניות אלו, קיימו הגורמים המוסמכים בדיקות נוספות בעניינו של העותר. במסגרת זאת, התכנסה ועדה רפואית בעניינו שאישרה את הפרופיל הרפואי שנקבע לו במסגרת הצו הראשון, ונקבעו לעותר הקלות תנאי שירות שונות (למשל, שירות במרחק שלא יעלה על 100 קילומטרים מביתו, ולינה בבית לפחות חמישה ימים בשבוע).
7. בהחלטה מיום 29.5.2013 (השופט נ' הנדל), הורה בית משפט זה על מתן צו ביניים לפיו יידחה גיוסו של העותר לשירות צבאי עד להכרעה בעתירה. מאז הגשת העתירה ועד היום, הגישו העותרים מספר רב מאד של בקשות שונות, שעיקרן דרישתם להרחבת צו הביניים ורישומו של העותר למסלול עתודה אקדמית במשפטים, או בדרישה לאפשר לו לדחות את גיוסו ולהתחיל בלימודים אקדמיים במסלול "אקדמיזציה". בקשה מעין זו נדחתה על ידי בית משפט זה בהחלטה מיום 1.8.2013 (השופט נ' הנדל).
8. בשולי הדברים, יצוין כי העותר החל ללמוד לתואר ראשון בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים.
טענות העותר
9. לטענת העותר,המייצג את עצמו, המשיבים פעלו נגדו באופן מפלה ומכוח שיקולים זרים כאשר דחו את בקשתו להתקבל למסלול של עתודה אקדמית ואת בקשתו לדחיית גיוסו עד שישלים לימודי התואר הראשון בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית. לטענתו, פעולת המשיבים, בהתייחס ללקויות הלמידה שלו, מפלה אותו ופוגעת בכבודו עד כדי השפלה. לביסוס טענתו זו, מציין העותר תוכניות שונות המאפשרות קבלה לעתודה הצבאית בתנאים מקלים לעולים חדשים ונוער מצטיין מאזור הפריפריה, ותוכנית "אקדמיזציה". עוד, מציין הוא כי סיים את לימודיו התיכוניים בהצטיינות והיה פעיל במסגרות התנדבותיות רבות.
10. כן, טוען העותר כי על צה"ל לנקוט במדיניות של העדפה מתקנת, ולפיכך להוריד את דרישות הסף לקבלת בעלי לקויות למידה לעתודה הצבאית ולקורס קצינים. לטענתו, המבחן הפסיכוטכני במסגרת הצו הראשון אינו מותאם לבעלי לקויות למידה "דבר המצביע על כך כי לקויי למידה נידונים מראש להיכשל בבחינות אלו". במסגרת זאת, טוען הוא כי נפל פגם בעובדה שההתאמות שניתנות בבחינות בבתי הספר לא ניתנות במהלך המבחן הפסיכוטכני, ומציין כי דו"ח מבקר המדינה משנת 2002 קבע ש"הצבא אינו משבץ כראוי חיילים בעלי לקות למידה ולכן הם אינם ממצים את יכולתם". לבסוף, לעניין זה, טוען הוא כי מתכונת המבחן הפסיכוטכני הנוכחי קשה באופן קיצוני לבעלי לקויות למידה, "ועל כן הכישלון של לקויי למידה בהם בטוח".
11. יצוין, כי מלבד הנזכר לעיל, העלה העותר טענות רבות בנוגע להקלות בתנאי שירות להם הוא זכאי נוכח מצבו הרפואי שלו ושל אימו, העותרת 2, והתאמתו הרפואית לתפקיד הצבאי שנקבע לו. אולם, נראה כי טיעונים אלו מיצו את עצמם נוכח העובדה שלבסוף קיבל העותר הקלות בתנאי השירות, והעובדה כי ועדה רפואית התכנסה לדון בעניינו, והפרופיל הרפואי אשר נקבע לו אושר על ידה ביום 26.5.2013 (ראו: החלטת השופט נ' הנדל מיום 29.5.2013).
טענות המשיבים
12. המשיבים טועניםכי דין העתירה להידחות. ראשית, על הסף בהעדר פרטים רלוונטיים, ובכלל זה, אי ציון ההשתלשלות העובדתית הרלוונטית והסתרת פרטים מהותיים שעולים לטענתם לחוסר ניקיון כפיים.
13. לגופם של דברים, טוענים המשיבים, כי דין העתירה להידחות בהעדר עילה להתערבות. לטענתם, מדיניות הקבלה לעתודה הצבאית ואופן ביצוע המבחן הפסיכוטכני אינם מפלים נגד בעלי לקויות למידה נוכח העובדה כי משרתים בצה"ל קצינים רבים בעלי לקויות למידה, ואין מניעה כי בעלי לקויות למידה, העומדים בתנאי הסף לקבלה למסלול העתודה הצבאית, ישתלבו במסלול זה.
14. כמו כן, טוענים הם לעניין זה כי במסגרת המבחן הפסיכוטכני ניתנות הקלות רבות לבעלי לקויות למידה. לטענתם, "החל משנת 1996 מתחשב צה"ל באבחונים דידקטיים אשר מוצגים על ידי המלש"בים בעת הגעתם לצו ראשון לצורך קביעת זכאותם לקבלת התאמות במבחני המיון". כמו כן, טוענים הם כי האבחונים הדידקטיים שנערכים למלש"בים בוחנים את תפקודם והתאמתם ללימודים, ולא לשירות צבאי, "בהתאם לכך, יתכן וקיים שוני בין התאמות הניתנות מכוח אבחון דידקטי מסויים בבחינות הבגרות או בבית הספר לבין ההתאמות הניתנות מכוחו במסגרת מבחני ההתאמה לצה"ל". לטענתם, צה"ל עושה שימוש באבחונים אלה "אך ורק מקום בו נמצא כי כלי המיון בו נעשה שימוש לסינון וברירת המועמדים מצריך מיומנויות ספציפיות, אשר אינן הכרחיות לביצוע התפקיד, ואשר קשורות לתחום בו קיימת למועמד לקות למידה". ההתאמות הניתנות במסגרת מיונים בכלל, ומבחן הפסיכוטכני בפרט, הן תוספת זמן, הפסקה בין פרקי המבחן השונים, שימוש במחשבון, בחינה מצומצמת אשר כוללת רק חלק מן הפרקים שמלש"ב רגיל נבחן בהם.
15. כמו כן, טוענים המשיבים כי במיוני המשך הנערכים למלש"בים לבחינת התאמתם לתפקידים ספציפיים במערכים השונים בצה"ל ובכוחות הביטחון, ניתנות הקלות כאשר מיומנויות הלמידה הרלוונטיות ללקויות אינן הכרחיות לביצוע התפקיד, ומנגד בחלק מן המיונים לא קיימות הקלות לבעלי לקויות למידה. זאת, בהעדר הסתמכות על מיומנויות למידה במיונים לתפקידים אלה (ולפיכך חוסר הרלוונטיות של אבחונים דידקטיים), או לחילופין נוכח מיון לתפקידים הדורשים מיומנויות הקשורות לתחום הליקוי. לטענת המשיבים "כלל זה מאזן באופן ראוי בין התחשבות בלקויות הלמידה של המלש"ב ומתן אפשרות מירבית להשתלבות בכלל המקצועות בצה"ל מחד גיסא, לבין צרכי הצבא והשמירה על תפקודו התקין של צה"ל מאידך גיסא".