שרון ואח' נ' שמלה ואח'

פסק דין

לפני תביעה במסגרתה עותרים התובעים כי בית המשפט יורה לנתבעים להוסיף ולשלם לידיהם דמי תיווך, מכוח רכישתה של דירה ברחוב מאיר הרמן 25/1 בנס ציונה (להלן: "הדירה").

במסגרת כתב התביעה טענו התובעים כי ביום 28.2.11 חתמו הנתבעים על טופס הזמנת שירותי תיווך לרכישת הדירה, כאשר הובהר להם שדירה זו מצויה בבלעדיות של משרד התיווך.

על פי טופס ההזמנה התחייבו הנתבעים בתשלום סך השווה ל- 2% בתוספת מע"מ, משווי הרכישה.

בהמשך, פעלו התובעים להתקשרות הצדדים בהסכם מכר, כאשר בסמוך למועד החתימה, ולפי בקשת הנתבעים, הופחת שיעור דמי התיווך לתשלום בסך כולל של 15,000 ₪.

משנחתם הסכם המכר, סירבו הנתבעים לשלם את דמי התיווך, ועל כן הוגשה התביעה.

בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי לא אך שהתובעים לא היו הגורם היעיל להתקשרות הצדדים בהסכם, אלא שהם פעלו בחוסר תום לב, ומתוך מטרה להכשיל את ההתקשרות.

עוד טענו הנתבעים כי התובעים הסתירו , בכוונת מכוון, פרטים עובדתיים חשובים מהנתבעים, לרבות סיום תקופת הבלעדיות קודם למועד הנקוב, והסכמת המוכרים להפחית את סכום המכירה.

לשיטת הנתבעים, נוכח מצגי השווא והתנהלות הנתבע 2 , לא אך שאין התובעים זכאים לדמי התיווך, אלא שיש להורות על פיצויים של הנתבעים בשל הנזקים שנגרמו להם.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובתצהירים, ונתתי דעתי לעדויות הצדדים וסיכומיהם בפני, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי ביחס לנתבע 2, ולהידחות ביחס לנתבעת 3. טעמיי והיקף החלטתי להלן.

אין חולק כי הנתבעים חתמו על טופס הזמנת שירותי תיווך. כמו כן, נחה דעתי כי התובעים הינם בעלי רישיון תיווך. עיון בת/8 מלמד כי הנתבע 2 חתם על טופס ההזמנה וזאת תוך ציון כי המתווכים הינם מר גיל שרון ומר אורי עבודי.

נוכח כך, השאלות המהותיות להן נדרשתי הינן ארבע :

מהם בעלי הדין הרלוונטיים להליך;

האם קיימת מניעה, מכוח הוראות הדין, אשר בשלה יש לשלול מהתובעים את הזכאות לקבלת דמי התיווך, נוכח מעשיהם או מחדליהם בתיק זה;

האם היו התובעים, או מי מהם, הגורם היעיל להתקשרות הצדדים בהסכם;

מהו סכום דמי התיווך לו זכאים התובעים;

זהות בעלי הדין

בתיק זה שבפני, אין מקום, גם שעה שיוכחו כל טענות התובעים, לחייב את הנתבעת 3 בתשלום דמי התיווך לתובעים.

הנתבעת 3 לא חתומה על טופס הזמנת שירותי תיווך ודומה כי גם לא הייתה צד להתקשרות או להבנות המאוחרות בין הצדדים להליך.

איני סבורה שניתן לראות בנתבע 2 כמי שחתם "בשמה או עבורה". הנתבעת 3 היא אדם בגיר וכשיר, ושעה שלא חתמה על הסכם או הזמנה כלשהי, אין מקום לחייבה בעקיפין.