מבוא
תובענה בעילה של רשלנות, כאשר על פי הנטען לא אובחנו מומים בעובר שעה שבוצעה סקירת מערכות מורחבת ביום 11.10.1999 בבית החולים מאיר בכפר סבא, הנמצא בבעלותה ובניהולה של הנתבעת 1 (להלן: "
הנתבעת").
1. המנוחה רבה פלונית (להלן: "
המנוחה") נולדה ביום 29.12.1999, להוריה התובעים 2 ו - 3 (להלן: "
האב והאם" בהתאמה, וביחד "
ההורים"). המנוחה נולדה במרכז הרפואי "העמק" בעפולה (להלן: "
בית החולים"), אשר בבעלותה ובניהולה של הנתבעת. מעקב ההיריון של האם, שהיה זה הריונה השני, נערך במרפאת טיפת חלב באום אל פאחם (להלן: "
טיפת חלב"), אשר לה אחראית הנתבעת 2 (להלן: "
המדינה"), וכן במרפאות שבבית החולים.
2. מגיליון השחרור של המנוחה מבית החולים עולה כי המנוחה נולדה עם האבחנות הבאות: קטרקט (ירוד) מולד בשתי העיניים; מיקרופטלמיה (גלגלי עיניים קטנים); IUGR (פיגור בהתפתחות התוך רחמית (סימטרי));ASD (פגם לבבי במחיצה שבין העליות של הלב בדרגה בינונית (MODERATE) שחייב תיקון); פגיעה לבבית מסוג DILATED CARDIOMYOPATHY עם מום מולד במבנה כלי הדם המזינים את הלב; הרחבה קלה של חדרי המוח. מאז לידתה, סבלה המנוחה מפיגור התפתחותי ופסיכומוטורי קשה, חרשות והיפוטוניה.
3. כתב התביעה המקורי הוגש ביום 11.3.2009. לצער הכל ביום 17.6.2009 נפטרה המנוחה ועל כן ביום 17.8.2009 הוגש כתב תביעה מתוקן, כאשר התובעים הם עיזבונה של המנוחה והוריה, שהינם גם יורשיה על פי דין.
4. התובעים צירפו לכתב התביעה את חוות דעתו של ד"ר דן קלמן, מומחה לרפואת נשים ומיילדות (להלן: "
ד"ר קלמן"), לתמיכה בטענותיהם, כפי שיפורטו בהמשך. מטעם הנתבעת הוגשה חוות דעתו של פרופ' ציון חגי, מנהל מחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי "קפלן" ברחובות, מומחה בתחום מיילדות וגניקולוגיה (להלן: "
פרופ' חגי") ומטעם המדינה הוגשה חוות דעתו של פרופ' אייל ענתבי, מומחה בתחום גניקולוגיה ומיילדות (להלן: "
פרופ' ענתבי").
רקע עובדתי
5. האם, ילידת 1978, נשואה לאב מאז שנת 1997. בשנת 1998 ילדה את בתם הבכורה, לאחר הריון ולידה תקינים וללא סיבוכים. לאחר הלידה סבלה מדיכאון ובהמלצת פסיכיאטר, טופלה בתרופת אלטרולט מתחילת ההיריון השני מושא דיוננו.
6. מהמסמכים הרפואיים שהוגשו עולה, כי האם הופיעה לראשונה בטיפת חלב ביום 2.6.1999, בשבוע ה-8 להריונה. בגיליון הרפואי נרשם כי גובהה של האם 1.50 מטר, ומשקלה 48 ק"ג בתחילת ההיריון.
7. האם נבדקה על ידי רופאה בטיפת חלב שמונה פעמים ועשר פעמים על ידי אחות. על פי הרישומים בתיק התחנה, התובעת סירבה לבצע בדיקת חלבון עוברי. בבדיקותיה של האם על ידי הרופאה בטיפת חלב נערכו לה בדיקות אולטרה-סאונד שנמצאו תקינות, מלבד מימצא אקוגני בלב העובר בבדיקה מיום 17.8.99 (שבוע 19+ להיריון), מימצא שחזר על עצמו גם בסקירת מערכות שנערכה ביום 14.9.99 (שבוע 23+ להיריון). בעקבות מימצא זה הופנתה האם לביצוע בדיקת אקו-לב עובר שבוצעה בבית החולים "מאיר" ביום 28.9.99, שנמצאה תקינה פרט למימצא האמור בחדר השמאלי בלב.
8.
בתאריך 11.10.99 (שבוע 27+) בוצעה לאם סקירת מערכות נוספת בבית החולים "מאיר", על ידי ד"ר אבירם רמי (להלן: "
ד"ר אבירם"). בסקירת המערכות נבדקו חדרי המוח, הגומה האחורית, עצמות הפנים, בית החזה, גפיים עליונות, כפות ידיים וגפיים תחתונות, בלב נמצא מוקד אקוגני בחדר שמאל. גיל ההיריון התאים לשבוע 28, כאשר הפמור התאים לשבוע 25. בסיכום נרשם: "
ללא סטיות אנטומיות או סמנים חריגים בבדיקה, אורך עצם הירך מעל אחוזון 5%".
9. ביום 30.11.99 (שבוע 34) נערכה לאם בדיקת אולטרה-סאונד ונקבע שגודל העובר מתאים לשבוע 31+3. למחרת, ביום 1.12.99, נבדקה האם פעם נוספת על יד הרופאה בתחנה, שהיפנתה אותה לבית חולים בשל חשד להתפתחות IUGR.
10. ביום 2.12.99 (שבוע 34+) בוצעה לאם בדיקת אולטרה-סאונד ביחידת האולטרה-סאונד בבית החולים בשל חשד להפרעה בגדילת העובר, SGA (small for gestational age). בבדיקה זו נמצא כי ה -BPD התאים לשבוע 5+33, היקף הראש התאים לשבוע 34, היקף הבטן לשבוע 4+32 ואורך הפמור לשבוע 30+2 (אחוזון 3). הערכת המשקל 1,905 גר' - 2,133 גר', S/D תקין, כמות המים תקינה.
11. בתאריך 5.12.99 פנתה האם לביקורת במיון יולדות של בית החולים בשל חשד להפרעה בגדילה של העובר (IUGR), שם צויין, כי בהתאם להערכת המשקל הנמוכה שנמצאה העובר הוא באחוזון החמישי. באבחנות נרשם: הריון 35 שבועות, חשד ל - IUGR. הומלץ על ביצוע בדיקות לוירוסים (TORCH), והאם הופנתה לקביעת תור למרפאה לסיבוכי הריון.
12. בתאריך 8.12.99 (שבוע 35+) התקבלה האם שוב לביקורת בחשד ל-SGA . צוין שבדיקות סרולוגיה, טוקסלופלזמה ו - CMV חזרו שליליות. הרופא ציין שמשקל האישה טרם ההיריון היה 48 ק"ג. בדיקות דם שבוצעו היו תקינות והומלץ על ביצוע אולטרסאונד נוסף למעקב גדילה.
13. ביום 14.12.99 וביום 16.12.99 (שבוע 36+) שבה האם לביקורות במרפאה לסיבוכי הריון ובמיון יולדות בבית החולים. צויין שברקע סובלת מדיכאון ומטופלת באלטרולט, כמו כן מצוין שסקירת המערכות תקינה והזרימות בשליה תקינות. נערכו בדיקות אולטרה-סאונד ובדיקות דם שנמצאו תקינות. האבחנה המשוערת הייתה שמדובר בהפרעה בגדילה על רקע קונסטיטוציונלי, על כן הומלץ להמשיך מעקב בחדר לידה (עמ' 131 לתיק המוצגים מטעם הנתבעים).
14. ביום 29.12.99 התקבלה האם לחדר הלידה בבית החולים עם צירים בהיותה בשבוע ה - 38 להריונה. נולדה תינוקת במשקל 2.225 גר' (אחוזון 5) בציון אפגר 9/9.
15. כאמור, לאחר לידתה של המנוחה התגלו בה מספר מומים. בסיכומיו מיקד ב"כ התובעים את טענותיו לסקירה המורחבת שנערכה בבית החולים ביום 11.10.99 (להלן: "
הסקירה המורחבת" - נספח א' לתצהיר ד"ר אבירם; נספח מס' 109 בתיק המוצגים). על פי הנטען, סקירה זו בוצעה ברשלנות, שכן במועד הבדיקה היה קטרקט בעיניה של הקטינה, מיקרופתלמיה, וכן מום בלב מסוג ASD, אשר היה על ד"ר אבירם לזהות בבדיקה. כן נטען, כי יש להעביר את נטל השכנוע לשלילת הרשלנות לכתפי הנתבעת, על פי סעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], תשכ"ח-1968.
עוד נטען, כי היה מקום להפנות את האם לייעוץ גנטי, דבר שלא נעשה. כן נטען, כי מכיוון שמצב העובר החל מהשבוע ה-34 להריון היה IUGR סימטרי, היה מקום ליידע את האם על כך וכן היה על הנתבעת לבצע סקירה מורחבת חוזרת אשר לא נעשתה. סקירה חוזרת שכזו לו היתה מבוצעת, כך נטען, היתה מעלה ממצאים חריגים ומגלה אחד או יותר מן המומים שהופיעו לאחר הלידה. טענה נוספת בפי ב"כ התובעים היא, כי לאם לא נמסר על אפשרות של סקירה מורחבת במסגרת פרטית אשר איננה כוללת כל הגבלה, חובה אשר היתה מוטלת על הנתבעת על פי הפסיקה ועל פי הוראות סעיף 13 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו - 1996.