שוורץ ואח' נ' גלינה בר בע"מ ואח'

פסק דין

השופט יצחק ענבר:

1.לפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב (כב' השופטת ר' ניב) אשר ניתן ביום 3/3/12 בת"א 39893-01-10. במוקד הדיון שאלת היקף פרישתו של חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס"א-2000 (להלן – "חוק איסור הפליה", או "החוק").

רקע עובדתי ודיוני

2.ביום 10/9/09 הגיע מערער 1 (להלן – "שוורץ") ביחד עם חברו רונן יערי למועדון "גלינה בר" בנמל תל-אביב (להלן – "המועדון"), אשר הופעל באותה העת על ידי המשיבה 1. השניים נכנסו למועדון. לאחר זמן מה הגיע למקום מערער 2 (להלן – "וודגה"), שהוא חברו הטוב של שוורץ. שוורץ יצא לקראתו, הסב את תשומת ליבה של המארחת כי נכנס למועדון בשעה מוקדמת יותר וביקש מהמארחת להכניס את וודגה. בהתאם לממצאו העובדתי של בית משפט קמא, אשר בשלב זה אינו שנוי במחלוקת, המארחת לא התירה את כניסתו של וודגה למועדון בשל מוצאו האתיופי והיותו שחום עור.

3.בשלב זה התפתח דין ודברים בין שוורץ לבין אחד ממאבטחי המועדון (להלן – "המאבטח"), אשר סופו באגרוף שהטיח המאבטח בפניו של שוורץ ובפינויו לבית חולים.

4.על רקע האמור לעיל הגישו שוורץ ווודגה נגד המשיבה 1, וכן נגד משיבים 2-6 שהם בעלי מניותיה ומנהליה, תביעת פיצויים שעילתה הפליה פסולה בניגוד לחוק איסור הפליה. כמו כן תבעו השניים פיצויים בעילת הוצאת לשון הרע, בגין פרסום שבצעו המשיבים בכלי התקשורת לאחר האירוע. שוורץ הוסיף ותבע פיצויים בגין אירוע התקיפה ממשיבה 7, שהיא חברת האבטחה ומעסיקתו של המאבטח.

5.בית משפט קמא קיבל את תביעתו של וודגה באופן חלקי, וחייב את המשיבה 1 לפצותו בסך של 35,000 ₪ בגין הפלייתו בניגוד לחוק איסור הפליה. תביעתו של שוורץ נדחתה במלואה. השניים לא השלימו עם פסק הדין והגישו את הערעור שלפנינו.

6.בהודעת הערעור ובעיקרי הטיעון פרשו המערערים יריעת מחלוקת רחבה, אלא שבפתח הדיון לפנינו קיבל בא כוחם את הצעתנו לצמצם את הערעור לשני הנושאים הללו: (א) האם יש לשוורץ עילת תביעה מכוחו של חוק איסור הפליה במקומות ציבוריים וסוגיית חבותם האישית של משיבים 2-6 לפי חוק זה; (ב) חבותה של משיבה 7 בגין תקיפתו של שוורץ על ידי המאבטח (ראו: פרוטוקול הדיון מיום 10/10/13, עמ' 1 ש' 11-15). נפנה ונבחן את השאלות השנויות במחלוקת, אחת לאחת.

תביעת שוורץ לפי חוק איסור הפליה

7.סעיף 3(א) לחוק איסור הפליה, שכותרתו: "איסור הפליה", קובע לאמור:

"מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי, לא יפלה בהספקת המוצר או השירות הציבורי, במתן הכניסה למקום הציבורי או במתן שירות במקום הציבורי, מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטייה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, מעמד אישי או הורות".

סעיף 6 לחוק קובע מספר "חזקות" שנועדו להקל עם מי שמבקשים לתבוע בגין הפליה:

"6. הוכיח התובע בהליך אזרחי לפי חוק זה אחד מאלה, חזקה שהנתבע פעל בניגוד להוראות סעיף 3, כל עוד לא הוכיח אחרת:

(1) הנתבע סירב לספק מוצר או שירות ציבורי, מנע כניסה למקום ציבורי או סירב לתת שירות במקום ציבורי, לאחר שבירר פרטים הנוגעים לעילות ההפליה המנויות בסעיף 3;

(2) הנתבע סירב לספק מוצר או שירות ציבורי, מנע כניסה למקום ציבורי או סירב לתת שירות במקום ציבורי, לנמנים עם קבוצה המאופיינת לפי עילה מעילות ההפליה המנויות בסעיף 3, ולא סירב כאמור, באותן נסיבות, למי שאינם נמנים עם אותה קבוצה;

(3) הנתבע התנה הספקת מוצר או שירות ציבורי, כניסה למקום ציבורי או מתן שירות במקום ציבורי, לנמנים עם קבוצה המאופיינת לפי עילה מעילות ההפליה המנויות בסעיף 3, בקיום תנאי אשר לא נדרש ממי שאינם נמנים עם אותה קבוצה;

(4) הנתבע עיכב הספקת מוצר או שירות ציבורי, כניסה למקום ציבורי או מתן שירות במקום ציבורי, לנמנים עם קבוצה המאופיינת לפי עילה מעילות ההפליה המנויות בסעיף 3, ולא עיכב כאמור, באותן נסיבות, את מי שאינם נמנים עם אותה קבוצה".

8.בית משפט קמא קבל את תביעתו של וודגה בהתאם לחוק ועיון בפסק דינו מלמד, כי הוא התבסס בעיקרו על החזקה שבסעיף 6(4) ועל הקביעה כי בעוד שהמארחת התירה למבקרים רבים להיכנס למועדון היא עיכבה את כניסתו של וודגה, כאשר בפי המשיבים לא היה הסבר של ממש לפשר העיכוב. אשר לתביעתו של שוורץ, הרי שזו נדחתה מן הטעם ש"אין מחלוקת כי זכה להיכנס בשערי המועדון, משמע, לא חלה הפליה לפי ס' 6 לחוק". בדבריו אלו כוון בית משפט קמא לעובדה ששוורץ נכנס למועדון ללא כל קושי בשלב מוקדם יותר של הערב.

9.ב"כ המערערים טוען, כי תכליתו של חוק איסור הפליה היא למנוע כל הפליה תהא עילתה אשר תהא, ומכאן שעילות ההפליה שבסעיף 3 לחוק הנן דוגמאות בלבד שאינן רשימה סגורה. בענייננו, אופשרה כניסתם של מבלים בהירי עור אם הגיעו ביחד עם חבר בהיר עור, אך נמנעה כניסתם של מבלים בהירי עור שהגיעו עם חבר שחום עור. הקבוצה המופלית היא, אפוא, קבוצת המבלים אשר הגיעה לבלות עם אדם שחום עור, ושוורץ בכללה, וזאת למרות שקבוצה זו לא מנויה מפורשות ברשימת הקבוצות המאופיינות לפי עילות ההפליה שבסעיף 3 לחוק. ב"כ המערערים מוסיף, כי קביעה לפיה מדובר ברשימה סגורה תוביל למצבים אבסורדיים, כגון: הכשרת איסור כניסתם למקומות ציבוריים של בעלי אפים מחודדים, או של אימהות המבקשות להיכנס למקום ציבורי עם בנן שחום העור, או של בני זוג "מעורבים". מנגד לכך, קביעה לפיה חוק איסור הפליה אוסר כל הפליה, ללא קשר לעילתה, תרתיע את בעלי המקומות הציבוריים מלהפלות, שכן הם ידעו שהם חשופים לא רק לתביעתו של מי שהופלה במישרין, אלא גם לתביעות של כל חבריו שהגיעו עמו למקום. בתוך כך העלה ב"כ המערערים על נס את חברותם האמיצה של שוורץ ווודגה, למן שירותם הצבאי ביחידה מובחרת ועבור ללימודי ראיית החשבון וההתמחות. להשקפתו, הדעת אינה סובלת כי הפגיעה בזכותו של שוורץ להיכנס למועדון עם חברו תוותר ללא תרופה. עוד הפנה ב"כ המערערים לסעיף 3(ג1) לחוק, אשר תוקן לפני כשנה תוך שנקבע בו, כי "לעניין סעיף זה, רואים כהפליה גם קביעת תנאים שלא ממין העניין". לטענתו, נוסח זה מלמד אף הוא על כוונת המחוקק למנוע כל הפליה אף אם עילתה אינה מצוינת בסעיף 3 לחוק.