א.
רקע עובדתי
1. האם ניתן לחייב את המבקשת (להלן: "
אל על") להמשיך ולהוביל במטוסיה משלוחי קופים שהמשיבה 1 (להלן: "
המשיבה") מייצאת למטרות ניסויים או מחקר רפואי? זו השאלה העומדת במוקד תובענה זו.
המבקשת עותרת למתן פסק דין המצהיר כי היא רשאית להפסיק להטיס במטוסיה משלוחי קופים שהמשיבה מייצאת למטרות ניסויים או מחקר רפואי. בקשה זו באה לאור פסק דין קודם משנת 2002, שנתן תוקף להודעת המבקשת, בהסכמת המשיבה, לפיה תמשיך המבקשת להטיס מישראל משלוחי קופים של המשיבה (כפי שהמשיבה דרשה באותו הליך לחייב את המבקשת לעשות). לטענת המבקשת, מדובר בהתחייבות שתקופתה לא נקצבה, ולכן היא רשאית להביאה לידי סיום בכל עת, תוך מתן הודעה מוקדמת ניאותה. כמו כן, שינוי הנסיבות שחל מאז ניתן פסק דין בהסכמה בהליך הקודם מצדיק את שינוי המדיניות שהיא מבקשת לעשות כיום: אל על הפכה מחברה ממשלתית לחברה ציבורית, ועליה לשקול שיקולים מסחריים; קיימות היום אלטרנטיבות לייצוא בעלי חיים באמצעות חברות תעופה אחרות; והאקלים הציבורי והמשפטי בנוגע ליחס הראוי כלפי בעלי חיים והניסויים בהם השתנה, באופן שהמשך הטסת הקופים עלול לפגוע בעסקי החברה.
המשיבות 2-3 הצטרפו להליך על מנת לתמוך בבקשת אל על, ולהביע את עמדתן המתנגדת להטסת קופים לצורך מחקר רפואי לאור הסבל הרב שנגרם להם במהלך הטיסה (השאלה העקרונית של עריכת ניסויים בבעלי חיים אינה נדונה בתיק זה).
המשיבה 1 סבורה כי אין מתקיימות נסיבות חריגות הנדרשות כדי להצדיק סטייה מפסק הדין שנתן תוקף להסכם פשרה בין הצדדים בשנת 2002. עוד טוענת המשיבה כי אין כיום אלטרנטיבה ממשית להטסת הקופים באמצעות אל על, וכי אל על אינה רשאית להימנע מהטסת קופים לפי תנאי רישיונה, באופן שימוטט את עסקי המשיבה ואף יפגע במחקר הרפואי בישראל ובעולם כולו.
2. המבקשת היא חברת תעופה העוסקת בתובלה אווירית של נוסעים ומטענים. עד חודש יוני 2004 היתה אל על חברה ממשלתית, ולאחר מועד זה הונפקו רוב מניותיה לציבור והיא הפכה ל"חברה מעורבת", כהגדרתה בסעיף 1 חוק החברות הממשלתיות, תשל"ה-1975 (ראה סעיף 9 לנייר העמדה שהגיש היועמ"ש בתיק אחר המתנהל בעניין דומה לשלנו: מב/1 וכן מסמכי רשם החברות מב/3-מב/4).
3. המשיבה 1 (להלן גם: "
החווה") היא חברה העוסקת בייבוא ארצה של קופים, ובגידולם ורבייתם בחווה שבמושב מזור, לשם ייצוא הקופים למטרות ניסויים ומחקר רפואי. משיבות 2-3 הינן ארגונים להגנה על זכויות בעלי חיים, אשר ביקשו להצטרף להליך ובקשתם התקבלה (ראה החלטתי מיום 4.9.12; להלן: "
הארגונים"). בבקשתם ציינו הארגונים כי צירופם מתבקש בשל היותם בעלי ידע ומומחיות רלוונטיים בתחום של הטסת בעלי חיים, וכן משום שהם מייצגים את האינטרסים של בעלי החיים, אשר אינם מיוצגים על ידי אף אחד מהצדדים להליך.
4. בשנת 1994 הודיעה אל על לחווה כי תשמח להטיס עבורה משלוחים של קופים שהיא מייצאת, בכפוף לפיקוח השירותים הוטרינריים בישראל ולכללי הארגון הבינלאומי לתובלה אווירית - International Air Transport Association - להלן:
"יאט"א") (נספח 4 לתצהיר המשלים של הווטרינר ד"ר משה בושמיץ, שותף ומנהל בחווה, להלן: "
ד"ר בושמיץ"). ברם, בשלהי שנת 1999 ביקשה אל על להפסיק את הטסת הקופים לצרכי מחקר רפואי, בין היתר על רקע השינוי בגישת הציבור בכל הנוגע לשמירה על זכויות בעלי חיים. אל על הודיעה על החלטתה לחווה, ובתגובה עתרה החווה לבית משפט זה למתן צו שיורה לאל על להמשיך ולהטיס את הקופים כבעבר (ת.א. (ת"א) 2855/00 - להלן: "
ההליך הקודם"). במקביל הגישה החווה בקשה למתן צו מניעה זמני שיאסור את הפסקת הובלתם של הקופים עד להכרעה בתובענה, והבקשה התקבלה על ידי כב' השופט י' זפט ביום 3.12.00 (נספח 1 לתצהיר שלום זהבי, סמנכ"ל מטענים באל על - להלן: "
זהבי"). בסמוך לאחר מכן הגישה המשיבה 2 בקשה למתן צו מניעה זמני נגדי, שיאסור על אל על להמשיך ולהטיס את הקופים בשל הפגיעה בחיות (בש"א 5276/01). בקשה זו נדחתה על ידי כב' השופטת א' חיות (נספח 2 לתצהיר זהבי).
5. לקראת הדיון בתובענה בהליך הקודם, הגישה המבקשת "
מודעה מוסכמת מטעם התובעת והנתבעת 1" (החווה). בסעיף 1 להודעה נאמר כי אל על - "
לאחר ששבה ושקלה את עמדתה היא הגיעה לכלל החלטה להמשיך ולאפשר כבעבר ובכפוף להוראות כל דין, להטיס במטוסיה משלוחים של קופים שהתובעת מייצאת מישראל". בסעיף 2 הודיעה החווה כי היא מסתפקת בהודעה זו, בכפוף לקיומה, וכי אין לה עוד טענות ותביעות נגד אל על. על גבי הודעה מוסכמת זו, ניתן ביום
30.5.02 פסק דין על ידי כב' השופטת ד"ר דרורה פלפל לאמור: "
אני נותנת תוקף של פס"ד לסעיפים 1 ו-2 להודעה..." (נספח 3 לתצהיר זהבי; להלן: "
הסכם הפשרה").
מאז שנת 2002 המשיכה אל על להוביל משלוחי קופים של המשיבה. כפי שעולה מתצהירו של זהבי, בין שנת 2007 לשנת 2011 ייצאה החווה 19 מטענים של קופים, אך מאז אפריל 2011 לא ביקשה החווה מאל על לייצא שום משלוח של קופים (סעיף 3 לתצהיר המשלים של זהבי). ד"ר בושמיץ אישר את הדברים בעדתו שניתנה בחודש
פברואר 2013, והוסיף כי מאז
חודש אפריל 2011 לא היו משלוחי יצוא של קופים, משום שהחווה לא קיבלה את ההיתרים הדרושים לשם כך מרשות שמורות הטבע והגנים (עמ' 41, 43). אל על, מצדה, לא פעלה באופן חד-צדדי: היא הביעה נכונות (גם בהליך זה) להמשיך ולהטיס קופים של המשיבה עד שתינתן הכרעה בתובענה זו. לכן לא היה צורך בהגשת בקשה למתן סעד זמני כנגד אל על בתובענה זו (בשונה מן ההליך הקודם).
6. ביום
25.4.12 הוגשה המרצת הפתיחה שבפני. קודם לכן, בחודש
דצמבר 2011, עתרו שבעה מוסדות מחקר אקדמאים בישראל לבית המשפט המחוזי מרכז, בבקשה למתן סעד הצהרתי המורה לאל על להוסיף ולהטיס קופים של החווה למטרות מחקר רפואי בחו"ל הנעשה עבורם, בטענה שהפסקת יצוא הקופים לחו"ל לשם עריכת ניסויים תפגע במחקר הרפואי (ת"א 54789-12-11). במסגרת אותו הליך הוגשה לבית המשפט עמדת היועץ המשפטי לממשלה בסוגיה (מב/1). היועמ"ש הבהיר כי אל על איננה חברה ממשלתית עוד, אלא "חברה מעורבת" שהמדינה מחזיקה בכ- 1.1% ממניותיה וב"מניית זהב". סעיף 59ח' לחוק מפרט מהם האינטרסים החיוניים של חברה ממשלתית המצויה בתהליך הפרטה, ואלו הוגדרו בעת הפרטתה של אל על בצו החברות הממשלתיות (הכרה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ), תשס"ה-2004. לדברי היועמ"ש: "
הובלת בעלי חיים למטרות ניסויים בנסיבות הקיימות בעת זו, אינה נכנסת בגדר אינטרסים אלה" (סעיף 10). היועמ"ש מציין כי רישיון ההפעלה של אל על מתיר לה להוביל טובין ונוסעים, אך איננו מחייב אותה לעשות, והוא אינו רואה הצדקה להתערב בשיקול דעתה המסחרי של אל על, ולאכוף עליה להטיס קופים לשם עריכת ניסויים בחו"ל, מה גם שקיימות חברות תעופה אחרות המוכנות להטיס קופים מישראל לחו"ל (סעיפים 4, 8 ו- 12). לפיכך, סיכם היועמ"ש את עמדתו באומרו:
"
על אף חשיבותם של הניסויים בבעלי חיים למחקר המדעי וחיוניותם לבריאות הציבור ולקידום המדע ולמציאת מזור למחלות בבני אדם ובבעלי חיים, הרי שבנסיבות שהובאו לעיל, לא ניתן ולא ראוי לכפות על אל על הובלת בעלי חיים לצורכי ניסויים".
7. עמדת היועמ"ש דלעיל ניתנה בעת שהחוק לא אסר יצוא קופים לחו"ל לשם עריכת ניסויים. אולם ביום
20.1.13 פורסמו
תקנות להגנת חיות הבר (תיקון), התשע"ג-2013, לפיהן לא יינתן עוד למבקש שעיסוקו בגידול או ברבייה של קופים שיובאו לישראל היתר ליצוא הקופים אלא למטרות שמירת טבע, שיקום והצלה או חינוך ותצוגה (תקנה 12ב(2)). בתקנות נקבעה תקופת מעבר של שנתיים, שבמהלכה יינתנו היתרים ליצוא קופים גם שלא לאחת מן המטרות האמורות, עד ליום
15.1.15. אין מחלוקת בין הצדדים כי לאור חקיקתן של התקנות הללו, שאלת הטסתם לחו"ל של הקופים שמגדלים בחווה הינה רלוונטית אך ורק לתקופת המעבר שעד ליום 15.1.15, שכן לאחר מכן לא יינתן עוד לחווה היתר למסחר בקופים או לייצואם (ראה דברי היועמ"ש במכתבו מיום 2.1.13 לשר להגנת הסביבה, שבעקבותיו הוצאו התקנות החדשות (נספח 2 לבקשה של החווה לצירוף מסמכים), וכן דברי ב"כ החווה בעמ' 6 ודברי ד"ר בושמיץ בעמ' 44).
במכתבו הנ"ל של היועמ"ש לשר, מובעת עמדתו העקרונית כי "
מדינת ישראל אינה מוכנה ליטול חלק בפיתוח תעשייה של ייבוא וייצוא בהיקפים נרחבים של בעלי חיים", ואף "
אינה מוכנה לשמש מרכז סחר עולמי בחיות בר" - ככל שאלו נועדו לשרת את הביקוש לחיות בר
במדינות זרות; אך לא הובעה התנגדות להמשך פעילות זו לצרכי המחקר המתבצע
במדינת ישראל (סעיפים 3 ו- 14). השיקול הנוגע למניעת סבל רב לקופים, הנגרם במהלך הטסתם, צויין בצורה מפורשת במכתבו של השר להגנת הסביבה ליועמ"ש שהוגש על ידי המשיבה. סבל זה מתואר, ואף מומחש בתמונות, בתצהירה של הגב' יעל ארקין, מנכ"ל עמותת "תנו לחיות לחיות" (סעיף 17 ונספחים ב/6-ב/9 - להלן: "
ארקין"): הקופים נכלאים במשך עשרות שעות בתיבות עץ קטנות, ללא אספקה סדירה של מזון ומים וללא אוורור הולם, והם מובלים בטמפרטורות חריגות ובתנאי רעש תוך עקירתם מן הסביבה בה גדלו.
אל על רואה בתיקון דלעיל חיזוק לטענתה לפיה הטסת הקופים גורמת נזק לעסקיה, וזאת לאור הגישה ההולכת וקונה לה שביתה בציבור, כי יש לצמצם את הסחר בבעלי חיים, גם אם מדובר בסחר למטרות מחקר רפואי. המשיבה, לעומת זאת, סבורה כי המחוקק גילה דעתו בתקנות שיש לאפשר סחר בבעלי חיים במהלך השנתיים הקרובות, וכי בקשתה הנוכחית של אל על מהווה ניסיון לעקוף את עמדת המחוקק.
8. בהמרצת הפתיחה טענה אל על כי מאז ניתן בשנת 2002 בהסכמה פסק הדין בהליך הקודם, חלו מספר שינויים המצדיקים שינוי מדיניות מצדה. ראשית, בשנת 2004 חדלה אל על להיות חברה ממשלתית והפכה לחברה ציבורית. ככזו היא רשאית, ואף חייבת, לשקול גם שיקולים עסקיים הנוגעים לתדמיתה הציבורית, ולסרב להוביל מטענים אשר עלולים לגרום לפגיעה בעסקיה. שנית, שוק התעופה הישראלי השתנה, ונוספו עשרות חברות תעופה הטסות מישראל ואליה. כך, עומדות בפני החווה אפשרויות אחרות להובלת הקופים באמצעות אל על, והיא אינה יכולה להמשיך ולטעון כי החלטת אל על פוגעת בחופש העיסוק שלה (נימוק שהיה אחד המכריעים בהחלטתו של כב' השופט זפט למתן צו מניעה זמני בהליך הקודם). לבסוף, עקרון ההגנה על זכויות בעלי חיים הולך ומשתרש והופך מרכזי יותר עבור רבים, באופן ששאלת הטסתם של בעלי חיים לשם עריכת ניסויים הפכה להיות שנויה במחלוקת בציבור.
אל על הדגישה בבקשה כי פסק הדין המוסכם איננו כולל התחייבות מצדה להמשיך להוביל את הקופים שמייצאת החווה לעולמי עד, או לתקופה קצובה כלשהי. מדובר בהתחייבות חוזית בלתי קצובה בזמן, אשר על פי הדין זכאית אל על להביאה לידי סיום בכל עת שתחפוץ, בכפוף למתן הודעה מוקדמת ולחובת תום הלב. על אחת כמה וכמה מותר לאל על לנהוג כך, לנוכח השינוי שחל בנסיבות. חיובה של אל על להמשיך ולהטיס את הקופים מהווה פגיעה קשה בחופש ההתקשרות החוזית של אל על, כמו גם בחופש העיסוק שלה.
9. לטענת הארגונים, הטסת הקופים גורמת להם ייסורים קשים. זכויותיהם של בעלי החיים הוכרו בחקיקה ובפסיקה בישראל. אל על שינתה את מדיניותה בנוגע להטסת קופים לניסויים כמענה ללחץ הציבורי שהופעל עליה, וברי כי היא רשאית להעדיף את שיקוליה העסקיים על פני שיקוליה העסקיים של החווה. כמו כן, אל על התחייבה בפני הציבור ובפני ארגונים שונים להגנה על בעלי חיים להפסיק להטיס קופים למטרות ניסוי, ויש לאפשר לה לעמוד בהתחייבותה. לבסוף, מדגישים הארגונים כי האלטרנטיבה של מוסדות מחקר בחו"ל לקבלת קופים מישראל היא לייבאם ממדינות אחרות, או לגדלם בחוות רביה בארצותיהם, ואין כל סיבה להטיסם דווקא מישראל בתנאים הגורמים להם מצוקה קשה.
חשוב להדגיש בהתייחס לטענות הארגונים, כי בבקשתם להצטרף להליך הם הדגישו כי עמדתם
אינה מתייחסת לשאלה של ההצדקה לעריכתם של ניסויים בבעלי חיים, אלא רק לשאלת ההצדקה להטסתם מישראל לחו"ל, בשל העינוי הכרוך בכך מבחינת הקופים (סעיף 25). למעשה, קיימת מחלוקת אפילו בקרב ארגוני ההגנה על החיות בשאלת קיומה של הצדקה לעריכת ניסויים בבעלי חיים למטרות מחקר רפואי (ארקין בעמ' 21). לכן הדגשתי בהחלטתי מיום 41.11.12: "
בית משפט זה איננו הזירה המתאימה לדון ולהכריע בשאלה האתית-מוסרית הנוגעת לניסויים בבעלי חיים. למעשה, נקודת המוצא של כל הצדדים בתיק זה היא שקיימת חשיבות לעריכת ניסויים שכאלה, והשאלה שבמחלוקת היא האם
אל על חייבת להטיס את הקופים בניגוד לרצונה והשקפתה". זו גם עמדת היועמ"ש בסוגיה, שהוגשה בתיק המקביל המתנהל בבית המשפט המחוזי מרכזבתביעת מוסדות המחקר, המדגישה את חיוניות הניסויים בבעלי חיים לצורך מחקר רפואי, לצד הגישה לפיה לא ראוי ולא ניתן לכפות על אל על להטיס בעלי חיים לשם עריכת ניסויים שכאלה (מוצג מב/1, סעיפים 4, 14-15). מכאן יובן כי אין בפסק דין זה משום הבעת עמדה כלשהי בעד או נגד עריכת ניסויים בבעלי חיים.