האם יש להורות על פריסת חוב מזונות שהצטבר בלשכת ההוצל"פ, בשל מצבו הכלכלי הדחוק
של התובע, כאשר הדירה בה הוא מתגורר נמצאת בבעלותו? זוהי השאלה נשוא פסק הדין.
1.
רקע והליכים קודמים:
הצדדים הם בני זוג לשעבר, ולהם שני ילדים. ביום XXX ערכו הסכם גירושין אשר קיבל תוקף של פסק דין, בו נקבע, בין השאר, כי ילדיהם (שהיו קטינים אותה עת) יימצאו במשמורת אמם, כאשר אביהם ישלם למזונותיהם סכום של 2,000 ש"ח לחודש.
עוד נקבע כי חלקה של אם הקטינים בדירה המשותפת יועבר לבעלותו של אבי הקטינים.
הלכה למעשה, האב לא שילם דמי המזונות כסדרם, ועל כן נאלצה אם הקטינים לפנות אל המוסד לביטוח לאומי לקבלת התשלום. את ההפרשים בין הסכום שנפסק לבין הסכום שקיבלה מן המוסד לביטוח לאומי, דרשה מאבי הקטינים. בהעדר תשלום מצידו, פתחה בהליכי הוצאה לפועל לגביית ההפרשים הללו, בגינם נפתח תיק שמספרוYYY.
אבי הקטינים פנה ללשכת ההוצל"פ בבקשה לפריסת החוב לתשלומים על פי סע' 69 (ה) לחוק ההוצל"פ. הסכום שעמד על הפרק הינו 400 ש"ח לחודש. המשיבה לא הגיבה לבקשה, ועל כן ניתנה החלטת כב' הרשם פליקר בדבר העברת ההליך לבירור בבית משפט זה.
2.
ההליך נשוא התובענה:
ביום 2.4.12 הגיש אבי הקטינים (החייב בתיק ההוצל"פ)
כתב תביעה בבית משפט זה, בו ביקש לפרוס לתשלומים את החוב שנצבר לחובתו, בגובה כ - 20,000 ש"ח.
לטענתו, עליו לפרוע חוב נוסף כלפי המוסד לביטוח לאומי בגובה 60,000 ש"ח (בגין דמי המזונות ששילם המל"ל לנתבעת במקומו) בתשלומים של 100 ש"ח לחודש, ואף לפרוע הלוואה מובטחת במשכנתא בגובה 2,600 ש"ח לחודש. בנוסף, עליו להוציא למחייתו 1,500 ש"ח לחודש. התובע טוען כי מתקיים מקצבת הבטחת הכנסה בגובה 3,300 ש"ח וממשכורת סמלית כמורה למוסיקה בגובה 500 ש"ח, ובשל נכות אורטופדית אינו יכול להגדיל הכנסתו.
ביום 26.6.13 הוגש
כתב הגנה, בו טוענת האם (היא הזוכה בתיק ההוצל"פ) כי אין כל יסוד לטענותיו, שכן נכות בשיעור 28% אינה מצדיקה שעות עבודה כה מועטות. עוד מציינת כי התובע מקבל קצבה גם עבור הבן החייל, למרות שהבן מתגורר עימה ולא עימו. בנוסף, התובע הינו הבעלים של דירה בת ארבעה חדרים, בה אין לו כל צורך, ועל כן יוכל ליטול הלוואה כנגד שיעבוד הדירה ולחלופין למכרה ולפרוע החוב. בחלקו האחרון של כתב ההגנה מציינת כי תסכים לפירעון החוב בתשלומים של 2,000 ש"ח לחודש.
ביום 8.7.12 התקיימה ישיבת
קדם משפט, בה נשמעו טענות ב"כ הצדדים וניטלה עדות קצרה מכל אחד מהם.
מעדות התובע עולה כי כי הדירה שבבעלותו הינה בת 3.5 חדרים, שוויה כ - 400,000 ש"ח לחודש, יתרת החוב לסילוק כלפי הבנק למשכנתאות עומדת על כ - 250,000 ש"ח והתשלום החדשי לבנק עומד על כ - 2,400 ש"ח לחודש. כאשר נשאל מדוע אינו נוטל הלוואה נוספת כנגד משכנתא נוספת, השיב כי הדבר יגרום לו נזק.
מעדות הנתבעת עולה כי יתרת החוב בתיק ההוצל"פ עומדת על 26,000 ש"ח, וכיום מקבלת 100 ש"ח לחודש. לטענתה, מאז נחתם הסכם הגירושין נאלצה לפרוע בעצמה את כלל החובות המשותפים. הבן הצעיר המשרת בצה"ל מתגורר עימה ואף על פי כן מקבל התובע את קצבת הבטחת הכנסה מוגדלת עבורו.
בעקבות החלטה שניתנה בתום הדיון מסר הבנק למשכנתאות פרטים אודות ההלוואה המובטחת במשכנתא, התואמת את דברי התובע, והודיע כי אינו עומד בקריטריונים הנדרשים לשם קבלת הלוואה נוספת בגובה 20,000 ש"ח.
ביום 2.12.12 ניתנה החלטה פיה בשלב זה ישלם התובע סכום של 400 ש"ח לחודש לשם פירעון החוב (בהתאם לסכום שהוצע בתיק ההוצל"פ) , וכל עוד ישולם סכום זה יעוכבו הליכי הבאה למאסר כלפיו. במקביל, נקבע מועד נוסף לדיון.
ביום 21.1.13, לקראת הדיון שנקבע, הגיש התובע תדפיס תנועות בחשבון הבנק, ממנו עולה כי אכן התשלום החדשי שמקבל מן המוסד לביטוח לאומי עומד על 3,300 ש"ח לחודש, בעוד משכורתו מן המתנ"ס בו מלמד מוסיקה עומד על סכום ממוצע של
כ - 600 ש"ח לחודש.
ביום 30.1.13 התקיימה
ישיבת הוכחות, לקראתה הגיש התובע דפי תנועות בחשבון הבנק.
מעדות התובע עולה כי עם שחרור הבן הצעיד משירות בצה"ל, פחת גובה הגמלה החדשית שמקבל התובע ל - 2,400 ש"ח לחודש. סכום זה עולה בקנה אחד עם הודעת המוסד לסיטוח לאומי שהוגשה לאחר הדיון.
עוד עולה מעדותו כי עובד משך כשלוש שעות ביום, בשעות הבוקר, הואיל ולטענתו זהו היקף העבודה שמאפשר לו מצבא ברפואי. עיון בתשפיס התנועות בחשבון הבנק שהגיש לקראת הדיון מעלה כי הכנסתו החדשית הממוצעת מהוראת המוסיקה עומדת על כ - 600 ש"ח לחודש.