פסק-דין בתיק ת"א 10848-09

מבוא

1.      התובעת, ילידת 9.3.49, נפגעה בתאונה שאירעה ביום 5.8.08. על פי המתואר בכתב התביעה, אירעה התאונה במהלך עבודתה של התובעת כאורזת במפעל של הנתבעת 1. פורט בכתב התביעה שבשעה שהתובעת שלפה אריזות קרטון שהיו מאוחסנות על גבי משטח עץ, התמוטט עליה משטח עץ אחר שהיה עמוס באריזות קרטון, פגע בה והפילה לרצפה.

2.      התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. הועדה הרפואית קבעה שבעקבות התאונה נותרה לתובעת נכות צמיתה בשיעור של 30% החל מיום 1.9.10.

3.      הצדדים חלוקים ביניהם בשאלת נסיבות התאונה, בשאלת האחריות וכן בהערכת הנזק שנגרם לתובעת בעקבות התאונה והפיצוי הראוי בגינו.

נסיבות התאונה :

עדות התובעת

4.      בתצהיר עדות ראשית תיארה התובעת את עבודתה במפעל והתייחסה לשלבי האריזה שהיו נהוגים בו בתקופת התאונה. על פי תיאורה, מעבירה כל אורזת באמצעות עגלה 40 שקים המכילים חומר של חטיפים ממחלקת הייצור. את תוכן השקים שופכת כל אחת מהאורזות אל תוך משפך, המעביר את חומר החטיפים לשקיות המיועדות לשיווק. את השקיות מעבירה האורזת לתוך ארגזי קרטון שאותם הביאה מהמחסן. במחסן מאוחסנים ארגזי הקרטון כשהם מקופלים בערימה גדולה על גבי משטחי עץ. בעת שהאורזת נזקקת לארגזי הקרטון היא פונה למשטח העץ שבמחסן ושולפת מעליו את ארגזי הקרטון הדרושים לה. התובעת ציינה בתצהירה כי " בעת ביצוע הפעולה ישנם משטחים רבים של קרטונים המוצבים על משטחים אחרים ." (סעיף ב.2.13.).

5.      אשר לנסיבות התאונה הצהירה התובעת כי " בתאריך 5.8.08 בשעה 16:30 ( כחצי שעה לאחר תחילת המשמרת השנייה ) או בסמוך לכך , נגשתי למשטח קרטונים ... לצורך הוצאת חבילת קרטונים . הקרטונים היו סגורים באמצעות סרט הסובב אותם וכדי להוציא את הקרטונים יש צורך בחיתוך הסרט . חתכתי את הסרט , הספקתי להוציא חבילה אחת של קרטונים ( בכל חבילה כ -25 קרטונים ) ואז ניגשתי להוציא חבילה נוספת . הספקתי להוציא את החבילה הנוספת , להסתובב ימינה כדי להציבה בעגלה , אלא שאז התמוטטו עלי ארגזים , חשתי כי אני מקבלת מכה ברגלי ובפלג גופי הימני . חשתי כי אני מתעוררת כעבור זמן מה מאיבוד הכרה . מחסנאי שעבד אצל הנתבעת בשם יוסי בן טולילה מצא אותי שוכבת על הרצפה ויצר קשר עם מנהל המפעל . מנהל ( עדי ) והמחסנאי מטעם הנתבעת ( יוסי ) שפכו עלי מים , תוך שצעקתי כי כואב לי . לאחר הגעתה של בתי ויקטוריה אשר עבדה במפעל סמוך וביקשה כי יוזמן אמבולנס הובהלתי באמצעות אמבולנס לחדר מיון בבי " ח הדסה ."

6. התובעת צירפה לתצהירה תצלומים של משטחי העץ שעליהן אוחסנו ארגזי הקרטון. לטענתה ניתן להבחין בתצלומים שהמשטחים מוצבים באופן לא יציב - חלקם נוטים הצידה ו/או נשענים על משטחים אחרים  (נספח א').
7. בחקירתה הנגדית השיבה התובעת באשר לנסיבות התאונה כי " אני משכתי את המשטח מלמטה , הסתובבתי והתחלתי להניח אותו , ואז המשטח שהיה מונח למעלה נפל עלי מאחור . אני לא ראיתי . הקרטונים היו נופלים גם מאחורי וגם מלפני " (פרוטוקול הדיון עמ' 5 שורות 29-31). לטענת ב"כ הנתבעות כי נפלה עליה חבילה של קרטונים ולא משטח השיבה התובעת " קרטונים לא יכולים ליפול כי רק משטח היה שם . לאחר מכן הגיע אחראי מחסן , מחסנאי . הוא  מצא אותי והמשטח היה מונח על ידי , אז מה עוד נפל אם יש משטח על ידי ?" (עמ' 6 שורות 24-25). בהמשך הוסיפה התובעת " שכבר התאוששתי ישבתי ולא יכלתי לקום . ובדיוק הגיע מחסנאי ומצא אותי במצב הזה . אני לא חזרתי למכונה הרבה זמן אז כולם התחילו בחיפושים אחריי ואז האחראית התחילה לחפש אותי ואז הם הזמינו את המנהל ושפכו עלי מים והתקשרו לבת שלי . כולם ראו את זה ." (עמ' 8 שורות 21-24).
8. לשאלה מה היה גובה הערימה שממנה שלפה את ארגזי הקרטון השיבה התובעת " זה היה ברצפה אבל זה היה מעל הגובה שלי , משטח חדש , אני גזרתי את המשטח ומשכתי משם את החבילה של קרטונים , של 25 קרטונים והנחתי את זה על העגלה ... אני הרמתי את הידיים שלי למעלה וגזרתי את החוטים שעטפו את המשטח ומשכתי את חבילת הקרטונים , הסתובבתי שמאלה , הנחתי את זה על העגלה וזהו ." (עמ' 6 שורות 27-31). עוד לעניין גובה המשטח תיארה התובעת " כמו ארון רגיל , 170 מ ' בערך . אני הרמתי את זה כך מעל הראש . והמשטח השני היה קצת יותר רחוק מהמשטח הזה . המשטח השני היה כמו בקומה שנייה , מאחורי המשטח הראשון אבל כאילו בקומה השנייה . המשטח לא היה מונח יציב , וכנראה הוא נתפס ע " י המשטח הראשון . הם מניחים את זה אחד על השני ." (עמ' 7 שורות 1-4).
9.  התובעת ציירה את אופן עמידתם של משטחי הקרטון (ת/1). ותיארה כי " לפניי יש את השורה הראשונה , אני מושכת מכאן , מאחורי זה יש שורה שנייה ומעליה משטחים . והשני שהונח בקומה השנייה נפל עלי ." (עמ' 7 שורות 32-33). והוסיפה כי " בשורה הראשונה יש משטח אחד ובשורה השנייה שני משטחים אחד על השני וכולם אותו גובה ." (עמ' 8 שורה 3).
10. לאחר שהתובעת סיפרה על עובדת אחרת שנפגעה ונשאלה אם היא נכחה וראתה את הפגיעה של אותה עובדת השיבה " אף אחת גם לא ראה שזה נפל עלי כל אחת הולכת למחסן לבד ." (עמ' 8 שורה 13).
11. לשאלה אם בעת שנפלו עליה הקרטונים היא הייתה כפופה לעבר העגלה השיבה " אני לא יכולה לומר שאני באמת התכופפתי כמו שאתה מדגים אולי רק הסתובבתי אני לא יודעת ." (עמ' 9 שורות 26-27). ושנשאלה על כך שנית השיבה לא הייתי בכיפוף מלא אולי אבל הייתי בתנועה של מתכופפת קצת . לא יכולה להיזכר איך הייתי ועד כמה הייתי מכופפת ." (עמ' 9 שורות 1-2).
12. לשאלה האם נפלו עליה ארגזי קרטון מהערימה שלה השיבה " המשטח שאני משכתי ממנו את הקרטונים נשאר באותה צורה ואפילו נשענתי עליו כי הוא נשאר באותה צורה ולכן כשהתאוששתי נשענתי על המשטח הראשון שממנו משכתי קרטונים והמשטח שנפל עלי היה על הרצפה לידי ." (עמ' 10 שורות 4-6). התובעת הבהירה כי המשטח שנפל עליה היה סגור (עמ' 10 שורות 7-8). ולשאלה אם איבדה את ההכרה השיבה " אני לא יודעת על כמה הייתי שם בלי הכרה אני יודעת שהתאוששתי אני ניסיתי אני לא יכולתי לקום ." (עמ' 10 שורות 10-11).

עדות מר יוסף בן טולילה מטעם הנתבעת

13.  מר יוסף בן טולילה, הצהיר בתצהיר עדות ראשית כי הוא עובד כמחסנאי אצל הנתבעת 1 במשך כ-13 שנים (סעיף 2). במסגרת תפקידו הוא אחראי, בין היתר, על סידורי מארזי הקרטונים במחסן (סעיף 3). לעניין סידור המשטחים הצהיר כי " הקרטונים מגיעים אלינו ארוזים במארז עטוף בניילון מהיצרן , מוכנסים למחסן בעזרת מלגזה ומסודרים שני מארזים אחד על גבי השני . בכל שלב נתון מונחים על רצפת המחסן מארזים בודדים לשם הוצאת קרטונים על ידי העובדים של החברה . אדגיש כי המארזים מונחים אחד על גבי השני באופן שתישמר היציבות ." (סעיפים 4-6)

14.  באשר לנסיבות האירוע הצהיר כי "... עברתי במקרה דרך המחסן והבחנתי בתובעת , נ.ק. , שכובה על רצפת המחסן כשגבה נשען על מארז קרטונים . יצרתי קשר עם מנהל המפעל , עדי אטדגי , והאחרון הגיע למקום מיידית ודאג להזמנת אמבולנס ." (סעיפים 8-9).

15.  מר בן טולילה ציין כי " בכל שנותיי בחברה לא נתקלתי במקרה קודם של נפילת מארז או קרטונים ממארז ." (סעיף 7),.