פרסומדיה נט גרופ בע"מ נ' מעתוק ופרימוביץ

פסק דין

1.תביעה ותביעה שכנגד בין בעלי עסק של פרסום צימרים באינטרנט - האחת, תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים, עקב העתקת תמונות והעלאתם לאתר המתחרה, והשניה, תביעה בגין פרסומים פוגעניים, המהווים לשון הרע, פרסום כוזב ושקר במפגיע.

הצדדים לתביעה

2.התובעת, העוסקת בפרסום שירותי הארחה בצפון הארץ, מפעילה באינטרנט אתר ושמו "צימרים בארץ הגליל", אשר כתובתו (URLׂ) היא www.zimmerim.biz (להלן: אתר התובעת). הנתבעים, שהינם בעלים של שם מתחם (Domain Name) www.zimers.co.il, הפעילו החל מדצמבר 2007 אתר אינטרנט בשם "צימרס" (להלן: אתר הנתבעים). נתבע מס' 1 (להלן: מעתוק) הינו אף הבעלים של שם מתחם www.qtour.co.il , והפעיל בתקופה זו אתר בשם Q-Tour (להלן: אתר מעתוק).

כתב התביעה

3.תמצית העובדות, כפי שפורטו בכתב התביעה הינה כדלקמן: אתר הנתבעים הופעל על-ידיהם בדרך של העתקת חומר מאתר התובעת, יצירת קשר עם לקוחותיה של התובעת ומתן הצעה זולה יותר על מנת שלקוחות אלו יעדיפו להשתמש בשירותי הפרסום באינטרנט של הנתבעים.

חודשים אחדים עובר להגשת כתב התביעה (שהוגש ביום 1.7.2008) התברר לתובעת כי 98 תמונות אשר היא צילמה ואשר משמשות אותה לשיווק חבילות נופש פורסמו באתר הנתבעים ללא הסכמתה, ו-3 תמונות אשר צולמו על-ידה כאמור מופיעות באתר מעתוק.

צילומים של 100 מהתמונות אשר הנתבעים עשו בהן שימוש כאמור (להלן: התמונות או התמונות המפרות), ושל 100 דפי אינטרנט של אתר הנתבעים ואתר מעתוק, אשר בהם נראות תמונות אלו, צורפו כנספחים לכתב התביעה.

להקלת ההתמצאות והבנת פסק הדין מוספרו דפי האינטרנט מ-1 ועד 100 על-פי סדר הצגתם בנספחי כתב התביעה (כפי שנסרקו במחשב בית המשפט), ואילו התמונות מוספרו באותו אופן מ-1א ועד 100א בהתאמה. כך, לדוגמא, תמונה 21א שצולמה על-ידי התובעת הועתקה, לטענתה, לאתר הנתבעים בדף אינטרנט שסומן 21.

4.התובעת העלתה את הטענות המשפטיות הבאות: (א) התובעת הינה בעלת זכות היוצרים בתמונות המפרות, והנתבעים ידעו זאת; (ב) השימוש שעשו הנתבעים בתמונות המפרות לשם מטרותיהם העסקיות ללא הסכמת התובעת מהווה הפרה של זכות היוצרים, לפי חוק זכות יוצרים 1911 (להלן: חוק זכות יוצרים או החוק הקודם) ופקודת זכות יוצרים (להלן: הפקודה); (ג) פרסום התמונות המפרות על-ידי הנתבעים ללא אזכור שם התובעת כיוצרת התמונות המפרות מהווה פגיעה בזכותה המוסרית; (ד) מעשי הנתבעים מהווים עוולה אף לפי חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 (להלן: חוק עוולות מסחריות), מאחר והתמונות המפרות פורסמו על-ידי הנתבעים באינטרנט באתרים מתחרים לאתר התובעת; (ה) הפקת רווח מסחרי על-ידי הנתבעים כתוצאה מהשימוש שעשו בתמונות המפרות ללא רשות התובעת ומבלי ששילמו לה תמורה הינה עשיית עושר ולא במשפט, המחייבת אותם בהשבה על-פי חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979 (להלן: חוק עשיית עושר ולא במשפט).

5.הסעד הכספי אותו תבעה התובעת, בסך כולל של 1,020,000 ₪, מורכב מתביעות פיצויים כדלקמן: (1) פיצויים סטטוטוריים הקבועים בסעיף 3 לפקודה בגין כל אחד מ-101 הפרסומים של התמונות המפרות, המהווים הפרות של זכויות היוצרים של התובעת - 980,000 ₪ בגין 98 ההפרות של הנתבעים ובנוסף 30,000 ₪ בגין ההפרות הנוספות של מעתוק; (2) פיצויים לפי סעיף 4א(5) לפקודה בגין הפרת הזכויות המוסריות של התובעת; (3) פיצויים בגין עשיית עושר ולא במשפט.

כתב ההגנה

6.בכתב ההגנה העלו הנתבעים את הטענות הבאות: (א) התמונות המפרות אינן יצירה מוגנת; (ב) התובעת איננה הבעלים של התמונות המפרות. היא נמנעה מלציין האם אלו תמונות מוזמנות, מי צילם את התמונות, ממי רכשה אותן וכיצד בהעתקיהן שצורפו כנספח לכתב התביעה לא מופיעה התייחסות ליוצר. התמונות המופיעות באתר הנתבעים אינן תמונות התובעת ולא נלקחו או הועתקו מאתר התובעת, אלא הן תמונות שסופקו על-ידי לקוחות של הנתבעים על גבי תקליטור ובו תמונות שצולמו על-ידיהם או בעבורם (לרבות על-ידי צלם מטעם הנתבעים); (ג) הזכות המוסרית בתמונות המפרות איננה של התובעת, כי אם של הצלמים שצילמו אותן; (ד) שימוש על-ידי הנתבעים בתמונות שיצרה התובעת נעשה רק לאחר שלקוחות הנתבעים המציאו כתב הסכמה של מנהל התובעת; (ה) העתקי התמונות שצרפה התובעת כנספח לכתב התביעה אינם של התצלומים המקוריים, כי אם העתקי תמונות שנערכו בתוכנת "פוטו-שופ"; (ו) התובעת הוציאה לנתבעים לשון הרע. היא פרסמה ברבים כי אתר הנתבעים "הולך להיסגר" וכי קיימות נגדם תביעות במיליוני שקלים. כתוצאה מכך ביטלו לקוחות של הנתבעים התקשרויות עסקיות עמם ולקוחות פוטנציאליים נמנעו מלהתקשר עמם.

כתב תביעה שכנגד

7.הנתבעים הגישו נגד התובעת תביעה שכנגד, לפיצוי בגין נזקים שנגרמו להם כתוצאה ממעשי התובעת. בכתב התביעה שכנגד נטען כי בעשרת החודשים שתחילתם במועד בו החל לפעול אתר הנתבעים (הם התובעים-שכנגד) ועד למועד הגשת כתב התביעה שכנגד, נקטה נגדם התובעת (היא הנתבעת שכנגד) בפעולות אשר נועדו לפגוע בשמם הטוב, במוניטין שלהם ושל עסקיהם, לרבות פגיעה באתר הנתבעים, במאגר לקוחותיהם ולקוחות פוטנציאליים שלהם, ולמנוע תחרות הוגנת בשוק של פרסום צימרים בצפון הארץ.

המעשים בהם נקטה התובעת היו כדלקמן: (א) עוד בטרם הגישה התובעת את תביעתה נגד הנתבעים, היא פרסמה ברבים, בקרב לקוחותיה, לקוחות הנתבעים, ולקוחותיהם הפוטנציאליים של הנתבעים, פרסומים שקריים לפיהם אתר הנתבעים עומד להיסגר וכי היא הגישה נגדם תביעה על-סך מיליוני שקלים; (ב) התובעת פרסמה כי הנתבעים פועלים בניגוד לחוק, במרמה ובחוסר מקצועיות; (ג) התובעת פרסמה כי הנתבעים פועלים להשיא רווחיהם על חשבונה.

8.הנתבעים טענו כי מעשים אלו של התובעת מהווים הוצאת לשון הרע, על-פי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק איסור לשון הרע), תיאור כוזב כמשמעותו בחוק עוולות מסחריות, ועוולת שקר במפגיע כמשמעותה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: פקודת הנזיקין).

9.לטענת הנתבעים, מעשי התובעת הסבו לה את הנזקים הבאים: (1) לקוחות הנתבעים ביטלו התקשרויות עסקיות עמם, וכתוצאה מכך נגרמה ירידה בהכנסותיהם; (2) לקוחות פוטנציאליים של הנתבעים נמנעו מלהתקשר עמם; (3) נפגעו המוניטין והאמינות של הנתבעים. הפיצוי הסטטוטורי הנתבע הועמד על-סך 500,000 ₪.

כתב הגנה לכתב התביעה שכנגד

10.בכתב ההגנה לתביעה שכנגד כפרה התובעת בכל המיוחס לה על-ידי הנתבעים והעלתה את הטענות הבאות: (1) התביעה שכנגד הינה סתמית, מנוסחת בכוללניות ונעדרת פירוט למעשים המיוחסים לתובעת; (2) העובדות המהוות הפרת זכויות יוצרים על-ידי הנתבעים הינן אמת; (3) פרסום דבר הגשת כתב תביעה איננו בגדר פרסום לשון הרע; (4) ממועד תחילת הפעלת אתר הנתבעים (15.12.2007) ועד למועד משלוח מכתב ההתראה של בא-כוח התובעת אל הנתבעים (27.1.2008) לא קנו הנתבעים מוניטין או שם טוב.