כהן נ' כהן ואח'

בפניי תביעה קטנה שהוגשה על ידי התובע כנגד הנתבעים ביום 07/03/13. בתביעה נתבע סך של 14,000 ש"ח בגין נזק שנגרם לתובע כתוצאה מהתנהגות חסרת תום לב של הנתבעים ואי עמידה במה שהובטח לתובע.

התובע טוען כי הנתבעת הציגה בפניו מצג שווא בכך שהבטיחה לתובע עבודות בתור ניצב בתכניות, תמורת תשלום חודשי למשך 6 חודשים ותוך שכנוע ולחץ החתימה אותו על חוזה שתכנו שונה ממה שהציגה בפניו נציגת הנתבעים. התובע הבין כי הנתבעת תפנה אותו לעבודות כניצב, בעוד בחוזה, אותו קרא התובע כשראה שאינו מקבל הפניות לעבודות, מתחייבת הנתבעת לצלם את התובע ולפרסם תמונותיו באתר החברה בלבד. התובע ביקש לבטל את העסקה עם הנתבעת אך נענה בשלילה.

הנתבעת טוענת כי התובע התקשר בהסכם עם הנתבעים מרצונו החופשי וקיבל את כל מה שהתחייבה לו הנתבעת עפ"י החוזה שכן תפקידה של הנתבעת הוא לתווך בין חברות הפקה, משרדי פרסום וכו' ולא לספק עבודה למזמין, שתלויה בכישוריו ומזלו.  כן טוענת הנתבעת כי מעולם לא הציגה את עצמה כסוכנות המייצגת שחקנים וכי הסכום ששילם התובע לנתבעת הוא עבור הכנת תיק צילומים הדרוש להצגת התובע בפני מזמיני עבודה ועבור דמי ייצוג לנתבעים.

ביום 28/08/13 נערך בפניי דיון בתביעה. לדיון התייצבו התובע, נתבע 1 ועדה מטעם התובע. בדיון העידו 3 עדים: מטעם התובע- התובע בעצמו ועדה מטעמו שהתקשרה בחוזה אחר עם הנתבעים (חוזה דומה/זהה לזה עליו חתם התובע עם הנתבעים), ומטעם הנתבעים- נתבע 1.

לאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים והתרשמתי מעדויות העדים, אני מוצא לפסוק כך (בתמציתיות, עפ"י הוראות הדין):

דין התביעה להתקבל כנגד נתבעים 1 + 2, ולהידחות כנגד נתבעת 3.

·         לגבי נתבעת 3- הנתבעים העלו בכתב ההגנה טענת היעדר עילה כנגד נתבעת 3 שברשותה סטודיו לצילום ושמספקת שירותים לנתבעת 2, אך אין לה קשר ישיר עם התובע מעבר למתן שירותי הצילום שסופקו לתובע עקב התקשרותו עם נתבעים 1 + 2.

·         מכתב התביעה עולה כי הדברים שנאמרו לתובע בעל-פה ע"י בוחנת מטעם הנתבעים (קארן), שונים מתוכן ההסכם שנחתם בין התובע לנתבעים: עפ"י ההסכם, מתחייבת הנתבעת לספק לתובע דיסק עם תמונותיו ולפרסם תמונותיו באתר הנתבעת וכך נכתב בהסכם:

"כנגד תשלום מחיר ההזמנה ע"י המזמין מתחייבת "גו מנג'מנט אינטרנשיונל" כדלהלן: 1. לצלם את המועמד לצילומי סטילס דיגיטליים על גבי תקליטור.

2. לספק תקליטור המכיל את הצילומים הדיגיטליים בתוך 45 ימי עסקים מיום ביצוע הצילומים. התקליטור יאסף ע"י המזמין באחריותו הבלעדית בלבד.

3. לפרסם את התמונות הנבחרות ע"י החברה באתר החברה."

מכתב התביעה עולה כי נאמר לתובע ע"י הבוחנת כי יש ביכולתה להפנות אל התובע עבודות מתאימות ולשם כך עליו לחתום במהרה על ההסכם. מצאתי להאמין לדברי התובע בדבר השוני בין דברי נציגת הנתבעים בעל פה לבין תוכן ההסכם שנחתם בין הצדדים שכן נראה כי התובע לא היה חותם כה מהר על ההסכם לו היה יודע מה תכנו, ללא הדברים שקדמו לחתימה, שנאמרו ע"י הבוחנת. בנוסף לכך, השתכנעתי בכך גם בשל עדותה של עדת התובע שלמעשה תיארה את השתלשלות האירועים במקרה שלה ושל ביתה, כפי שתיאר התובע. נראה כי נציגת הנתבעים הטעתה את התובע ומשכך, התובע רשאי לבטל את החוזה, מכוח סעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973:

15.        "מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה; לענין זה, "הטעיה" - לרבות אי-גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן"

כמו כן התנהגות מנוגדת להוראות סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981, שאומר כך:

2.  (א)   "לא יעשה עוסק דבר - במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה - העלול להטעות צרכן בכל ענין מהותי בעסקה (להלן - הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור יראו ענינים אלה כמהותיים בעסקה:

(1)                                                                                                                                          הטיב, המהות, הכמות והסוג של נכס או שירות

·                                                                                                                                                                                          משהנתבעים מחתימים את כל מזמיני השירות על אותו חוזה, שנכתב מראש, מדובר  בחוזה אחיד, כמוגדר בסעיף 2 לחוק החוזים האחידים, תשמ"ג- 1982 (להלן: "חוק החוזים האחידים"):

"חוזה אחיד - נוסח של חוזה שתנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסויימים במספרם או בזהותם"

בהסכם שנחתם בין התובע לנתבעים קיים הסעיף הבא: