תביעה להכרה בידועה בציבור והיקף עיזבון

האם התובעת מס' 1 היתה ידועה בציבור של המנוח  י' ז"ל והיא זכאית לרשת מחצית מעיזבונו ומה כולל עיזבונו של המנוח?

א.         רקע עובדתי וטענות הצדדים

1.         המנוח י' ז"ל (להלן: " המנוח") נישא בשנת 1971 לגב' ה' ומנישואין אלו נולד התובע מס' 2 (להלן: " א'"). המנוח וגב' ה' התגרשו בשנת 1979.

2.         בשנת 1979 נישא המנוח לנתבעת מס' 4 (להלן: " ח'") ומנישואין אלו נולדו להם שלושה ילדים, הם הנתבעים  1-3 (להלן: " הילדים").

3.         המנוח וח' חתמו על הסכם גירושין ביום 28.6.99 (להלן: " ההסכם") אשר נחתם בפני עו"ד שמואלי שערך את ההסכם עבורם (עמ' 75 שורה 29) והם התגרשו בשנת 2000. ההסכם אושר וקיבל תוקף של פסק דין ע"י בית הדין הרבני ביום 23.5.00.

4.         התובעת מס' 1 (להלן: " ר'") טוענת כי היא היתה הידועה בציבור של המנוח משנת 1996 ועד לפטירתו ביום 13.8.12.

5.         הילדים הגישו בקשה לצו ירושה וביקשו לחלק את עיזבון המנוח בין ארבעת ילדיו.

6.         ר' התנגדה למתן הצו בטענה שהיא היתה ידועה בציבור של המנוח ולפיכך היא יורשת מחצית מהעיזבון לפי סעיף 55 לחוק הירושה תשכ"ה - 1965 (להלן: " סעיף 55"). הילדים טענו כי ר' והמנוח נפרדו יותר משנה לפני פטירת אביהם והיא לא היתה ידועתו בציבור אף פעם, לרבות ביום פטירתו. לטענתם, המנוח התגורר בשנה האחרונה לחייו בנפרד מר', בדירה ששכר במגדל ט' (להלן: " ט'")  ובתקופה זו,  היה לו קשר זוגי עם שתי נשים אחרות. הילדים טוענים כי הקשר ביניהם "לא הגיע מעולם לדרגה של מעין בני זוג נשואים, המנהלים משק בית משותף ויכולים להיחשב כ"ידועים בציבור"... אלא הקשר התאפיין בכך שבמקרה הטוב ניתן לראות בו קשר רומנטי חברי, עם מאפיינים של נוחיות ואף תועלתנות הדדית" (סעיף 22 לסיכומי הילדים).

7.         א' הצטרף לטענת הילדים וטען כי ר' לא היתה ידועה בציבור של המנוח.

8.         כמו כן, הצדדים חלוקים בשאלה מה היקף עיזבון המנוח, כשהשאלה המרכזית היא האם עסק לממכר פלאפל  (להלן: " העסק") שייך לעיזבון המנוח או שהוא שייך כולו לח' והאם מקרקעין שמשמשים את העסק שייכים רק  לח' או לעיזבון. לטענת ח', העסק תמיד היה שייך לה בלבד, עוד לפני שהיא התגרשה מהמנוח וגם על פי ההסכם, העסק והמקרקעין שמשמשים אותו שייכים רק לה, ולמנוח לא היו כל זכויות בהם.

9.         יודגש כי בניגוד לטענת ר' (סעיף 29 לסיכומיה), נקבע על ידי במפורש בהחלטתי מיום 19.3.13 כי ההליך יעסוק אף בשאלת היקף העיזבון וחלק נכבד מחקירות העדים נסוב על נושא זה. 

10.        נבחן ראשית את השאלה האם ר' היתה ידועה בציבור של המנוח במועד פטירתו ולאחר מכן  נבחן האם העסק והמקרקעין שמהם הוא פועל, היו שייכים למנוח?

ב.         האם ר' היתה ידועה בציבור של המנוח במועד פטירתו?

1.         אין מחלוקת כי המנוח היה בקשרים  עם ר' לפחות  משנת 1997.

2.         סעיף 55 קובע כי: " איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים זה לזה...".

3.         במקרה דנן, אין מחלוקת כי במות המנוח לא היתה ר' נשואה לאחר.

4.         מה נדרש לצורך קיום " חיי משפחה"? בע"א 621/69 נסים נ' יוסטר, פ"ד כד (1), 617 קבע בית המשפט העליון כי הכוונה ל:

            " חיי אישות כבעל ואישה... מורכב מחיים אינטימיים כמו בין בעל ואשתו המושתתים על אותו יחס של חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות, המראה שהם קשרו את גורלם זה בזה... שבמשך כל אותו זמן התנהלו החיים המשותפים על בסיס אותו קשר עמוק הקיים, כרגיל, בין בעל ואישה הנשואים כחוק... קשר עמוק של שיתוף גורל והקרבה הדדית".  

5.         מה נדרש לצורך קיום " משק בית משותף"? בפסק הדין בעניין נסים הנ"ל נקבע כי הכוונה: