פסק דין
העניין שבפני, תובענת התובעת, לתשלום סך 4,697 ₪, כתובענה על סכום קצוב לפי הוראות סעיף 81 א 1 לחוק ההוצאה לפועל.
נתוני יסוד
על פי המתואר בתובענה, הנתבעים חתמו על הסכם מול התובעת, לפיו ילדיהם של הנתבעים ישהו בגן ילדים המופעל על ידי התובעת, והתחייבו לשלם מדי חודש סך 3,130 ₪, כאשר ביום 20.3.2012 החליטו הנתבעים על עזיבת הגן, באופן בו ללא התראה הילדים הפסיקו להגיע לגן, והתשלומים בגין התקופה הנוספת הופסקו.
לטענת התובעת, על פי ההסכם שבין הצדדים, על הנתבעים היה לשלם שכר לימוד עבור שהות ילדיהם בגן, לתקופה של חודש וחצי נוספים.
הנתבעים טענו כי הפסקת הגעתם של הילדים לגן הילדים המופעל על ידי התובעת, נעשתה לאור הודעת הגננת כי הילדים לא מתאימים למסגרת הגן, ולכן אין להביאם עוד לגן הילדים.
במסגרת הדיון בהתנגדות הסכימו הצדדים כי במקום לדון בהתנגדות, יינתן פסק דין בתובענה לגופו של עניין, לאחר שמיעת עדויות הצדדים.
המסגרת החוזית
סעיף 4 להסכם שבין הצדדים, עוסק ב"הפסקת ביקור הילד בגן".
לפי סעיף 4 א' להסכם, התובעת רשאית להוציא הילד מהגן, אם יופר ההסכם שבין הצדדים, היעדר תשלום, אי קיום החלטות הנהלת הגן/ועד הורים, תביעת ההורים כנגד התובעת, תפקוד לקוי של הילד או היעדר שיתוף פעולה של ההורים עם בקשת הנהלת הגן לפנות לייעוץ מקצועי.
סעיף 4 א' (2) קובע כי במידה ותתקבל הודעה מהתובעת על הפסקת ביקור הילד בגן, שכר הלימוד אשר ישולם יהא עד למועד ההוצאה בפועל.
סעיף 4 ב' להסכם, עוסק בהוצאת הילד מהגן בידי ההורים, כאשר במקרה שכזה, על הורים לשלם שכר לימוד עד לתום החודש שלאחר חודש ההוצאה מן הגן, אף אם לא תנוצל הזכות להגיש לגן עד לתום אותה תקופה.
המחלוקת שבין הצדדים, מתמצה בשאלה, האם הפסקת הביקור הינה לפי רצון ההורים (שאז תהא חבות בתשלום אותם שני חודשי שכר לימוד), או שמא על ההורים היה לשלם רק עד למועד הפסקת הביקור (שאז אין כל חובת תשלום).
עדויות הצדדים
מטעם התובעים העידו הגננת, הגב' אירנה מורבסקי, ומנכ"ל התובעת, מר קונסטנטין שוויביש. הגננת העידה והבהירה את הנסיבות בנוגע אליהן נדרשים הורים לקחת את הילדים מהגן (ובעיקר כאשר קיימת סכנת הדבקה), והגננת הכחישה שאמרה לנתבעים כי ילדיהם אינם מתאימים למסגרת הגן, אותה אמירה המיוחסת לה, אשר היא מהווה את בסיס המחלוקת שבין הצדדים.
מנכ"ל התובעת העיד גם כן, אולם לא יכול היה למסור פרטים אודות אותו אירוע נטען, שכן לא היה צד לאותה שיחה, ואולם הבהיר את הנוהל הקיים באשר למסירת הודעה להורים בדבר אי התאמתו של ילד למסגרת החינוכית של רשת הגנים. מנכ"ל התובעת הבהיר כי בטרם מסירת הודעה על אי התאמה, מדווח העניין להנהלת הרשת, ובמקרה זה מבוצע אבחון, דבר אשר לא בוצע ולא נדרש במקרה זה, ולכן עמד מנכ"ל התובעת על כך כי לא בוטל החוזה בשל אי התאמה, אלא בשל הפסקת הגעת הילדים לגן, ולפיכך על הנתבעים לשאת בעלות החוזית בהקשר זה.
מטעם הנתבעים העיד הנתבע מס' 1, ושב על טענות ההגנה, לפיהן הפסקת הגעת הילדים נגעה בהוראות התובעת ונציגיה, ומחלוקות אשר התגלעו בין הצדדים, יותר מפעם אחת, בשאלת איסוף הילדים מגן הילדים בעת מחלה.
הנתבע 1 העיד שהגננת מסרה לו שהילדים אינם מתאימים למסגרת הגן ולכללים אשר נהוגים בגן, ושב על דבריו מספר פעמים (עמ' 2 לפרוטוקול, שורה 1 ואילך). הנתבעת 2 הבהירה כי אכן הייתה מעוניינת שילדיה יעזבו את הגן המופעל על ידי התובעת, שכן באופן חוזר ונשנה היו מתקשרים ופונים אליה מטעם הגן, ומבקשים שתגיע לאסוף את ילדיה בשל מחלתם, גם במקרים בהם התברר כי היו בריאים לחלוטין (לדבריה).
הנתבעת 2 התייחסה לאפיזודה קודמת של רצון לעזוב את גן הילדים, אשר אירעה כשלושה חודשים לפני עזיבת הגן בנסיבות אשר הובילו לתובענה; לדברי הנתבעת 2, כבר בחודש דצמבר 2011 ביקשה לעזוב את הגן עקב התנהלות זאת, אשר לגישתה הינה לקויה, וכאשר ביום 18.3.2013 נאלצה פעם נוספת לקחת את ילדיה מהגן, ולאחר מכן התברר שאין להם בעיה בריאותית, יצרה קשר עם הגננת, הגב' מירובסקי, אשר הודיעה לה, לדבריה, שהיא (להבדיל מילדיה) לא מתאימה לגן, אם היא מעלה טענות בהקשר זה (עמ' 4, שורה 28-30).
דיון והכרעה