בית הדין הארצי קבע כי העובד "חושף שחיתויות" ולפיכך זכאי לפיצוי כספי בגין עוגמת נפש ולפיצוי מלא בגין אובדן השתכרותו

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1.                  בפנינו שני ערעורים על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (השופטת מיכל אריסון-חילו ונציגי הציבור מר אילן פלטי ומר יוסף הלפרין; תע"א 4548/03; מיום 26.9.2011) בו נדונה תביעתו של מר משה חזות (להלן - מר חזות).  בית הדין האזורי קיבל את תביעתו של מר חזות וקבע כי מר חזות פוטר עקב הגשת תלונותיו בניגוד לסעיף 2 לחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין) התשנ"ז - 1997 (להלן - חוק הגנה על עובדים). בית הדין האזורי הורה על השבתו של מר חזות לעבודה ברכבת ישראל בע"מ (להלן - רכבת ישראל) בתפקיד אשר יתאים לכישוריו ולמצבו הבריאותי. יחד עם זאת, נדחתה בקשתו של מר חזות לפסוק לו, בנוסף לסעד ההשבה, פיצוי כספי.   מכאן שני הערעורים שבפנינו.

התשתית העובדתית הרלוונטית

2.                  מר חזות הועסק ברכבת ישראל החל מיום 8.9.1996 כקושר קרונות ברכבת. בחודש פברואר 1999 נפגע מר חזות בתאונת עבודה ושהה שנה וחצי בחופשת מחלה. כאשר שב לעבודה לאחר חופשת המחלה הוא הוצב כפקח נייח עקב מגבלותיו הרפואיות. בהמשך, בחודש יולי 2000, הועסק מר חזות כמנהל משמרת בתחנת הרכבת בנהריה. בחודש אוקטובר 2001 שובץ מר חזות בתפקיד פקח נייד (כרטיסן ומפקח רכבת בשעת נסיעה). במסגרת תפקיד זה, נחשף מר חזות לשורה של אירועים קשים כגון התאבדויות, תאונות דרכים ונפילת עובדת מהרכבת. בעקבות אירועים אלו, חווה התמוטטויות פיזיות וכתוצאה מכך אושרה לו חופשת מחלה נוספת שאורכה חצי שנה. עם שובו מחופשת המחלה השנייה, שימש מר חזות כמנהל תחנות מחלף בתחנת "השלום" בתל אביב, תחנת נהריה, תחנת בת גלים ותחנת בנימינה.

3.                  בתחילת שנת 2003 הועבר מר חזות למחלקת מבצעים, אך עבודתו במחלקה זו הופסקה והוא שובץ לתפקיד פקח נייד. במקביל לכך, גילה מר חזות כי לא נערכו בחירות לוועד עובדי מרחב הצפון של רכבת ישראל מזה כארבע וחצי שנים, ובניגוד לתקנון ועד העובדים המחייב עריכת בחירות כל שלוש שנים. לפיכך, הסב מר חזות את תשומת ליבם של העובדים לכך שלא נערכו בחירות. בתקופה זו, מר חזות, אשר ביקש להתמודד בבחירות לתפקיד חבר ועד עובדי המרחב הצפוני ברכבת ישראל, אף התחיל להחתים עובדים על הטפסים הרלוונטיים.

4.                  כמו כן, הוא פנה אל יו"ר הסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן - ההסתדרות) במרחב חיפה, מר יגאל כהן, ואל מחזיקי תיק רכבת ישראל בהסתדרות במרחב חיפה, מר דוד לוי ומר רפי מסט, וביקש מהם לעשות את הנדרש על מנת לקיים בחירות לוועד העובדים. מר חזות אף הסב את תשומת ליבם של אנשי ההסתדרות לכך שבקרב ועד העובדים ברכבת ישראל מכהנים חברים המנועים מלכהן כחברי ועד בשל תפקידי הניהול בהם הם מכהנים או בהיותם ממוני כוח אדם, וזאת בהתאם לסעיף 3 לפרק כ"ג להסכם הקיבוצי ותקנון ההסתדרות. בעקבות פנייה זו, טוען מר חזות, החלו חברים בוועד העובדים להשפיל אותו ולהתנכל לו, על מנת לסכל את התמודדותו בבחירות לוועד העובדים.  

5.                  ביום 2.2.2003 הגיש מר חזות תלונה כנגד חבר בוועד העובדים, מר אלי חרמון (להלן - מר חרמון), במסגרתה טען כי ספג ממנו קללות וגידופים. בחודש אפריל 2003 פנה מר חזות למר שאול עוקיש, המכהן כיו"ר ועד עובדי רכבת ישראל במרחב הצפוני ומשמש במקביל כממונה הרווחה הארצי (להלן - מר עוקיש), והתלונן בפניו על העברתו ממחלקת מבצעים. נוסף על כך, ציין מר חזות כי אין זה ראוי שעובדים בתפקידי ניהול בכירים יכהנו כחברי ועד העובדים שכן מעבר לעובדה שעניין זה נוגד את הוראות ההסכם הקיבוצי ותקנון ההסתדרות, הדבר אף עלול להוביל לניגוד עניינים. כתוצאה מכך,  לטענתו של מר חזות, החל מר עוקיש לגדף ולקלל אותו. ביום 3.4.2003 פנה מר חזות למנכ"ל רכבת ישראל והתלונן על הקללות והגידופים הללו. במקביל, הגיש מר חזות תלונה למשטרת ישראל נגד מר עוקיש בטענה כי העליב ואיים עליו.

6.                  ביום 7.4.2003 שלח מר חזות מכתב תלונה למנכ"ל רכבת ישראל, מר יוסי שניר (להלן - מנכ"ל רכבת ישראל). מר חזות שלח העתק של מכתב זה לשר התחבורה, למבקר המדינה, למבקר הפנים של רכבת ישראל, למזכיר ההסתדרות ולמחלק ההונאה במשטרת ישראל. במכתבו, ציין מר חזות כי ישנם מנהלים ובעלי תפקידים בכירים אשר אינם מתייחסים לחוקי מדינת ישראל ולחוקי רכבת ישראל. במסגרת זו, התלונן מר חזות על התנהלותו של מר חרמון, המשמש מפקח תנועה ארצי ומזכיר ועד תנועה צפון, וטען כי מר חרמון ביצע עבירות של קבלת שוחד וטובות הנאה וגניבה. בנוסף, אף התלונן על בעלי תפקידים שונים ברכבת ישראל אשר איימו עליו שיענישו אותו משום שהחתים עובדים על מסמך בו דרשו העובדים לקיים בחירות לוועד העובדים ברכבת ישראל.

7.                  ביום 29.4.2003 הגיש מר אורי בן שאול - חבר ועד תנועה, מפקח ברכבת ישראל ואחד הנילונים בתלונתו של מר חזות מיום 7.4.2003 (להלן - מר בן שאול) - שתי תלונות נגד מר חזות, וביום 12.5.2003 הגיש תלונה נוספת נגדו. יחד עם זאת, לא הוכח בפני בית הדין האזורי כי שלוש התלונות הללו בעניינו של מר חזות הובאו לידיעתו וכי ניתנה לו אפשרות להגיב עליהן, בהתאם לסעיף 2(א) לנספח ז' להסכם הקיבוצי המיוחד לעובדי רכבת ישראל (להלן - תקנון המשמעת).

8.                  לדברי מר חזות, ביום 25.5.2003 פגש במהלך עבודתו כפקח את מר אבי שגיא, מנהל חטיבת הנוסעים ונילון נוסף בתלונתו של מר חזות מיום 7.4.2003 (להלן - מר שגיא). במהלך פגישה זו, ביקש מר חזות ממר שגיא לשבצו בתפקיד חדש, משום שלטענתו לא עבר הכשרה מתאימה על מנת לשמש כפקח נייד בקורס פקחים ומשום שהוא סובל מאז שנת 1999 מבעיות רפואיות המונעות ממנו לשמש בתפקיד זה. עוד באותו יום שלח מר שגיא מכתב בעניינו של מר חזות אל מנהלת אגף כוח אדם ושכר ברכבת ישראל, במסגרתו ציין כי החליט על הפסקת העסקתו של מר חזות כפקח " עד לסיום הטיפול בבעיותיו הרפואיות".

9.                  לאחר שעבודתו ברכבת ישראל הופסקה פנה מר חזות למנהלת אגף משאבי אנוש ברכבת ישראל ובעקבות זאת הוא הוזמן לצורך בירור העניין. יחד עם זאת, כאשר הגיע מר חזות ביום 27.5.2003 למשרדי רכבת ישראל הובהר לו כי הוא מצוי בהליך משמעתי של ועדת בירור שנייה (להלן - הוועדה), זאת מבלי שקיבל לידיו כל חומר אשר היה מאפשר לו להתכונן לקראת דיון משמעתי זה. בוועדת בירור שנייה זו ישבו, בין היתר, מר שגיא ומר חרמון, נגדם הגיש מר חזות את תלונתו למנכ"ל רכבת ישראל ביום 7.4.2003.

10.              בהקשר זה יצוין כי ברכבת ישראל קיימות שלוש ערכאות משמעת הדנות בעבירות משמעת מהקלות יותר אל הכבדות יותר: ערכאה ראשונה דנה בעבירות משמעת קלות והיא כוללת בירור בפני ממונה בדרגת מנהל מרחב או מנהל אגף; ערכאה שנייה דנה בעבירות משמעת פחות קלות והיא כוללת בירור בפני ועדת בירור ראשונה; וערכאה שלישית דנה בעבירות משמעת חמורות והכוללת בירור בפני ועדת בירור שנייה שבסמכותה להחליט על פיטורי עובד. 

11.              בעת דיוני ועדת הבירור השנייה, ביקש מר חזות שמר חרמון יצא מהישיבה ולא ישתתף בה אך הדבר לא נעשה ואף לא צוין בפרוטוקול הדיון. בנוסף, אף נרשם בפרוטוקול כי מר שגיא החליט להפסיק את העסקתו של מר חזות " עקב ליקויים בתפקודו" בעוד שכאמור, במכתבו לאגף כוח אדם ושכר ציין כי החליט להפסיק את העסקתו של מר חזות " עד לסיום הטיפול בבעיותיו הרפואיות". מר חזות טען בפני הוועדה כי למיטב ידיעתו ביצע את עבודתו כראוי וכמו כן, העלה טענות כנגד עובדים שונים. יחד עם זאת, הוועדה לא דנה בטענותיו של מר חזות בעניינם של אותם עובדים ורק ציינה כי מר חזות רשאי להגיש תלונה כנגד אותם עובדים לכל גורם רלוונטי. במהלך אותו דיון, דרש מר שגיא לפטר את מר חזות בטענה כי מעבר לעובדה שהוא אינו מבצע את תפקידו כנדרש הוא אף גורם נזק תדמיתי לרכבת ישראל בשל אופן תפקודו.

12.              הוועדה, בהחלטתה, קבעה כי היא " מצאה את העובד אשם בגין תפקוד לקוי כפקח ועל כן הוחלט כדלהלן: 

1.     על העובד יוטל קנס של 7 ימי עבודה, מהם 4 ימים בפועל ו- 3 ימים על תנאי. הניכוי יבוצע ב- 3 תשלומים החל ממשכורת 5/03.

2.     העובד יקבל מכתב נזיפה חמורה.

3.     ביום ד', ה- 28/5/03 תתקיים פגישה במשרדו של סמנכ"ל למינהל ומ"א עם מנהל חטיבת נוסעים והעובד על מנת לבחון את המשך העסקתו בחטיבה לאור חוות הדעת של מנהל חטיבת הנוסעים.

4.     לעובד הובהר כי נתונה לו הזכות לערער על החלטות סמנכ"ל למינהל מ"א תוך 7 ימים מהיום, לוועדת השניים (המורכבת ממנהל הרכבת וממחזיק תיק ההסתדרות במועצת פועלי חיפה)."

13.              ביום 3.6.2003 הודיע הסמנכ"ל למינהל, מר יצחק סרי (להלן - מר סרי), למר חזות כי בהתאם להחלטת הוועדה מיום 27.5.2003 ובהמשך לדיון שהתקיים במשרדו ביום 28.5.2003 הוא ישמש באופן זמני כפועל חצר במוסך תפעולי בחיפה, זאת בהתאם להגבלות הרפואיות שנקבעו על ידי רופא רכבת ישראל בעניינו.