המחוזי: משרד הבריאות ישלם כ 7.5 מיליון שקלים לארגון מגדלי הדגים

א.         מהות התובענה

זו תביעה כספית לתשלום פיצוי בסך 10,592,337 ש"ח בגין נזקים שנגרמו לתובעים, לטענתם, כתוצאה מהתנהלות הנתבע והחלטותיו בעקבות כתבה ששודרה בטלוויזיה אודות שימוש שנעשה בבריכות לגידול דגים, בחומר חיטוי שנאסר לשימוש בישראל מחשש שהוא מסרטן.

ב.         עובדות רלבנטיות

התובעת 1 הנה אגודה שיתופית, אשר בה חברים מושבים וקיבוצים (התובעים 33-2) העוסקים בגידול דגי בריכות (למען נוחות הדיון יכונו להלן התובעים 33-1: " התובעים").

הנתבע הינו רשות מינהלית האחראית, בין היתר, על מערכת הבריאות בישראל ועל בריאותם של תושבי המדינה. כמו כן מפקח הנתבע על ייצור מוצרי המזון במדינה.

בתאריך 19.11.03 שודרה בערוץ השני של הטלוויזיה כתבה אודות שימוש שנעשה בבריכות הדגים של קיבוץ נווה איתן (התובע מס' 9), בחומר " מלכיט גרין" ("ירקרון"), אשר שימש במשך שנים רבות בתהליך הייצור של דגי הבריכות, עד שנאסר לשימוש בישראל עקב חשש שהחומר מסרטן.

כנטען בכתב התביעה, כבר בערבו של אותו יום הודיע משרד החקלאות על הטלת סגר על בריכות הדגים של קיבוץ נווה איתן ועל קיומה של בדיקה בנושא.

למחרת שידור הכתבה, בתאריך 20.11.03 הופץ לגורמים שונים מכתבו של מנהל היחידה הוטרינרית אצל הנתבע, ד"ר זינגר (נספח ג' ל-ת/7), בו צוין, בין היתר, שהחומר "מלכיט גרין" הוצא משימוש כחומר חיטוי בבריכות דגים, לאחר שהוכח כחומר מסרטן. כמו כן צוין במכתב שלא קיימת סכנה בריאותית מיידית כתוצאה מאכילת דגים שטופלו בחומר הנ"ל וכי שירותי המזון נטלו דגימות של דגי בריכות לבדיקות מעבדה, ולאחר קבלת תוצאותיה יוחלט, יחד עם משרד החקלאות, על המשך הטיפול בנושא.

בתאריך 24.11.03 קיבל הנתבע תוצאות מבדיקה מדגמית של דגים המשווקים ע"י חברת "תנובה", בה נתגלו שרידים של החומר "מלכיט גרין" (נספח ד' ל-ת/7).

סמוך לאחר קבלת תוצאות הבדיקה, פרסם הנתבע הודעה לעיתונות (נספח 13 ל-נ/9) לפיה חל איסור מוחלט לצרוך דגי בריכות, עקב הימצאות חומרי חיטוי מסרטנים בבריכות גידול הדגים. כמו כן, הורה הנתבע על הסרתם של דגי הבריכות מהמדפים בנקודות המכירה ועל השמדתם (להלן גם: " החלטת הנתבע הראשונה").

לטענת התובעים, כתוצאה מהחלטת הנתבע הופסקה לחלוטין מכירת דגי הבריכות בישראל כבר במהלך יום 24.11.03. כמו כן, הורדו דגי הבריכות מהמדפים ברשתות השיווק, והושמדו.

מוסיפים התובעים וטוענים שעוד באותו היום הם פנו לנציגי הנתבע והתריעו בפניהם על כך שההודעה שפורסמה פוגעת פגיעה בלתי מוצדקת בכל ענף גידול דגי הבריכות, וגורמת נזק חמור למגדלי הבריכות בארץ.

בתאריך 25.11.03 התקבלה החלטה משותפת של משרדי הבריאות והחקלאות, לפיה ההגבלה על שיווק ומכירת דגי בריכות תצומצם, ותיאסר מכירת דגים רק מבריכות שבהן נמצאה כמות אסורה של "מלכיט גרין" (נספח ו' ל-ת/7, להלן: "ההחלטה השניה המשותפת").

לטענת התובעים, החלטת הנתבע הראשונה לפרסם הודעה בדבר איסור מכירה וצריכה של דגי בריכות ולהורות על השמדתם, לקתה בחוסר סבירות קיצונית והתקבלה מבלי שהיתה בפניו תשתית עובדתית מתאימה. כמו כן הם טוענים שהנתבע התרשל כלפיהם ופעל בחוסר תום לב ובחוסר הגינות.

כתוצאה מהתנהלות הנתבע, נגרמו לתובעים, לטענתם, נזקים כבדים בגין השמדת הדגים, גידול בעלויות ייצור, ירידת מחירים והוצאות למימון קמפיין ציבורי לטיפול במשבר.

מכאן התביעה, שהוגשה לבית המשפט בתאריך 16.11.06.

בכתב ההגנה שהוגש מטעמו גורס הנתבע שהחל מתאריך 30.4.03 חל איסור מוחלט על מכירה של החומר "מלכיט גרין" ועל השימוש בו, וכן חל איסור על שיווק דגים המכילים את החומר מעבר לרמה מירבית שנקבעה.

כן נטען כי בתאריך 20.11.03, למחרת שידור הכתבה בטלוויזיה, ערך הנתבע בדיקות מדגמיות אקראיות בדגים במחסן של חברת "תנובה" שהינה משווקת גדולה של דגי בריכות.

תוצאות הבדיקות התקבלו בתאריך 24.11.03 ומהן עלה שקיימות בחלק מהדגים שאריות של החומר "מלכיט גרין" מעל הרמות המירביות המותרות.