רקע
1. התובע כבן 56, יליד 1957, הינו מהנדס במקצועו.
2. הנתבע הינו רופא שיניים במקצועו ומרפאתו נמצאת בחיפה.
3. בשנת 2004 פנה התובע לנתבע על מנת לבצע טיפול שיניים. הנתבע המליץ לתובע על טיפול שיניים מקיף בכל הפה, לרבות טיפולי שורש ברוב השיניים, עקירה, כתרי חרסינה על גבי כל השיניים ותותבת חלקית להוצאה בלסת העליונה.
4. לטענת התובע הנתבע התרשל בעבודתו ולא ביצע את הטיפולים כנדרש. לפיכך הגיש תביעה זו לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מרשלנות הנתבע. התובע אף הפסיק את תוכנית הטיפולים אשר נקבעה לו ע"י הנתבע, והוא תובע גם פיצוי בגין הטיפולים אשר טרם ביצע.
טענות התובע
5. לטענת התובע במהלך ביצוע טיפול שורש בשן חותכת מרכזית תחתונה משמאל (31), חדר הנתבע עם הפוצר לעצם וגרם לנקב בשורש. כתוצאה מכך נגרם לתובע דימום רב, ובהמשך סבל מכאבים חזקים ממקור שן 31. הנתבע החדיר תרופות מרובות לשורש השן, אך למרות הטיפולים השן המשיכה לכאוב ולבסוף נעקרה ע"י רופא אחר.
6. כן טוען התובע כי לאחר שהנתבע הדביק לו כתרים בלסת העליונה, הוא החל לחוש בכאבים חזקים בשיניים שמתחת לכתרים וכן בנפיחות בחניכיים. כאשר התלונן התובע בפני הנתבע על הכאבים, השיב הנתבע כי מדובר בתגובה סבירה, ונדרשת סבלנות להתרגל לכתרים החדשים בשיניים.
7. לאחר מספר שבועות, הופיעה אצל התובע נפיחות בחניכיים באיזור קדמי עליון משמאל ולכן הנתבע הורה על טיפול אנטיביוטי. למרות טיפול זה המשיכה הנפיחות ואף הופיע חום גבוה והתובע נאלץ ליטול אנטיביוטיקה לתקופה ממושכת.
8. עקב הנפיחות והכאבים הפנה הנתבע את התובע לד"ר אלברטינה וודובוז, אשר ביצעה לתובע ניתוח בחניכיים באיזור קדמי עליון משמאל. לאחר הניתוח המשיך התובע בטיפול אצל הנתבע, אשר הדביק לו כתרים על השיניים בלסת התחתונה.
9. לאחר הדבקת השיניים בלסת התחתונה, התובע לא יכל כלל ללעוס מזון בשל הקושי בסגירת השיניים. כאשר פנה לנתבע, השיב הלה שהכל בסדר ויסתדר לאחר שהפה יתרגל לשיניים החדשות.
10. התובע המשיך לסבול מכאבים ונפיחות בלסת העליונה משמאל וקיבל מהנתבע טיפול אנטיביוטי מדי פעם.
11. עקב הימשכות הכאבים והנפיחות פנה התובע לרופא א.א.ג. שאבחן דלקת בסינוס המקסילרי השמאלי.
12. בנוסף לנפיחות האמורה בלסת העליונה משמאל וקבלת טיפול אנטיביוטי, החל התובע לסבול מכאבים בכתרים שבלסת התחתונה וכן מנפיחות בחניכיים. הנתבע אמר לתובע שמדובר, כנראה, באלרגיה למתכת והפנה אותו לאלרגולוג.
13. האלרגולוג הפנה את התובע לבדיקת מומחה פה ולסת. התובע נבדק במרפאת הנתבע ע"י ד"ר סולומון שהציג עצמו כמומחה פה ולסת. ד"ר סולומון קבע כי קיימת דלקת בעצם סביב שורשי שיניים 32 ו-42 ויש צורך לבצע ניתוח לכריתת שיניים אלו.
14. לאחר בדיקת ד"ר סולומון, אמר הנתבע לתובע כי עדיף לעקור את השיניים 32, 31, 41 ו-42, ולא לבצע ניתוח לכריתת חודי שורשים 32 ו-42.
15. בעקבות ממצאיו של ד"ר סולומון פנה התובע לקבלת חוות דעת נוספת ממרפאת פה ולסת של בית החולים כרמל שם נבדק ע"י ד"ר קרמיש. ד"ר קרמיש אמר לתובע שכל טיפולי השורש שבוצעו לו נעשו בצורה לקויה, וכן שיש צורך לעקור שן חותכת צידית עליונה מימין, שן מס' 12.
16. התובע הציג בפני הנתבע את המלצות ד"ר קרמיש אולם הנתבע דחה המלצות אלו. התובע המשיך לסבול מכאבים והנתבע המשיך לתת לו תרופות מרובות לשיכוך כאבים וטיפולים אנטיביוטיים מגוונים.
17. התובע טוען כי הנתבע אף לא השלים את הטיפול עליו הוסכם מלכתחילה ולא ביצע את התותבת החלקית להוצאה בלסת העליונה.