הרקע, ההרשעה והסדר הטיעון
1. הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן, בביצוע 5 עבירות לפי סעיף 220(1) ל פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 [ הפקודה] (השמטת הכנסות שיש לכללן בדוח), בביצוע 5 עבירות לפי סעיף 220(4) לפקודה (הכנה וקיום פנקסי חשבונות כוזבים) ובביצוע 5 עבירות לפי סעיף 220(5) לפקודה (שימוש במרמה, ערמה ותחבולה). זאת, לאחר שבין השנים 2003 עד 2007 השמיט הנאשם הכנסות שהתקבלו בעסקו, "ד"ר קור שירותי מיזוג אוויר לרכב", שעסק במתן שרותי מיזוג אוויר לרכב. ההכנסות המושמטות היו בסכום של לא פחות מ-2,987,716 ש"ח. הוא הכין וקיים פנקסי חשבונות כוזבים, בכך שכלל בפנקסיו רק חלק מהכנסותיו והכל תוך שימוש במרמה ותוך פעולה במזיד מתוך כוונה להתחמק מתשלום מס.
בהתאם להסדר הטיעון בין הצדדים, טענה המאשימה כי יש להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל בן 14 חודשים ואילו הנאשם טען כי יש להטיל עליו 6 חודשי מאסר בפועל, אשר ירוצו בעבודות שירות. עוד טענו הצדדים, בהתאם להסדר, לעונש מותנה (לפי שיקול דעתו של בית המשפט) ולהטלת קנס בסך 120,000 ש"ח (אשר ישולמו ב-12 תשלומים לאחר תום תקופת המאסר).
טיעונים לעונש
2. המאשימה ציינה לחובת הנאשם את ההשמטה השיטתית של הכנסותיו על פני 5 שנים, את גובה הסכום המושמט, אשר שולשל לכיסו של הנאשם ונלקח לשימושיו הפרטיים במשך 5 שנים, את חומרת העבירה ואת העובדה כי בהתאם לפסיקה, בעבירות כגון אלה נדחקות נסיבותיו האישיות של הנאשם למקום משני, כאשר שיקולי הרתעת הרבים זוכים למעמד עיקרי.
3. הסנגור הדגיש בראש ובראשונה את העובדה שהנאשם הסיר את כל המחדלים מושאי כתב האישום המתוקן. נוסף על כך, הסיר חובות אזרחיים אף מעבר לכתב האישום, מול פקיד השומה האזרחי. הוא שילם חובות לרשויות מס ערך מוסף ושם לעצמו כמטרה לשים את הפרק הנוכחי מאחוריו. הנאשם מצטער ומתחרט על מעשיו ונכון היה לשלם את המחיר הכלכלי הכבד שנדרש ממנו לשם הסרת כל מחדליו. הדבר גבה גם מחיר נפשי ומחיר משפחתי. הנאשם לקח הלוואות בסדרי גודל עצומים על מנת לכסות את חובותיו והוא נותר חסר כל. מדובר באדם שעסק כל חייו בתחום מיזוג האויר וכך פרנס את משפחתו.
הסנגור ביקש לזקוף לזכות הנאשם את הודייתו המוקדמת, את נטילת האחריות, את העובדה כי אין לנאשם כל עבר פלילי בכל תחום שהוא. הוא כבן 60, נשוי ואב לשלושה ילדים. הסנגור פרט את נסיבותיו האישיות, לרבות ארועים - חיוביים ושליליים - לאורך חייו, כגון שירותו הצבאי מחד גיסא, ואם חולה וקשיים אחרים, מאידך גיסא. הוא ציין כי כיום מצבו הבריאותי של הנאשם מתרופף. הוא החל לאבד את ראייתו באחת מעיניו לפני כשנתיים וכיום איבד את ראייתו בעין זו - כליל.
הסנגור ביקש להתחשב בכך כי כל חודש של מאסר אשר יפסוק בית המשפט פרושו הוצאת הנאשם ממעגל התעסוקה, וזאת בעיקר בהתחשב בגילו ובמצבו הבריאותי, המשפיעים על סיכוייו לשוב למעגל העבודה. הממונה על עבודות השירות מצא את הנאשם כשיר לבצע עבודות שירות והסנגור עתר לכך שיוטל על הנאשם עונש שיכול וירוצה בעבודות שירות, בעיקר על מנת לאפשר לנאשם לחזור למעגל החיים ולהתאושש.
שני הצדדים הפנו את בית המשפט לפסיקה רלוונטית.
4. הנאשם ביקש לומר את דברו. הוא ציין עד כמה קשה לו המעמד הנוכחי, וכי הוא בוש ונכלם. הוא ציין כי כל חייו היה אדם נורמטיבי ועבד למחייתו, שירת במילואים, לרבות במלחמות, וגם כעת - כאשר מוטלים לפתחו חובות גדולים, הוא עושה כל שביכולתו כדי לעמוד בהם ולהחזיר חובותיו לכל הנושים. הוא ציין את ההשפעה של המצב על משפחתו וביקש בכל לשון של בקשה לאפשר לו לרצות את עונש המאסר בעבודות שרות, שאם לא כן - יהא הדבר כעונש מוות עבורו ועבור משפחתו התלויה בו, שכן הנאשם לא יוכל לפרנסה ולהחזיר את חובותיו.
דיון והכרעה
5. הצדדים שלפני אמנם הגיעו להסדר טיעון, אך מאחר שאין ביניהם הסכמה על העונש, אלא יש הסכמה על טווח, כאשר המאשימה טוענת לעונש המצוי בחלקו העליון של הטווח והנאשם - לעונש בחלקו התחתון, יש לבחון את העונש שיוטל במסגרת תיקון 113 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 [ החוק], שענינו הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה, ולו באופן כללי.
קביעת מתחם העונש ההולם
6. הערך המוגן שבו פגע הנאשם הוא השיוויון בנטל המס. כאשר אדם מתחמק מתשלום מס משמעות הדבר היא שכלל ציבור משלמי המס נדרש לשאת בנטל גדול יותר, ומהקופה הציבורית נגרע חלקו של המשתמט. כפי שנקבע: "עבירות המס מתאפיינות בחומרה יתרה נוכח פגיעתן הישירה - בקופה הציבורית, העקיפה - בכיסו של כל אזרח, ולאור חתירתן תחת ערך השוויון בנשיאת נטל המס" (רע"פ 977/13 אודיז נ' מדינת ישראל [20.2.13]).
7. בצידה של העבירה לפי סעיף 220 לפקודה קבוע עונש מאסר בן 7 שנים. עבירה זו נחשבת לאחת החמורות בחוקי המס.
8. הנאשם פגע בערך המוגן במידה רבה, כאשר השמיט הכנסות במשך 5 שנים ברציפות, כאשר סכום ההשמטה מגיע כמעט לשלושה מליון ש"ח.
9. מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות אלה כוללת מאסר בפועל, ובדרך כלל - מאסר שירוצה מאחורי סורג ובריח. בית המשפט העליון קבע, לא אחת, כי בעבירות כגון אלה רצוי שלא לאפשר ריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות (ע"פ 4097/90 בוירסקי נ' מדינת ישראל, פסקה 4 [29.10.90] וכן לאחרונה: רע"פ 74/13 חלידו נ' מדינת ישראל[17.3.13] [ ענין חלידו]).
10. מדובר בעבירה הדורשת תכנון מוקדם. הנזק הפוטנציאלי הנובע מעבירה זו הוא רב, כאשר הציבור בכללותו נפגע בצורה משמעותית כתוצאה מהעלמות מס, בפרט כאשר מדובר בהעלמה בסכומים מהותיים, כפי שמדובר בעניננו. כפי שנקבע: "יש המתפתים לראות עבירות מס, שאין הנגזל האינדיבידואלי בהן ניצב לנגד העיניים והרי הוא הציבור כולו, 'חסר הפנים' כביכול - במבט מקל. לא ולא. אדרבה, בית משפט זה, עוד משכבר הימים, ראה אותן בחומרה..." (רע"פ 7135/10 חן נ' מדינת ישראל, פסקה י"א [3.11.10]).
גם הנזק הקונקרטי במקרה זה הוא רב, נוכח היקף ההעלמה ומספר השנים שבהן בוצעו העבירות. עם זאת, כאשר הסיר הנאשם את מחדליו (ולכך אתייחס גם בהמשך) הקטין את הנזק הקונקרטי שגרם.