הכרעת דין
רקע כללי
נגד הנאשם הוגש כתב אישום המחזיק שני אישומים שעניינם בעבירות לפי חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998 (להלן: החוק).
באישום הראשון הואשם הנאשם בכך שביום 4.3.10, ייבא דרך נתב"ג בעבור חנות בשם "פראש ריף" השייכת לו, ערכי טבע מוגנים אשר כללו 2 דגי קיסרון הדור, חלזונות בשם חשופית, SEAPEN ומלפפוני ים, האסורים כולם בייבוא לארץ. בגין מעשה זה הואשם הנאשם בעבירות סחר בערך טבע מוגן ללא היתר, והחזקת ערך טבע מוגן ללא היתר, עבירות לפי סעיף 33(ד) ו-57(א) לחוק.
באישום השני הואשם הנאשם בכך שביום 30.11.10 , בחנותו "פראש ריף", החזיק והציע למכירה ערכי טבע מוגנים אשר כללו 12 זהרונים, 10 אימפרטור קיסרי ו-19 כוכבי ים. בגין מעשה זה הואשם הנאשם בעבירות של סחר בערכי טבע מוגנים ללא היתר, ובהחזקת ערך טבע מוגן ללא היתר, עבירות לפי סעיפים 33(ד) ו-57(א) לחוק.
הנאשם כפר באישומים. בנוגע לאישום הראשון טען כי אין ראיות לכך שהדגים המוזכרים בכתב האישום אכן היו בארץ, כי אין הוכחה לכך שסוגי הדגים שצוינו הם אלה שנתפסו, וכי הנאשם לא החזיק בהם ואפילו לא הספיק כלל לראותם. בנוגע לאישום השני נטען כי כוכבי הים נלקחו או הובאו לחנותו של הנאשם על ידי לקוח ולא הייתה כוונה לסחור בהם, אלא הם הוחזקו בחדר אחורי על מנת שהדגים יומתו. לעניין יתר הדגים נטען כי אין ראיות להימצאותם בחנות.
ראיות התביעה לאישום הראשון
5.העד נועם משי, מנהל יחידת פיקוח ואכיפה של רשות הטבע והגנים, שימש בעת האירוע כאחראי מפרץ אילת ומנהל שמורת האלמוגים. לפי עדותו, ביום 4.3.10 ביקש ממנו פקח בשם יוסיפוביץ כי יצטרף אליו לבדיקת משלוח שהגיע לנתב"ג, ובו בע"ח ימיים, זאת לנוכח ניסיונו הרב בתחום, והיכרותו עם חלק גדול מבעה"ח הימיים של המפרץ. מטרת הבדיקה היתה לזהות את בעה"ח שבתיבות המשלוח, התאמתם לרשימת תעודת המשלוח ת/11א, ומניעת הכנסת בע"ח שאסור לייבאם לארץ. העד תיאר את דרכי האריזה של משלוחים מן הסוג המדובר, ומסר כי במשלוח זה היו כמה וכמה תיבות. כשהגיע לתיבה מס' 14 זיהה בתוכה 2 דגים בוגרים ממין קיסרון הדור שהוא דג מוגן החי במפרץ אילת ואסור בייבוא מחו"ל. בתיבות אחרות זיהה העד חשופיות "בכמות די גדולה", SEAPEN ומלפפוני ים. במהלך הבדיקות הגיע למקום אדם בשם אבי שדה שהציג עצמו כעובד החברה האחראי על היבוא, ואף הוא זיהה כי בפניו דג אימפרטור (שמו הלאטיני של הקיסרון). בשלב שני הופיע במקום הנאשם ואמר שהוא בעל החברה. העד הציע לו כי עד שיבורר עניין החשד לייבוא ערכי טבע מוגנים, ישוחררו בעה"ח לחנותו על מנת לדאוג לתנאים טובים עבורם, זאת בכפוף לאיסור העברה או מכירה. העד אף החתים את הנאשם על מסמך התחייבות שכתב בכתב ידו ת/12 "אישור שחרור ערכי טבע למשמורת" שבו מתחייב הנאשם ליטול למשמרת את כל 26 תיבות המשלוח שייבא לפי רישיון יבוא מס' 77/2010 על פי רשימת המשלוח, וכן דגים או ערכי טבע אחרים הנמצאים במיכלי המשלוח ותועדו אך אינם מופיעים ברשימה, עד אשר יקבל אישור להעברה או סחר בהם. בסוף המסמך נרשם "נאמר לי על ידי הפקח כי ייעשה מאמץ לסיים את הליך החקירה ושחרור ממשמורת תוך ימים ספורים". לדברי העד, דגי הקיסרון לא הופיעו ברשימת המשלוח שהציג לו עמיל המכס, ה SEAPEN הופיע ברשימה, ולא זכור לו האם החשופיות הופיעו בה אם לאו. עניין זה לא ניתן היה לברר בשעת מתן העדות כיוון שמאותה רשימה הוצג לבית המשפט רק העמוד הראשון ת/11ג, ולדברי העד יתר הרשימה חסר בתיק. לגבי זהות עורך תעודת המשלוח מסר העד כי היא נערכה בידי היבואן שהזמין את המשלוח או בידי מי ששלח לו את המשלוח מחו"ל. במהלך ח"נ הסכים העד כי לא קיים איסור על יבוא SEAPEN ומטעם זה הסכים התובע למחיקת בע"ח זה מן האישום (ע"מ 14 לפרוט'). עוד מסר העד בח"נ כי שחרור המשלוח למשמרת אצל הנאשם נבע מן הצורך לבדקו בניחותא, ללא לחץ ולא בשעה שלפנות בוקר, וכוונתו היתה שיגיעו המומחים של הרשות לחנות הנאשם "יבדקו בצורה מפורטת שוב את הכל ויחליטו מה תקין ומה לא תקין". בתשובה לשאלות מסר העד כי באותו יום הגיעו לנתב"ג 3 משלוחי דגים של יבואנים שונים, כי אמנם בדיקת המשלוח לא תועדה בצילום, כי היתה בעיה להכניס מצלמה לאולם אך עניין זה אינו זכור לו במדויק, וכי זיהוי הדגים נעשה על ידו על סמך ניסיונו והידע שלו. בתשובה לשאלות ביהמ"ש מסר כי ההליך הפרוצדוראלי של קבלת היתר לייבוא דגים אינו מוכר לו ולא ידוע לו האם אושרה רשימת המשלוח במקרה שלנו, ומידי מי היתה אמורה לקבל אישור. בנוסף שב העד ומסר כי פרט ל-2 הקיסרונים שנעדרו מרשימת המשלוח, נדמה לו כי היתר הופיעו ברשימה, והוא אף לא ציין בדו"פ שרשם, כי אינם ברשימה.
6.העד יצחק יוסיפוביץ, פקח ברשות הטבע והגנים, משמש כפקח סחר, אחראי על כל החנויות הסוחרות בבע"ח, וכן מפקח על משלוחי בע"ח המיוצאים ומיובאים לישראל. לדבריו, ביום האירוע הוזעק על ידי הממונה עליו, לשם בדיקת משלוח בנתב"ג. כיוון שאינו מומחה בתחום הדגים, ביקש מנועם משי שיצטרף אליו ולמעשה משי הוא שערך את הבדיקה. העד לא הרחיב בדברים אודות שאירע באותו לילה, ובהסכמת הצדדים הוגש דו"פ שרשם בעניין ת/13. מסמך זה נכתב ביום 7.4.10 ומתאר את מהלך בדיקת המשלוח ואת מציאת דגי הקיסרון על ידי משי. העד מציין בדו"פ כי משי הסביר לו שאלה הם דגי קיסרון הדור. כמו כן מצוין בדו"פ כי ברשימת היבוא לא נמצאו הדגים והחשופיות. העד גם גבה את הודעת הנאשם ת/14. במהלך ח"נ הסביר העד כי ייתכן שהאיחור ברישום הדו"פ נבע מעומס בעבודה.
7.העד אריה קלר, פקח רשות הטבע והגנים, העיד כי לא היה לו קשר לאירוע התפיסה בנתב"ג, אך הוא זה שביום 8.3.10, ביקר בחנותו של הנאשם ותפס 2 דגי "אימפרטור" ו-5 חשופיות בצבע צהוב, והעבירן למחלקה לזואולוגיה ימית באוני' ת"א. בגין פעולותיו אלה רשם העד אישור וקבלה ת/6.
8.הודעת הנאשם שנגבתה בנתב"ג בשעות הלילה הקטנות מונה 11 שורות, ובה מסר הנאשם בפתח הדברים כי לא ראה את הדגים ועל כן אינו יכול לומר דבר. בהמשך מסר הנאשם כי חלק מן ההזמנה של המשלוח נעשה על ידו, וחלק ממנה נעשה על ידי בעלי חנויות אחרות. 13 ארגזים של המשלוח היו מיועדים אליו, ואילו 13 נוספים היו מיועדים לבעלי חנויות אחרות, הוא העביר את ההזמנה לספק בחו"ל לאחר שקיבל הזמנות מן החנויות האחרות. ארגזים 1-13 היו מיועדים אליו, ואילו ארגזים 14-26 היו מיועדים לחנויות. עוד מסר כי בד"כ כשהוא רואה ברשימת מלאי של ספק מינים אסורים, הוא מוחק אותם מן הרישום מבעוד מועד.
9.מטעם התביעה הוגש תע"צ ת/17 לפיו לא היה בידי הנאשם היתר לסחר ולהחזקת ערכי טבע מוגנים נכון לתאריך 4.3.10.
ראיות התביעה לאישום השני:
10.העד קלר העיד כי לפי צו חיפוש שניתן מידי שופט, הגיע ביום 30.11.10 לחנותו של הנאשם ביחד עם העד יוסיפוביץ. לטענתו זיהה בחנות כמות גדולה של דגי זהרון, אימפרטורים, וחלזוני ים. ניתן היה לתפוס בחנות עוד בע"ח אסורים אך הוא העדיף להתמקד בעיקר,והעביר את הדגים באותו יום לאוני' ת"א. בגין התפיסה וההעברה של בעה"ח, נרשמו על ידי העד דו"חות בו ביום, אשר בהם רשימת התפוסים, ת/1,2. ביום 14.12.10 גבה העד את הודעת הנאשם תחת אזהרה. ביום 17.12.10 רשם העד דו"פ אודות נסיבות החיפוש שנערך בשעתו בחנות, הוגש וסומן ת/5. באותו דו"פ נרשם כי בחנות נתפסו 13 זהרונים, 19 כוכבי ים בגדלים ובצבעים שונים, ו-10 אימפרטור קיסרי, כי הנאשם שהוזעק טלפונית הגיע למקום וטען שכל היבואנים עושים כך וביקש שהדגים לא יגיעו למתחריו בשל סכסוכים פנימיים בענף. בסוף הדו"פ מזכיר קלר כי לנאשם עבירות קודמות ומזכיר את האירוע נשוא אישום 1 שבפנינו. במהלך ח"נ נשאל העד לפשר האיחור ברישום הדו"פ והשיב כי רשם אותו רק לאחר שגבה את הודעת הנאשם, אך לא היה לו הסבר לאיחור. העד מסר כי לדעתו צולמו הדגים שנתפסו אך משנוכח לדעת כי לא כך הדבר, מסר שלדעתו אין ערך לצילום שכזה שהרי ניתן היה להביא גם צילומים שצולמו באילת ולהגיד שצולמו בחנות. העד שב ומסר כי הוא משוכנע שהוא צילם את הדגים שתפס, ובד"כ ישנו דו"ח המתעד את עובדת הצילום. כשנשאל העד כיצד יוכל ביהמ"ש לדעת כי אכן נתפסו הדגים שצוינו השיב "תשאל את הנאשם, הוא חתם על צו חיפוש את שם הדג בעברית ובלאטינית".
.11העד יוסיפוביץ שהיה שותף לטיפול גם באירוע זה, העיד כי הגיע לחנות לפי צו חיפוש, ורשם דו"פ ת/15. באותו דו"פ פורטה רשימת הדגים שנתפסו, והיא זהה לזו שערך העד קלר. במסגרת ח"נ נשאל העד כיצד ידע שהדגים הוחזקו בחנות לצורך מכירה ולא לתצוגה והשיב כי בכל מקרה החזקתם היתה אסורה. בנוסף מסר בח"נ כי לדעתו היה האירוע צריך להיות מצולם.
12.הודעת הנאשם נגבתה כאמור ביום 14.12.10 ובה מסר כי הדגים הגיעו במספר משלוחים ויכול להיות שחלקם הגיעו מלקוחות שהחזירו אותם לחנות. כשנשאל אם התכוון לסחור בדגים אלו מסר לקונית "לתצוגה בחנות". לעניין כוכבי הים ענה כי יועדו למכירה. לעניין זהרונים ואימפרטורים נשאל הנאשם האם הופיעו בתעודת המשלוח ומסר "לפעמים זה מופיע, לפעמים זה מגיע בטעות" ובתשובה לשאלה האם ידעת שאסורה מכירת ויבוא הדגים הללו, השיב "ידעתי אבל לפעמים מגיעים דגים במשלוח שלא הזמנת והספק פשוט ממלא ארגזים גם בפריטים אסורים מבלי לדעת שהדבר אסור". עוד מסר הנאשם כי הוא מייבא כ-15 משלוחים בכל חודש, רובם על שמו אך חלקם עבור אחרים, כשמישהו מזמין משהו אסור, ברוב המקרים הוא יודע על כך, אך לפעמים כשזה קרוב למועד המשלוח, הוא אינו יודע. במקרים רבים הוא מוחק את ההזמנה האסורה.
13.מטעם התביעה הוגש תע"צ ת/16 לפיו לא היה בידי הנאשם היתר לסחר ולהחזקת ערכי טבע מוגנים נכון לתאריך 30.11.11.
עדות המומחה אסף זבולוני
14.העד הינו אקולוג מפרץ אילת ברשות הטבע והגנים ובאמצעותו הגיש התובע שתי חוות דעת, ת/8 ו-ת/9.
15.בת/8 מחווה העד דעתו כי עפ"י מידע שהועבר אליו, החשוד בתיק 43177/10 ייבא וסחר במינים הבאים: קיסר הדור, זהרונים, מלפפוני ים, כוכבי ים וחשופיות. כל אלה הם ערכי טבע מוגנים, על פי השתייכותם "המשפחתית" הזואולוגית, למשפחות בע"ח שהן מוגנות, כמפורט בחווה"ד.