(אישור סופי של תובענה יצוגית)
1. התובעת הגישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד הנתבעת, העוסקת ביצור, יבוא ושיווק מוצרי מזון לתינוקות וכן פסטות. בבקשה נטענו שתי טענות. האחת, שהנתבעת מטביעה על מוצרי המזון לתינוקות סמל
GMP , המעיד על תנאי ייצור נאותים
(
Good Manufacturing Practice), וזאת למרות שאין לה היתר ממשרד הבריאות להשתמש בסמל זה (להלן:
"הסמל"). הטענה השניה היא שהנתבעת מטביעה את הסמל על פסטות שהיא מייבאת מאיטליה, אף שאין היתר לעשות שימוש בסמל זה לגבי מוצרים שאינם מיוצרים בישראל. הטבעת הסמל נעשית בהתאם לאמור בתקנות בריאות הציבור (מזון) (תנאי ייצור נאותים), התשנ"ג - 1993 (להלן:
"התקנות").
עילות התביעה שנטענו בבקשת האישור הן: הפרת חובה חקוקה, הטעיה לפי חוק הגנת הצרכן, הפרת חובת תום הלב ועשיית עושר ולא במשפט. הסעד שנתבקש בתובענה הוא פיצוי בגין נזק ממוני ולא-ממוני. הנזק הממוני לקבוצה כולה הוערך בסך של כ-12,000,000 ש"ח (נזקה האישי של התובעת הוערך בסך של 238 ש"ח), והנזק הלא-ממוני (100 ש"ח לאיש) הוערך בסך של כ-10,000,000 ש"ח. בנוסף עתרה התובעת למתן צו שיורה לנתבעת לחדול מהטבעת הסמל על מוצריה בלא היתר כדין.
הקבוצה התובעת הוגדרה בבקשה ככוללת מאות אלפי צרכנים, וביתר פרוט: כל מי שרכש מוצר של הנתבעת הנושא את הסמל בתקופה שלא היה לה היתר להטביעו על מוצריה, במהלך 7 השנים שקדמו להגשת התביעה.
2. הנתבעת טענה בכתב התשובה לבקשת האישור כי מוצרי התינוקות נשאו את הסמל החל משנת 1997, באישור משרד הבריאות. התביעה מתייחסת לתקופת ביניים, שבין חודש ספטמבר 2007 לחודש פברואר 2009, שבמהלכה התעכב הליך חידוש ההיתר של משרד הבריאות מסיבות שאינן תלויות בנתבעת, ומשרד הבריאות התיר לנתבעת לעשות שימוש בסמל בתקופה זו (להלן:
"תקופת הביניים"). אשר למוצרים שיובאו מאיטליה (פסטות), הרי שהם יוצרו במפעל שקיבל את אישור הרשות המוסמכת באיטליה לכך שמוצריו מיוצרים בתנאי ייצור נאותים. עוד נטען בתשובה כי הקבוצה התובעת איננה יכולה לכלול צרכנים שאינם מיחסים חשיבות לסמל, וכי התובעת לא הציגה מנגנון לפיו ניתן יהיה לזהות את הצרכנים שהסתמכו על הסמל כאשר רכשו את המוצרים. בכל מקרה לא נגרם כל נזק לצרכנים, והנתבעת גם לא התעשרה על חשבונם, הואיל והנתבעת עומדת בקריטריונים הדרושים לשימוש בסמל, מה גם שלסמל אין ערך מוסף המאפשר מכירה של המוצרים במחיר גבוה יותר.
3. לאור האמור לעיל, השאלות המהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה הן: האם היתה הנתבעת רשאית להטביע את הסמל על מוצריה שיוצרו בישראל בתקופת הביניים, והאם היתה רשאית לעשות כן לגבי מוצרים המיובאים מאיטליה. במידה ויסתבר שהיא לא היתה רשאית לעשות כן, מהי הקבוצה התובעת ומה הסעד שזכאי כל אחד מהחברים בקבוצה.
4. לאחר שעמדות הצדדים הובהרו בדיון המקדמי שהתקיים ביום 4.5.10, ביקשתי לקבל את עמדת משרד הבריאות בסוגיות שבמחלוקת, לאור טענת הנתבעת כי פעלה באישור משרד הבריאות. עמדת משרד הבריאות הוגשה, והיא סללה את הדרך להסדר הפשרה בתיק זה. ממסמך העמדה עולה כי צודקת הנתבעת בטענתה שמשרד הבריאות לא ראה כל פסול בכך שהיא המשיכה להשתמש בסמל בתקופת הביניים שבה נבדק מתקן הייצור החדש במפעל. משרד הבריאות מבהיר כי לא ראה מניעה לעשות שימוש בסמל בתקופת ביניים זו, עד לחידוש ההיתר שניתן לנתבעת עוד בשנת 2000. אשר למוצרים מאיטליה, מבהיר משרד הבריאות, כפי שטענה התובעת, כי לא ניתן לסמן מוצרים מיובאים בסמל, ומכאן שהנתבעת לא היתה רשאית לעשות כן לגבי מוצרים שהיא ייבאה מאיטליה. אך גם בעניין זה מבהיר משרד הבריאות כי העניק לנתבעת פרק זמן לשם הערכות מחדש, לאור ההבהרה שנתן לנתבעת כי היא איננה רשאית להשתמש בסמל לגבי מוצרים מיובאים (לא נאמר מה פרק הזמן שניתן לנתבעת להערכות מחדש).
5. לנוכח עמדת משרד הבריאות, אשר גימדה משמעותית את התובענה, הגישו הצדדים בקשה להסדר פשרה אשר נדונה לראשונה ביום 10.10.12. בעקבות הערות של בית המשפט הוגש הסדר פשרה מתוקן בהתאם להערות בית המשפט. ביום 5.12.12 ניתנה החלטה בדבר אישור ראשוני של הסדר הפשרה (להלן:
"הסדר הפשרה"). במסגרת אישור זה הוריתי לצדדים לפעול על פי הפרוצדורה הקבועה בסעיפים 18 ו-25 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו - 2006 (להלן:
"החוק"), בכל הנוגע לאישור הסדר הפשרה. כך גם פורסמו לפי אישור זה הודעות בעיתונים אודות הסדר הפשרה, ונשלחו העתקים ליועץ המשפטי לממשלה, הממונה על הגנת הצרכן ולמנהל בתי המשפט.
6. לא הוגשו התנגדויות להסכם הפשרה מטעם מי מחברי הקבוצה, או כל גורם אחר, ואיש מחברי הקבוצה לא הודיע על רצונו לצאת ממנה. היועמ"ש לממשלה הודיע כי הוא משאיר את ההחלטה בדבר אישור הסדר הפשרה לשיקול דעת בית המשפט.
7.
להלן פרטי הסדר הפשרה:
א. הקבוצה התובעת תכלול כל מי שרכש מוצרים של הנתבעת אשר נשאו את הסמל GMP בתקופות הבאות: לגבי פורמולה לתינוקות - מיום 6.9.07 ועד יום 3.2.09 (תקופת הביניים); לגבי פסטה המיובאת מאיטליה - מיום 1.12.08 ועד יום 4.5.10.
ב. הנתבעת תתחייב שלא להטביע עוד את הסמל על מוצרים מיובאים.
ג. הנתבעת תעניק כסעד לטובת הציבור הטבה בשווי כספי של
300,000 ש"ח, באמצעות תרומה של מוצרי מזון לתינוקות מתוצרתה (להלן: "
המוצרים"). מוצרים אלו יחולקו לנזקקים באמצעות כמה עמותות שיפורטו לקמן ושנכללו בנספח ד' לבקשה לאישור ההסדר, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה אישר כי לא נכללה ביניהן עמותה ללא אישור ניהול תקין, ולאחר שהצדדים הבהירו את מטרות העמותות, באופן שהובטח, כדרישת בית המשפט, כי חלוקת ההטבה תגיע למגזרים שונים במדינה. המוצרים יחולקו באמצעות העמותות לאורך תקופה של שנה, אשר תחל 30 יום לאחר אישור הסדר הפשרה. במכתב נלווה למוצרים אלו, שימסרו לעמותות, ייאמר כי הם נמסרים למטרת חלוקה לנזקקים כהטבה לציבור בהתאם להסדר הפשרה בתיק זה, והעמותות תאשרנה את קבלת המוצרים. אישורים אלו יועברו לבית המשפט, עם העתק לב"כ התובעת, עם תום תקופת החלוקה. המוצרים לא ימסרו לעמותה שלא תציג אישור ניהול תקין מטעם רשם העמותות.
8. לאחר שבחנתי את הסדר הפשרה, והבאתי בחשבון את ההסברים שמסרו הצדדים להסדר זה ואת עמדת משרד הבריאות, הגעתי למסקנה כי יש מקום לאשר את ההסדר, אשר נראה בעיני סביר והוגן. לאור עמדת משרד הבריאות, נראה כי הפגם במעשה של הנתבעת היה טכני במהותו, ככל שהדבר נוגע למוצרים שיובאו מאיטליה וסומנו בסמל, אף שהסמל אינו מיועד למוצרים מיובאים. לגבי שאר המוצרים, הבהיר משרד הבריאות כי למעשה אישר לנתבעת להשתמש בסמל בתקופת הביניים בה נבדק המפעל, כאשר הנתבעת זכאית להשתמש בסמל משנת 2000. בנסיבות אלו, מתן הטבה לציבור (כמובן לא ניתן לאתר את חברי הקבוצה התובעת) בהיקף של 300,000 ש"ח, נראה בעיני פשרה הולמת. בנוסף, השיגה התובעת את המטרה לגבי מוצרים מיובאים, שכן ההסכם מבטיח שהנתבעת לא תשתמש עוד בסמל לגבי מוצרים אלו. בנוסף לכל האמור לעיל, הפשרה התבקשה לנוכח הקשיים בהוכחת התביעה, ובעיקר הקושי לזהות את חברי הקבוצה, שכן ברור שרק צרכנים המכירים ומוקירים את הסמל יכולים להיכלל בקבוצה התובעת. גם קושי זה חייב את הסדר הפשרה.
9. בנסיבות האמורות לעיל, לא סברתי שיש מקום למנות בודק, שכן הליך זה יוסיף על הוצאות הנתבעת שלא לצורך, ובסופו של דבר המחלוקת בין הצדדים היא משפטית, והצטמצמה מאוד לאור עמדת משרד הבריאות. סכום הפיצוי שאינו גבוה, אינו מצדיק מינוי בודק במקרה זה, מה גם שניתן לפקח על ביצוע ההסכם באמצעות הגשת האישורים של העמותות על קבלת המוצרים. הנתבעת תדאג כי כל אישור שכזה, יציין את שווי המוצרים המועברים לעמותה, כך שניתן יהיה לדעת שחולקו מוצרים בשווי של 300,000 ש"ח. לאחר שעיינתי בעמדת ב"כ היועמ"ש ובתגובות הצדדים לגבי העמותות שההטבה תחולק באמצעותן, באופן שהמוצרים יחולקו בין כמה עמותות המכסות מגזרים שונים ברחבי הארץ, אני קובע שהחלוקה תהיה כדלקמן:
א. 50% מן ההטבה תחולק באמצעות ארגון "לתת - סיוע הומניטארי ישראלי על בסיס אוניברסאלי".
ב. 20% מן ההטבה תחולק באמצעות ארגון "אהבה לנזקק".
ג. 10% מן ההטבה תחולק באמצעות ארגון "לדימונה מלב אל לב".
ד. 10% מן ההטבה תחולק באמצעות ארגון "נתינה - מפעל החסד של נתניה".