בימ"ש הטיל הוצאות אישיות על עו"ד בגין זלזול בהליך השיפוטי

 עובדות המקרה פורטו בהרחבה בכתב האישום. בקליפת האגוז יאמר, כי בתאריך 1.10.07 סמוך לשעה 02:55  לפנות בוקר, הגיע הנאשם, בצוותא עם הנאשמים האחרים, לאחד מחופי הכנרת, כאשר הם מצוידים בכלי עבודה, אשר באמצעותם חתכו את הגדר המקיפה את החוף ועקרו את העמודים שתמכו בגדר.

טיעונים לעונש מטעם הצדדים:

התביעה ציינה, כי לנאשם אין הרשעות קודמות ותיקים פתוחים. הנאשם קיבל אחריות על מעשיו והודה בכתב האישום המתוקן במסגרת הסדר טיעון.

התביעה חזרה על הטיעונים לעונש כפי שנטענו  ביום 27.4.11 ועתרה להטיל התחייבות לפי סעיף 72 לחוק העונשין וכן פיצוי הולם למתלוננים.

הסדר הטיעון לגבי נאשם זה, הוא חלק מהסדר הטיעון הכולל לגבי הנאשמים ויש לקבל אותו בהיותו ראוי ועונה על מדיניות הענישה.

טיעונים לעונש מטעם ההגנה:

הסנגור ביקש להתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם, אשר שירת בצה"ל לאורך תקופה ארוכה. הנאשם סיים לימודי הנדסה בטכניון, עובד בתעשייה הצבאית ומתנדב פעיל בארגון מגמה ירוקה.

דיון:

הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום המתוקן לאחר שבתיק זה נשמעו ראיות משך ימי דיונים ארוכים, במהלכם  העידו  כל עדי התביעה וכן חלק מעדי ההגנה.

הנאשם שבפני, הוא הנאשם החמישי בכתב אישום זה. בעניינם של יתר הנאשמים ניתן גזר דין ללא הרשעה ביום 27.4.11. הנאשם בפני היה בחו"ל בעת מתן גזר הדין  לנאשמים האחרים, לאחר מכן נדחה דיונו מטעמים שונים, ובשל כך ניתן כעת גזר דינו בנפרד.  העיקרון המנחה אותי בעת כתיבת גזר דין זה הוא "אחידות הענישה". ברע"פ 4600/12 יאשייב נ' מדינת ישראל (13.6.2012) נקבע כי :

"עקרון אחידות הענישה, הנגזר מעיקרון השוויון בפני החוק, מורה על החלת שיקולי ענישה דומים על מי שביצעו עבירות דומות, ובאותן נסיבות" (וראו גם, ע"פ 3117/12 ארביב נ' מדינת ישראל (6.9.2012)).

נתתי דעתי לנסיבותיו האישיות של הנאשם ולאופיו הנורמטיבי.

נתתי דעתי לעובדה כי לנאשם זה אין  הרשעות קודמות וכי הינו פעיל  במסגרות שונות למען הציבור.

לנוכח ההודאה אני קובע כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום המתוקן, אך אני נמנע מהרשעתו. בהתחשב בנסיבות, בהעדר הרשעות קודמות ובעמדת התביעה, אני מחליט שלא להרשיע את הנאשם בביצוע העבירה המפורטת בכתב האישום המתוקן.

הנאשם יחתום על התחייבות עפ"י סעיף 72 לחוק העונשין, להימנע מביצוע עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין, למשך שנה החל מהיום. גובה ההתחייבות תהא על סך 3,000 ש"ח. במידה והנאשם לא יחתום על ההתחייבות בתוך 24 שעות, ייאסר למשך 7 ימים.

בעניין הפיצויים למתלוננים, כפי שקבעתי בגזר הדין בעניינים של יתר הנאשמים , דברים אלה יפים גם לעניינינו ואני מצטט :

" הסנגור בטיעוניו לעונש התפלמס עם השאלה למי מגיע הפיצוי בגין הריסת הגדר. ביתהמשפט בגזר הדין בקובעו את הפיצוי שיש לשלם, איננו קובע דבר וחצי דבר, באשרלזכויות   הקניין של מתלונן זה אל מול מנהל מקרקעי ישראל. קביעת הפיצוי בגין הריסת הגדר, אין בה במפורש משום מתן הכשר או נקיטת עמדה באשר לשאלה האם הוקמה הגדר כדין ועל ידי מי. בפני בית המשפט הונחה הערכת שמאי ביחס לנזק שנגרם לגדר        אשר בבעלות מורד נכסים בע"מ (נ/2). במהלך שמיעת הראיות הוגשה חשבונית בגין      תיקון הגדר על סכום 21,148 ש"ח (נ/22). התמונה המצטיירת היא כי חברת מורד נכסים     בע"מ, נאלצה לשלם סכום של כ - 20,000 ש"ח לצורך תיקון הגדר. "